גם בספרו על ספר שמות ממשיך הרב מדן את אותו הקו של ספרו הקודם, ולכן כמעט כל מה שנאמר בסקירה הראשונה תקף גם לספר זה. אבל ספר שמות אינו ספר בראשית וגם אנו בסקירה זו ננסה לחדש מעט. ספרו של הרב מבוסס על שיעורים והרצאות שהעביר בעשרות השנים האחרונות. תלמידיו בוודאי יזהו בהם שיעורים ישנים ששמעו וגם לי – שאיני תלמידו של הרב – מעט מהדברים היו מוכרים. בעוד שספר בראשית מאופיין כספר סיפורי עם תולדות האבות, ספר שמות שונה ממנו מהותית בכך שהוא גם ספר של מצוות. אמנם רק בפרשה השלישית בו אנו נתקלים במצווה הראשונה (קידוש החודש) אולם משם ועד סוף הספר משולבים פרקי המצוות ופרקי הסיפור זה בזה באופן בלתי פריד. וככל שהדברים מגיעים למצוות גם הרב מדן נהיה מעט יותר זהיר. בפתיחה לפרק לפרשת יתרו “אני ה’ אלוקיך” נכתב: ” פסוק זה ומצוות האמונה התלויה בו הם יסוד הכל. לכן נחרוג בפרק זה מדרכנו הפרשנית העצמאית-כלשהו, וניצמד למפרשים ולבעלי ספר המצוות, שאת מימיהם אנו שותים”. על דרכו העצמאית של הרב מדן הרחבתי בסקירת ספרו על בראשית והיא כוללת בעיקר את כח הדימיון המחייה את תיאורי המקרא מול העיניים באופן שניתן להסביר אותם, אולם לא באופן מחייב. הרבה מדבריו כוללים את המילים: אפשרי, נדמיין, נניח, מסתבר, אולי…
רציתי לסקור את הספר ללא נגיעות לפוליטיקה של ימינו אך הדבר בלתי אפשרי. ענת רוט הצטרפה ומתמודדת בבחירות המוקדמות של מפלגת הבית היהודי, בית המשפט העליון מורה על פינוי עמונה בשם החוק (אבל איפה הצדק?) ופרשת שחיתות שלטונית במפלגת ישראל ביתנו משחררת מליברמן אמירות שמאלניות כמו רצה להיות אתרוג וציפי לבני ממשיכה לדבר גבוהות על דמוקרטיה בלי שנראה שהיא באמת מבינה מה זה אומר ומתנהגת כדיקטטורית לכל דבר. פוליטיקאים באים ופוליטיקאים הולכים ואין חדש תחת השמש. ספרה של ענת רוט – לא בכל מחיר – נותן תמונת מבט רחבה על אירועי ההיתנתקות מרצועת עזה. התלבטתי ארוכות איך לפתוח את הסקירה. המחברת כותבת שמטרת הספר הינה בעיקר להצביע על הפער בין הצגת המתנחלים כציבור אלים ומסוכן שלא יבחלו בשום אמצעי, שאין בהם שום כבוד לדמוקרטיה ולמדינה לבין מה שאירע בפועל – פינוי מהיר תוך שישה ימים של 1751 משפחות ואלפי אנשים. הספר מומלץ מאד לקריאה. דווקא ובעיקר לאנשים המשייכים את עצמם למרכז ולשמאל ושתמכו בהיתנתקות ושתומכים כיום בנסיגה מיהודה ושומרון ופתרון המכונה “שתי מדינות”. הספר לא עוסק כלל בשאלה האם ההיתנתקות היא טובה או רעה אלא רק בתהליכים שהובילו אליה ובכך שהיא התנהלה בצורה לא ראויה ולא דמוקרטית (וכנראה בהיבטים מסוימים גם לא חוקית). הספר, עבודת מחקר מקיפה ויסודית הפורשת את…
גם מי שלא מכיר את ד”ר יונתן גרוסמן יוכל להבין משהו על המתודה שלו כבר משם הספר: “אברהם – סיפורו של מסע”. גרוסמן אוהב את המתודה הספרותית ומשתמש בכל כלי הניתוח שהיא מעמידה לרשותו על מנת להציף ולהבין את הפרטים העדינים המרכיבים את סיפורו של אברהם. מיד במבוא מציג גרוסמן את המבנה הכיאסטי האהוב כל כך על חוקרי הספרות, מבנה בו הסיפור מתחלק למחציות שוות כך שיש הקבלה בין כל חלק לחלק. במבנה זה הדומה למנורה עיקר החשיבות הוא באמצע והנה המבנה כולו. א. תולדות תרח: אברהם נחון והרן (יא, כז-לב) –ב. ניתוק אברם מבית אביו: “לך לך… אל הארץ אשר אראך” (יב, א-ה) —-ג. מסעות אברם בארץ כנען וקריאה בשם ה’ (יב, ו-ט) ——ד. שתי פרידות אברם מבני משפחות: שרי נלקחת לבית פרעה ומוחזרת(יב, י-כ), לוט פורש לסדום ואינו שב (יג) ——–ה.