לב שחור כמו דיו (להלן לשכ”ד) הוא הספר השישי בסדרת ספרי הבלש של ג.ק. רולינג, תחת שם העט רוברט גלבריית. אמנם לפי אורכו הוא גם הספר השביעי והשמיני ואפילו התשיעי, שכן הוא מחזיק לא פחות מ-960 עמודים בגופן קטנטן. אני בספק אם ספר כזה היה מתאפשר לכותבת קצת פחות מפורסמת, אולם נראה לי שרולינג יודעת שיש קהל מעריצים לסדרה שלא יהיה אכפת להם בכלל מהאורך, אלא ההיפך. מי שלא מכירים כלל את הסדרה יכולים להתחיל ישר עם ספר זה ולהכיר את הדמיות המרכזיות תוך כדי העלילה. יש התייחסות להיסטוריה שלהם, אולם היא אינה קריטית להנאה מהספר.

בספר זה רובין אלקוט היא כבר שותפה במשרד החקירות של קורמורן סטרייק. הספר נפתח בשני השותפים היוצאים לחגוג את יום ההולדת של רובין וכנראה לראשונה בסדרה (עכשיו שאין יחסי עובד ומעביד) נהיה גם מתח מיני ביניהם, שנזרק מיד הצידה כי לשניהם ברור שזה לא יוביל לשום מקום טוב. לאחר מכן מותנעת העלילה. למשרד מגיעה אדי לדוול, יוצרת סדרת הרשת לשכ”ד. סדרת אנימציה מקאברית ומשונה למדי המתרחשת בבית קברות שהצליחה מעבר למצופה. אדי ומבקשת עזרה אך רובין לא מקבלת אותה כלקוחה עקב חוסר התאמת החקירה הנדרשת לאופי המשרד. אולם לאחר כמה זמן אדי נרצחת וכך הם מוצאים את עצמם מעורבים בחקירה, ירצו או לא.

החקירה סבוכה ומתבצעת בנוסף לשאר חקירות המשרד, שאמנם אין להן שום קשר לעלילה הראשית, אבל הן תופסות נפח לא מבוטל בספר. בנוסף גם המשטרה חוקרת ויש מעט שיתופי פעולה. רובין וסטרייק חוקרים מי הוא, או היא, אותו “אנומיה” מעריץ שהפך להיות מטרידן מאיים. אותו אנומיה גם יצר את המשחק של לשכ”ד, משחק לא רשמי, שבו מעריצים עושים, לא ברור לגמרי מה. בעיקר יש שם ערוצי שיחות פעילים.

העלילה מתקדמת פעם מנקודת המבט של רובין ופעם מנקודת המבט של סטרייק ובנוסף גם בציר של המשחק בשיחות צ’ט שונות, אפשר לקרוא לזה נקודת המבט של אנומיה. בשיחות אלו הקורא מקבל מידע שלבלשים אין אותו כלל, וכך בניגוד לספרי בלש רבים, הוא אפילו מקדים את הבלשים, לא שזה יעזור לו יותר מדי.

עיקר התסבוכת, מלבד שלל עלילות המשנה, הוא הניסיון להבין מי הם כל האנשים המעורבים בפרשת לשכ”ד, שיש להם זהות אחת בחיים האמיתיים, זהות אחת בטוויטר, כדוגמה לרשת חברתית, וזהות נוספת במשחק, כאשר ברקע מתרחשים המון מאבקים שונים ואינסוף פשעים ועברות של אלימות במשפחה, פדופיליה, גנבות, איומים, סחיטות, אנטישמיות ושנאה, ארגוני טרור של הימין הקיצוני, קומונת אומנות סאטלנית ועוד. עולם ומלואו.

