ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

אי אפשר לטעות בתמונה שעל הכריכה, ובפרט אם היית באמסטרדם רק לפני כמה חודשים. וזה כבר מעניין, כי אתה מרגיש שאתה קצת מכיר את המקום, ומסקרן אותך לראות מה כתבו עליו. הספר בית על מים רבים מתאר את מסעו של יואל בלום, סופר מצליח בגיל השלישי החוזר לאמסטרדם לקידום מכירת ספרו החדש. אמסטרדם היא יעד חדש עבורו. אימו השביעה אותו לא לבקר שם, למרות שלא ברורה לו הסיבה. בסוף הערב ההשקה ולאחר השאלות הבנאליות הרגילות שואל אותו פתאום מישהו: “אם אינני טועה, מר בלום, אתה עצמך נולדת כאן באמסטרדם”. משאלה זו ומגילוי מפתיע אחר, מתחיל מסעו של יואל לכתיבת ספרו החדש, הספר שיעסוק בו עצמו, בהולדתו בהולנד ובדרך בה אימו, אחותו והוא ניצלו מהשואה, דברים שלגביהם לא היה לו  מושג עד כה ולגילוים המאוחר, השפעה חזקה עליו. סוף הסיפור ידוע ליואל, וגם לקורא שכן זהו אינו ספר מתח, אלא הניסיון לשחזר מה בדיוק הביא לאותה תוצאה. וכך משוטט לו יואל ברחבי אמסטרדם ומתאר את כתיבת ספרו. ספרים רבים כתובים בטכניקה של ערבוב פרקים בין העבר להווה ואפילו ערבוב פסקאות, אולם בספר זה משפט אחד מתחיל בהווה, חוזר לעבר ומסתיים שוב בהווה. מימד הזמן נעלם כאן לגמרי בצורה טבעית ביותר. אנו יודעים שיואל שוהה זמן לא מועט באמסטרדם, אבל כמה בדיוק? אין לדעת. והספר…

הרמן קוך לא עושה הנחות לאף אחד ובהרבה מודעות עצמית גם הוא נושא בעול חיציו. סופר שכותב על סופר הופך מיידית לחשוד בכך שהוא כותב על עצמו. גם קוך יודע את זה כמובן וכשכבר בתחילת הספר מתואר ספרו החדש של אותו סופר בדיוני כ: “זה לא שלא יכולתי להניח את הספר שלך, או, יותר גרוע, שרציתי לדעת את הסוף. לא, זה היה משהו אחר. מה שקורה לך לפעמים במסעדה, הזמנת את המנה הלא נכונה, אבל מתוך בושה להשאיר כל כך הרבה על הצלחת, אתה אוכל יותר מדי… אתה לוקח ביס ומתחיל ללעוס, אין לזה הרבה טעם. קשה לבלוע את זה. קצוות לא עשויים נתקעים לך בין השיניים. מצד שני זה גם לא עד כדי כך נורא שתקרא למלצר ותדרוש ממנו בכעס להחזיר את המנה למטבח.” (עמ’ 30). הרי שבמודע החליט הסופר האמתי שהקורא ישאל את עצמו את אותה שאלה בדיוק  על הספר שזה עתה התחיל לקרוא. השאלה תישאל גם בהמשך הקריאה כאשר תופיע הפיסקה הבאה: “הקורא קורא ספר. כשהספר טוב הוא שוכח את עצמו. זה הדבר היחיד שספר צריך לעשות. כשהקורא לא יכול לשכוח את עצמו ובזמן הקריאה חושב כל הזמן על הסופר, הספר נכשל. אין לזה שום קשר להנאה. מי שרוצה ליהנות שיקנה כרטיס לרכבת הרים. ” (עמ’ 74)….