הצלת לוט משבי סדום (יד) ———-ו. הבטחת הזרע והארץ – ברית בין הבתים: “ויחשבה לו לצדקה…” (טו) ————ז. בשורת המלאך על לידת ישמעאל (טז) ————–ח. ברית מילה: שינוי השם (יז) ————ז1. בשורת המלאך על לידת יצחק לאמו (יח, א-טו) ———-ו1. דיון על החרבת הארץ – “לעשות צדקה ומשפט” (יח, טז-לג) ——–ה1. הצלת לוט מחורבן סדום (יט) ——ד1. שתי פרידות אברהם מבני משפחתו: שרה נלקחת לבית אבימלך ומוחזרת (כ),…
סיפורו של הלל הזקן, התנא שאי אפשר להוציא משלוותו מופיע בעיבוד לילדים ומהווה פתיחה של סדרה בשם חכמים לקטנים. הסיפור מופיע בגמרא מסכת שבת בדף לא. מן דהוא מתערב עם חברו שהוא יצליח להקניט את הלל ולהוציאו משלוותו. האיש מנסה עם סדרה של שאלות שהיינו קוראים להן שאלות קיטבג, ועוד בעיתוי הכי פחות מוצלח, ערב שבת ממש בזמן ההכנות האחרונות. כולנו מכירים את הלחץ, ורובנו היינו מתעצבנים עוד לפני השאלה הראשונה, רק מטון הדיבור של אותו חוצפן. העיבוד יפה ומתאים לילדים קטנים שיכולים לקרוא בו לבד או להקראה לילדים בגן. האיורים מעבירים היטב את הניגוד בין הלל המחוייך לבין האיש המנסה להרגיז אותו כאשר הם מצוירים זה ליד זה וברקע עומדת השאלה מדוע, כאשר אנו כמבוגרים חושבים מדוע בכלל הוא מנסה להרגיז את הלל. כמובן שכמו כל סיפורי הגמרא אפשר לעבד אותם לילדים אבל קהל היעד בסופו של דבר הוא גם ואולי אפילו בעיקר המבוגרים… על כולנו ללמוד מהלל. בסוף הספר מופיע מעין מילון קטן עם מספר מונחים מהתלמוד. אף פעם לא כועס סיפרה: תמי הלוי איורים: שירלי ויסמן ידיעות ספרים תשע”ה מגב הספר לִפְנֵי הָרְבֶּה שָׁנִים גָּר בִּירוּשָׁלַיִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהִתְוַכֵּחַ תָּמִיד עִם אֲנָשִׁים וְגַם רָב אִתָּם. יוֹם אֶחָד הִתְגָּרָה הָאִישׁ הַזֶּה בַּחֲבֵרוֹ וְאָמַר לוֹ שֶׁהוּא יָכוֹל לְהַרְגִּיז כָּל…
הרב חיים נבון, כבר הוציא לאור כמה ספרים. חלק אהבתי מאד (נאחז בסבך, הגדר הטובה) ואחרים מעט פחות (ללכת על דגים, חווה לא אכלה תפוח). ספרו החדש, תיקו משלב פורמט נעים וקליל אבל עם תוכן עיוני יותר, ונהנתי ממנו מאד. הספר מתאר בקצרה 101 ויכוחים ומחלוקות ביהדות. למעשה וכפי שהרב נבון מסביר בפתיחה, היהדות מבוססת על מחלוקות. הנה את הפסוק הראשון בתורה כולכם מכירים: “בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ”, אולם הפסוק בפרק ב’ אומר: “אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה’ אֱלֹקים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם “. אז מי נברא קודם, השמים או הארץ – מחלוקת. גם התורה שבעל פה פותחת במחלוקת (ברכות א א): “מאימתי קורין את שמע בערבית. משעה שהכהנים נכנסים לאכל בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים, עד חצות. רבן גמליאל אומר, עד שיעלה עמוד השחר” המחלוקת הראשונה המובאת בספר היא האם טוב שיש מחלוקות או לא. מעין מחלוקת על המחלוקת, ובה גם מוסבר מעט על בחירת הנושאים שיופיעו בספר. כל פרק הוא קצר ם שניים או שלושה עמודים לעיתים בתוספת איור משעשע (מנחם הלברשטט). במקורות אלפי מחלוקות והבחירה קשה. חלוקת הספר היא לנושאים הבאים: היסטוריה, אמונות, תנ”ך, מעגלי השנה וחיים יהודיים. כמעט כל פרק מתחיל באנקדוטה המקושרת לנושא ומסתיים בהרחבה המתקשרת…
