הספר “ועכשיו נרקוד” מביא סיפור אהבה בגיל השלישי. שתי נפשות שונות כל כך – מרגריט, שמאז מות אחותה לפני שנים רבות כמו נכבתה, וחייתה שנים רבות בזוגיות אומללה ומסרסת עם בעל נוקשה, קפדן שגרע ממנה את הנאות החיים, יוצאת לחופשה בבית הבראה בהמלצת הרופא ובניגוד לדעת בנה, שיורש את אביו בתפקיד הגבר הדואג והאחראי, אולם גם המדכא. לעומתה, מרסל, שחיי חיים מלאי אהבה ותשוקה עם נורה שמתה בפתאומיות ומאז אינו מוצא טעם לחייו. גם הוא בעצת ...
כמה שעות אני מתפלל בשבוע? בערך עשר שעות, אולי מעט יותר. בכמה מתוכן אני מתפלל? זו כבר שאלה אחרת. ההגדרה המינימלית של תפילה בציבור היא כאשר מניין מתפללים אומרים ביחד את תפילת העמידה בלחש. קריאת שמע היא מצווה נוספת שהוכנסה לפני העמידה. וכך על גרעין החובה נוספו תוספות רבות כדוגמת ברכות ופרקי תהלים, קריאת התורה, תחנון ועוד. ומאחר וכול אלו הן חלק מהתפילה, הרי שקצת קשה לחשוב ולהבין מהי בעצם התפילה, ומה היחס שלה למתפלל ובעיקר מה קורה לאדם המ...
מצור וסופה הוא הספר השני בטרילוגיית הגרישה. את הספר הראשון סקרנו בעבר – צל ועצם. נהנתי מהראשון וחיכיתי לשני, אבל ההמתנה התארכה והספר השני לא יצא. זה לא מחזה יוצא דופן, מוציאים את הראשון ומחכים לתגובת הקהל. הבעייה בהוצאת חלק אחרי שלוש שנים היא שקהל הקוראים המקורי השתנה, לא תמיד זוכרים את הספר ולפעמים גם הטעם משתנה, בוודאי בספר פנטזיה שמיועדים בחלקם לבני נוער. אני זכרתי בהנאה את הראשון אולם לא ממש זכרתי את פרטי העלילה שלו. אלינה ...
מוזר לכתוב על ספר ללא מילים, אבל ככה זה בספרי חיפוש. יש את מה שצריך לחפש ויש כמה עמודים וקדימה הסתער. המילים לא נחוצות. בספר מופיעות חמש סצינות ישראליות ממקומות שונים – הגליל, ים המלח, ירושלים, תל אביב ואילת ובהם צריכים למצוא אנשים נשים וילדים: קבוצת ילדים, נזירות, חיילת, תיירות ועוד וכמובן את רחלי עצמה ההופכת במהלך הספר מצעירה מאוהבת לאמא מאושרת לשני ילדים (כך בשעת הוצאת הספר במקור). בעולם מוכרים ספרים רבים כאלו. החל “מא...
את הספר “שער האריות” התחלתי לאחר יום הזיכרון לשואה וסיימתי אותו בערב יום הזיכרון לחללי צה”ל. הספר מתאים לימים אלו. מלחמת ששת הימים כבר אינה בקונצנזוס אולם על העובדות והמצב לפני אותה מלחמה אין ויכוח. מדינת ישראל עמדה בפני איומי השמדה אמתיים. נאצר, עם טונות של נשק רוסי מהחדישים ביותר, טנקים, מטוסים וכל מה שתרצו, ארמיות שלמות טאטא את כוחות האו”ם מסיני ולא הפסיק לרגע לדבר על חזונו למחיקה מוחלטת של ישראל. לא כיבוש,...
תאמינו או לא, קראתי את הספר הזה. אם הייתי מסתכל בכריכה האחורית קרוב לוודאי שלא הייתי קורא. לא סוג הספרים שאני קורא בדרך כלל. אולי לפעמים קורא מתוך סקרנות. לא אכחיש שגם שמה של הסופרת עורר סקרנות. מה קורה בספר, תוכלו לקרוא בתיאור למטה. סיפור סינדרלה. וגם סיפור הברווזון המכוער, אגדה מודרנית. זוהר המסכנה, ברור לנו שהיא לא טיפשה ולא מטומטמת, ואת נסיבות חייה האומללות, שהפכו אותה למעין שטיח שכל אחד דורך עליה כרצונו, עוד נגלה בהמשך. כבר בתח...
אל תשפטו ספר לפי הכריכה, כך אומרים לרוב, אבל מה לעשות והכריכה היא כמעט הדבר הראשון שרואים במיוחד לספר ביכורים של סופר שאינו מוכר בציבור הרחב. בבירור בדיעבד מסתבר שזיו הוא סגן עורך העיתון כלכלסיט כך שכתיבה אינה זרה לו אבל אני בספק עד כמה הקוראים מודעים לעובדה זו וכך נשארים עם הכריכה. כריכה משונה, אבל מסקרנת. דמות, ספק גבר ספק אישה, ספק נער ספק נערה, אך במבט קרוב די ברור שזו אישה. עם ראש קרנף על הראש? למה דווקא קרנף? זה יסתבר בספר עצמו...
בכל מקום היו לשואה מאפיינים משלה וספר זה נותן הצצה לשואת יהודי רומניה, ובעיקר אלו שגורשו לחבל טרנסניסטריה. את הרקע ההיסטורי מקבלים במבוא המצוין. הרומנים היו בעלי ברית של הגרמנים ורק חיכו להזדמנות להיפטר מהיהודים. לאחר שכבשו עם הגרמנים חלקים מאוקראינה, גירשו לשם את היהודים מהסביבה, תוך תקווה שכמה שפחות, אם בכלל, יחזרו אי פעם. ברומניה היה הריכוז השלישי בגודלו של יהודים באירופה (לאחר פולין וברית המועצות), מעל 700,000 נפש. הגירוש שהחל מש...
שם הספר היה נשמע חשוד מעט כמו גם תמונת הכריכה השחורה עם זוג המתנשק והכיתוב “נוטף זימה” על הכריכה. חששתי מעט אבל הספר דווקא נפתח בצורה טובה. קשישה עולה למונית ומבקשה הסעה לבית הקברות טרומפלדור. לאחר מכן היא ממשיכה לפקוד את בית הקברות מדי יום ומתחילה לספר לנהג המונית, איתן, הדמות המובילה את העלילה את קורותיה. לאיתן אין מושג איזו תיבת פנדורה עומדת להיפתח כאשר בוקר אחד הקשישה לא עולה למונית. מצא חן בעיני גם מדריך רחובות תל אב...
מקס היה רק ילד צעיר כאשר נאלץ לעזוב את אמסטרדם, בלי להבין לגמרי למה, ואפילו בלי לקחת את הדובי שלו, ולנדוד ברחבי הולנד הכפרית בחיפוש אחר מקומות מסתור, בסופו של דבר הגיעו לחווה אצל משפחת ינסן, שהסכימה להסתיר אותם ושם שהו כשלוש שנים, עד שחרור הולנד בידי הבריטים, ממש בסוף המלחמה. מקס צייר בזמן שהותו תמונות מהווי החווה ולאחר שנים, הוסיף להם טקסט ובהם סיפורו. זהו אינו יומן וגם לא ספר רגיל אלא ניסיון של מקס המבוגר לחזור ממרחק שנים רבות ולתא...
