לבני אדם יש רתיעה קשה מחרקים. איכשהו הפרפרים הם יוצאי דופן, אבל אפילו העשים, קרובי משפחה כמעט זהים שלהם (אין הבדל) זוכים ליחסי ציבור גרועים בהרבה, בגלל שאין להם צבע? על תיקנים, או רימות של זבובים (זה באמת מגעיל) אני כבר בכלל לא מדבר. יותר מדי אנשים יראו את הספר הזה ומייד יגידו איכס, כסוג של אינסטינקט.

אז ביקשתי מג’מיני שיכתוב משהו האם הפחד והרתיעה הם בגנים שלו או נרכשים במהלך הילדות, בעקבות תגובות היסטריות של ההורים?

בכל הנוגע לפחד מחרקים, או בשמו המקצועי אנטומופוביה (Entomophobia), השאלה האם הוא מולד או נרכש היא מורכבת ומעסיקה חוקרים רבים. התשובה המקובלת כיום בפסיכולוגיה היא שזהו שילוב של נטייה מולדת ואבולוציונית יחד עם למידה והתניה מהסביבה.

---

התיאוריה האבולוציונית: נטייה מולדת לפחד?

קיימת סברה חזקה כי בני אדם פיתחו במהלך האבולוציה נטייה מולדת ומהירה יותר לפתח פחד מגירויים מסוימים, ובכלל זה חרקים. חרקים רבים עלולים להיות מסוכנים: הם יכולים להכיש, לעקוץ, להעביר מחלות, או לרמוז על סביבה לא נקייה. פחד מגירויים כאלה העניק יתרון הישרדותי לאבותינו הקדמונים.

• מוכנות ביולוגית (Biological Preparedness): תיאוריה זו, שהוצעה על ידי מרטין סליגמן, גורסת כי המוח האנושי “מתוכנת” להיות מוכן ללמוד לפחד בקלות רבה יותר מגירויים מסוימים שהיוו איום הישרדותי לאורך ההיסטוריה האבולוציונית שלנו. חרקים ועכבישים הם דוגמאות קלאסיות לכך. זו לא אומרת שנולדנו עם פחד מצרצר ספציפי, אלא עם נטייה כללית להגיב במהירות ובחרדה לנוכחותם של חרקים.
• רפלקס גועל או סלידה: מעבר לפחד, ישנה גם תגובת גועל או סלידה מחרקים, במיוחד כשהם נמצאים במקומות לא צפויים (כמו על אוכל או על הגוף). תגובה זו יכולה להיות גם היא בעלת שורשים אבולוציוניים, כדרך להימנע ממזון מקולקל או ממגע עם פתוגנים.

---

למידה והתניה: הפחד הנרכש

אף על פי הנטייה המולדת, הפחד הספציפי והעוצמתי מחרקים נרכש ברוב המקרים באמצעות חוויות חיים שונות:

• למידה באמצעות התניה קלאסית: אם אדם חווה מפגש טראומטי עם חרק (לדוגמה: עקיצה כואבת מצרעה, היתקלות פתאומית בג’וק גדול), הוא עשוי לפתח פחד חזק מהחרק הספציפי הזה ובהמשך מחרקים דומים לו, או מכלל החרקים. החרק הופך לגירוי מותנה המעורר תגובת פחד.
• למידה באמצעות צפייה (למידה חברתית): ילדים לומדים רבות באמצעות צפייה במבוגרים משמעותיים (הורים, אחים, מטפלים). אם ילד רואה את הוריו מגיבים בבהלה ובגועל לחרק, הוא יפנים את התגובה הזו ויפתח פחד דומה. תגובות מוגזמות של מבוגרים, צרחות או קריאות גועל, משמשות כמודל שלילי ומעבירות מסר של סכנה.
• מידע שלילי: סיפורים מפחידים על חרקים, סרטים המציגים חרקים בצורה מאיימת, או אזהרות חוזרות ונשנות על סכנות מצד חרקים, יכולים גם הם לתרום להתפתחות פחד.
• הכללה (Generalization): לעיתים קרובות, פחד מחרק ספציפי יכול “להתפשט” ולהפוך לפחד כללי מכל סוגי החרקים, גם מאלו שאינם מסוכנים כלל.

---

שילוב הגורמים והשפעתם

השילוב בין הנטייה המולדת לבין הלמידה הוא שמסביר את התנהגות הפחד. הנטייה המולדת יוצרת “מסלול מהיר” במוח ללמידת פחד מחרקים, בעוד שהחוויות האישיות מעצבות את עוצמתו, את הגירויים הספציפיים המעוררים אותו ואת מידת ההפרעה שהוא גורם.

לדוגמה, ילד בעל נטייה מולדת קלה לפחד, שגדל בבית שבו אין תגובות חזקות לחרקים, ייתכן שיתפתח אצלו פחד קל בלבד. לעומת זאת, ילד עם אותה נטייה, שחווה עקיצה כואבת וגם ראה את הוריו מגיבים בחרדה לכל חרק, עשוי לפתח אנטומופוביה משמעותית.

לסיכום, הפחד מחרקים אינו פשוט מולד או נרכש, אלא תוצר של אינטראקציה מורכבת בין הגנטיקה והאבולוציה שלנו לבין הסביבה והחוויות האישיות שאנו צוברים במהלך חיינו.

עד כאן הבינה המלאכותית ועכשיו (מעט) הבינה האנושית שלי.

הספר המקסים “מוזיאון החרקים” הוא חלק מסדרה בהוצאת שוקן. הספר מחולק לתצוגות לפי משפחות החרקים וכל תצוגה מורכבת מכמה פאנלים – שהם כפולות העמודים הענקיות של הספר (לא נכנס לספריה שלי בגלל הגובה). הספר מלמד אותנו המון על חרקים, כולל כאלו שאנו מוצאים הדוחים ביותר, ומסביר בפירוט גם את תפקידם החשוב במערכת האקולוגית. חרקים ופרוקי רגליים בכלל הם יצורים מגוונים ומרתקים, ומרובם לא צריך לפחד כלל ואפשר בהחלט לאהוב. ספרים מסוג זה יכולים בהחלט לשכך ולמנוע את הרתיעה מחרקים, אולי לא מתיקנים אבל לפחות מכל היותר, מילדים וגם ממבוגרים.

מוזיאון החרקים
מאת: אמילי קרטר ודייב גולסון
בעריכת:ורד שפירא
מאנגלית: יפית ברנר

מגב הספר
ברוכים הבאים למוזיאון החרקים! המוזיאון פתוח 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. מוצג בו אוסף חרקים מופלא מכל רחבי העולם, מדבורים וחיפושיות ועד פרפרים נדירים. כיצד התפתחו החרקים למִגוון עצום של צבעים וצורות? איך הם פועלים יחדיו כדי לשרוד? ומדוע הם כה חשובים לשלמות הטבע בעולמנו? היכנסו וצפו בממלכת החרקים בכל תפארתה