זמן רב לא היה צר לי כל כך על ספר שנגמר ולמרות שמי שקורא את הסקירות שלי יודע עד כמה אוהב אני ספרים קצרים, הרי שספר זה קצר היה לי. קראתי בו בין כסה לעשור וסיומו ממש בעיצומו של יום בין מוסף למנחה, ובלי ידיעתי פרקי הסיום עסקו ביום הכיפורים. ידעתי מראש שאהנה מהספר, איך אפשר שלא כשמדובר בספרו של הרב סבתו, וכאשר הוא פותח כך: חלב חדר הורתי, קהיר עיר לידתי, בית מזמיל ערש תמימותי, נפאח הבוערת כאבי וטוהר אמונתי. סובב סובב הקולמוס ועל חלב שבסוריה הוא כותב. סבור אני שאני מטהו כרצוני אבל הוא הולך לו על פי דרכו לקהיר שבמצרים. שב אני ומטהו על צידו, והא לנפח שבגולן הוא מתפרץ, לוחץ אני עליו בכל כוחי, והוא חוזר לבית מזמיל. ואני רק מעשה על ארץ ישראל ביקשתי לספר. וכבר מהפתיחה לספר אנו רואים שנחזור למקומות, לדמויות ולאירועים עליהם כתב סבתו בעבר בארבעת ספריו שיצאו אור. מהם ספרי זכרונות ומהם ספרי דמיון אבל מהו אותו שפריר חביון? פיוט מהמאה ה-16 לרבי אברהם מימון מתלמידי הרמ”ק, ומיוסד על עשר ספירות הקבלה. נביא כמה שורות ממנו: אֵל מִסְתַּתֵּר בְּשַׁפְרִיר חֶבְיוֹן. הַשֵּכֶל הַנֶּעֱלָם מִכָּל רַעֲיוֹן. עִלַּת הָעִלּוֹת מוּכְתַּר בְּכֶתֶר עֶלְיוֹן. כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ ה’ בְּרֵאשִׁית תּוֹרָתְךָ הַקְּדוּמָה. רְשׁוּמָה חָכְמָתְךָ הַסְּתוּמָה. מֵאַיִן תִּמָּצֵא…
ננסה לסקור את הספר ולהתעלם לחלוטין מכך שהמחברת היא אישה שכתבה ספר הלכתי. ממילא ברוב ההתיחסויות לספר זה מה שיכתבו, אז פשוט נדלג על הנקודה הזו. קשה לכם? תדמיינו ששם המחבר הוא מלכיאל ולא מלכה ונעבור הלאה לתוכן הספר. שני הפרקים הראשונים גורמים לקושי מסוים ברצון לסקר את הספר כך מאחר והם עוסקים בנושא של לימוד תורה לנשים (מותר? אסור? חייבים?) ונשים כפוסקות הלכה (מותר? אסור? חייבים? רצוי?). לא נאריך בהם רק נציין שבמוזיאון היהודי בברלין, בחלק התצוגה המציג נשים בקהילה מופיעה תמונה המראה נשים לומדות כבר במאה ה-15. אין פה שאלה אלא מציאות שהייתה בפועל (והיה אפשר גם להציגו בספר), ועוד בתקופה הרלוונטית להתפתחות הפסיקה. נעבור לפרק אחר: ” אשה ואמירת קדיש”, ונצלול דרכו לספר. שימו לב ששמות הפרקים אינם כוללים שאלה. לא “האם לאשה מותר לומר קדיש” או “האם אישה יכולה לומר קדיש”, אלא הם מסגרת לדיון מפורט ועמוק בסוגייה. ניסוח העניין כשאלה כבר מלמד שלשואל יש מחשבה על התשובה. מבחינה זו הספר אינו ספר של שאלות ותשובות (שו”ת) אלא דיונים הלכתיים נרחבים במספר סוגיות. צורת כתיבה זו גם מזמינה את הקוראים לבוא נטולי דעות קדומות כלשהן ולהתרכז במקורות עצמם. בנקודה זו נעבור לסיפור אישי. לפני כ-15 שנה התכוונתי לבקר לאנגליה והיה לי ברור שאעלה לקבר של סבי….
