נפתח בהדגשה שצריך מצב רוח מסוים לספר הזה. אין בו עלילה לינארית ולמעשה אין בו עלילה כלל, אלא זרמי תודעה שכולם סביב הנדודים, במקום ובזמן יחד עם סיפורים שונים, והספר קופץ ולא נח לרגע, וכך גם הקורא שבעצמו יוצא למסע נדידה, בלי לדעת לאן, ויופתע לגלות את עצמו במקומות לא צפויים. איים רחוקים, רציפים רכבות, מטוסים וטרמינלים, אוניות, וכל מה שמאפשר לנדוד ממקום למקום בצורה כלשהי.

הכריכה מציגה איור של חדר פלאות. אוסף של דברים מכל מיני מקומות, מעין גרסה מוקדמת של מוזיאון, ומשהו שעוד אפשר לראות בכל מיני ארמונות באירופה. הספר עצמו נע בין חדרי פלאות, אבל משמש כחדר פלאות משל עצמו, עם שפע הגיגים וסיפורים, חלקם קצרצרים, שורות בודדות. לקטעים אלו אין סדר קריאה מחייב, ואין גם מסגרת זמן לקרוא אותו. אפשר להתחיל, להפסיק, לפתוח באמצע, ללכת קדימה או אחורה. אולי אפילו מומלץ לעשות זאת. לאט ובמתינות, הרי הקטעים כל כך קצרים, אז קחו רק כמה וחישבו מה בכלל קרא וקרה. בספר גם כמה סיפורים המשתרעים לכל אורכו, פרק פה פרק שם, בהם דווקא כדאי לשמור על סדר, אך הם בבחינת יוצאי דופן.

לאחר הקדמה זו תוכלו להבין את הקושי לכתוב על ספר זה. הספר ישן יחסית, ואולי חיכו בהוצאה שטוקרצ’וק תתקבל כסופרת בארץ, כי ספר מסוג זה, למרות שפע המחמאות והפרסים שקיבל, הוא הימור אצל הקורא הישראלי. זה בהחלט ספר שונה וגם ההתייחסות אליו צריכה להיות שונה. ההמלצה שלי לחכות לתקופה עם ראש פתוח, אולי כשאתם בעצמכם באיזה נדודים או בין יבשות, ולנסות.

נדודים
אולגה טוקרצ’וק
מפולנית: מרים בורנשטיין
אחוזת בית 2023

מגב הספר

סופרת פולנייה המונעת מדחף לנוע ממקום למקום, לוקחת אותנו יחד איתה למסע בלתי נשכח. היא מגוללת זיכרונות מחייה, מעבירה אותנו בין חדרי פלאות, נמלי תעופה וחדרי מלון, וחולקת איתנו מעשיות מסמרות שיער. אנו נעים בין תקופות שונות, מבקרים באירועים היסטוריים (חלקם אמת וחלקם בדיה), נוסעים בין חיים ומוות, יבשות וימים, שמים וארץ, ואפילו צוללים אל תוך גופנו. אותה סופרת-מספרת פורשת בפנינו, כמו באוסף מוצגים נדיר, עולם מופלא – עולמנו, ומציגה לנו את נפלאותיו דרך המשונה, החריג, המוזר והחמקמק, ובהם היעלמות מסתורית באיי קרואטיה; אישה מוסקבאית העוזבת באחת את ביתה ומשפחתה ונעשית נוודת; גילויו של גיד אכילס וסיפורה של לודוויקה, אחותו המסורה של המלחין פרדריק שופן.

“נדודים” הוא יצירת מפתח בכתביה של אולגה טוקרצ’וק, שאין דומה לה. בלבו של הרומן, בתרגום נהדר של מרים בורנשטיין, שוכנים יצר הסקרנות והתנועה, המגבשים את הספר לכדי קריאת חובה לכל אדם היוצא לטייל או נוסע בדרכים. “נדודים” הוא הרהור על מסעות ועל משמעותם, על תנועה מתמדת ועל היותנו מטיילים, נוודים, גופים נעים בעולם. הוא עשיר בקסם ובדמיון, בהומור ובתובנות קולעות, ומהווה חוויית קריאה בלתי נשכחת.

מנין אתה? מנין אתה מגיע עכשיו? לאן אתה נוסע? אלה שלוש השאלות שמגדירה טוקרצ’וק לנוסע, ומלוות את הקריאה. בדומה לספריה האחרים של טוקרצ’וק שתורגמו לעברית – “ספרי יעקב” (הוצאת כרמל) ו“על עצמות המתים” (הוצאת אחוזת בית) – “נדודים” הוא ספר ייחודי המציג את היכולת יוצאת הדופן של טוקרצ’וק לכתוב בכל פעם על נושא אחר, בסגנון ובסוגה שונים, ולעשות זאת בכישרון אדיר, בחן ובאופן פורץ גבולות.

גירסת הדפסה