מכל מה שכתבתי אפשר להבין שהסבירות של העלילה נמוכה בהרבה מזו של ספרי הארי פוטר למשל שמראש מוגדרים פנטזיה, אבל איכשהו, בצורה שאני לא ממש יכול להסביר, כל זה לא הפריע כלל לקריאה בספר. אולי אפילו דווקא חוסר ההיגיון איפשר יותר אסקפיזם וקריאה בלי יותר מדי מחשבה. כל עלילות המשנה היו בעלות עניין משלהן, וגם הניסיון להתמודד עם הצ’טים של הדמיות שלכולן שמות מוזרים במיוחד, לא היה מעייף. קורא שירצה לקחת את החקירה ברצינות, יצטייד בפנקס וירשום לעצמו הערות במהלך הקריאה, רולינג שופכת כמויות של פרטים, חלקם רלוונטיים וחלקם לא, ולי היה נראה שעדיף לא לנסות לסנן בעצמי את פרטי המידע אלא לזרום ולאות לאן נגיע.

מעבר לכל זה במהלך הקריאה הרגשתי שהספר כולו הוא משל, או יותר נכון כמה משלים. חלקם ברורים למדי, כגון זה שהוא על יוצרת שזכתה לפופולריות עצומה אבל אז עשתה משהו שהרגיז את המעריצים (נחשו מי?). אבל גם בריונות רשת קשה שזולגת מהרשת לחיים האמיתיים, שם רציחות אינן וירטואליות כלל וכלל, ואף איזו אמירה כללית על הדור שתוקע את עצמו לאינסוף זמן במחשבים ובמשחקי מחשב במקום לפתח קשרים אמיתיים. גם אחרי כל הדוגמאות אלה, הרגשתי שמסתתרים בספר עוד כמה נמשלים.

אסכם ששני איני נמנה על מעריצי הסדרה ובוודאי לא כזה שמחכה בקוצר רוח לכל ספר חדש בה. להערכתי אוהבי הסדרה רק ישמחו על האורך של הספר ועל כך שבבת אחת הם קיבלו משהו כמו שלושה ספרים בסדרה. לא קראתי את כל הקודמים, אולי שניים או שלושה, וזה לדעתי אחד מהטובים. לכל שאר הקוראים, אני יכול להגיד בבטחה שהאורך הוא לא מה שצריך להרתיע. לא צפיתי בעיבוד הטלוויזיוני של הספרים (STRIKE) אבל הספר הזה עורר בי סקרנות לחכות לעונה של הסדרה שתעסוק בספר זה.

לב שחור כמו דיו
רוברט גלבריית (ג. ק. רולינג)
עליית הגג 2024
מאנגלית: אמיר צוקרמן

מגב הספר

כאשר אדי לדוול מופיעה נסערת וסתורת שיער ב”משרד חקירות סטרייק ואלקוט” החוקרת הפרטית רובין אלקוט לא ממש יודעת איך להתייחס לבחורה המבולבלת היושבת מולה ומתחננת שתקשיב לה. אדי, היוצרת המשותפת של סדרת אנימציה פופולרית, נרדפת באכזריות בידי אווטאר מסתורי המכנה את עצמו אנומיה. היא רוצה נואשות לחשוף את זהותו האמיתית.

רובין מחליטה שמשרד החקירות לא יכול לעזור בעניין – ולא מקדישה עוד מחשבה לנושא, עד שכמה ימים אחר כך היא קוראת חדשות מרעישות: אדי נרצחה בבית הקרבות הייגייט, זירת ההתרחשות של סדרת האנימציה לב שחור כמו דיו.

רובין ושותפה, קורמורן סטרייק, פותחים בעקבות זאת בבירור הזהות האמיתית של אנומיה. תוך ניסיון לפלס את דרכם ברשת סבוכה של זהויות וירטואליות, של אינטרסים עסקיים ושל סכסוכים משפחתיים, סטרייק ורובין מוצאים את עצמם מעורבים עד צוואר בחקירה שמותחת עד קצה גבול היכולת את הכישורים המקצועיים שלהם – ומאיימת עליהם בצורות חדשות ומעוררות חלחלה…

התעלומה הזדונית המחוכמת והמרתקת מאין כמותה שבמרכזו של לב שחור כמו דיו, מאת ג’יי. קיי. רולינג, הכותבת בשם העט רוברט גלבריית, היא הישג ספרותי יחיד במינו.