סקירה על הספרים ללכת בדרכך והנערה שהשארת מאחור. אפשר להתווכח אם יש ספרות בעלת איפיונים נשיים או גבריים, אבל הספרים של ג’וג’ו מויס יהוו כנראה הוכחה לכך שבהחלט יש. כבר כשסיפרתי למישהו שאני קורא את הספר “הנערה שהשארת מאחור” הוא הרים גבה (לפחות היה נדמה דרך הצ’ט בפייסבוק) ואמר: “זה ספר של נשים, אשתי אהבה אותו מאד”. לאחר כמה זמן כשיצא תרגום לספר נוסף שלה “ללכת בדרכך” נשמעו שוב ברחבי המרשתת ביקורות מומלצות מחד וגם שהספר שונה מאד מהספר הקודם מאידך. אמנם הספרים שונים, אבל סגנון הכתיבה דומה למדי ורואים שהם יצאו מאותה סופרת (אפילו שהתרגומים הם על ידי שתי מתרגמות שונות). גם עיצוב העטיפה דומה עד כדי זהה ואפשר אפילו להחליף ביניהן. במקור האנגלי יצאו שני הספרים באותה שנה 2012 ובהכרח נכתבו (או לפחות התבשלו) במקביל. אז מה יש לנו? ב-“ללכת בדרכך” אנו פוגשים את לואיזה – לו – קלארק, צעירה בת 26, ללא מקצוע, ללא עבודה, ללא השכלה, עם חבר פוץ גמור ועם אחות צעירה – קטרינה – אבל מבריקה מאד, שקפצה שתי כיתות, שתמיד הישוו אותה אליה ושתמיד עמדה בצילה. מבריקה, אך כמו שאומר אביה של לו, לא מבריקה מספיק כדי לא להיכנס להריון. ההורים, הסבא, שתי האחיות ובנה של קטרינה חיים כולם בצפיפות ובמחסור. בארץ היינו…
סיפורה של אגנס, מקים לתחייה פרשת רצח מאיסלנד של תחילת המאה התשע עשרה. בעל חווה ואורחו נמצאים מתים בחוותם השרופה כאשר הם סובלים מפצעי דקירה. כל שלושת האנשים שנכחו במקום נאשמו ברצח ודינם נגזר למיתה. אגנס היא אחת מהם. אבל לפני ביצוע גזר הדין ועקב קשיים לוגיסטיים נשלחת אגנס לחווה חקלאית של אחד מקציני המחוז – למגינת ליבו ומשפחתו. בחווה זו תפגוש אגנס את הכומר שיציל את נשמתה בטרם תעלה לגרדום, ועד ההוצאה לפעול היא תהיה משרתת בחווה. אגנס מבקשת דוורא את עוזר הכומר טוטי, שמתייחס למשימה זו כאל ראשונה במעלה אולם לא לגמרי מבין מדוע בחרה אגנס דווקא בו. “אין דבר כזה אמת,” אגנס אמרה ונעמדה. גם טוטי נעמד והחל לשפשף את אחורי מכנסיו. “יש אמת באלוהים” אמר בכובד ראש, לאחר שזיהה הזדמנות למלא סוף סוף את תפקידו הרוחני. “יוחנן פרק שמונה, פסוק שלושים ושתים: ותדעו…” “את האמת,והאמת תשחרר אתכם’ כן אני יודעת. אני יודעת”. אגנס אמרה. היא נטלה את הסריגה שלה והחלה לפסוע לעבר החווה. “לא במקרה שלי, הכומר טורברדור,” היא קראה לעבוד. “אני דווקא אמרתי את האמת ותראה כמה זה עזר לי.” סיפורה של אגנס מסופר בכמה קולות. קולה של אגנס עצמה המדברת בגוף ראשון בחלקים נרחבים מהספר, כולו של מספר כל יודע בגוף שלישי המשלים את…
סקירת הספר קיסר השכונה, הספר חדש של נאווה מקמל-עתיר. ספריה מיועדים לקהל קוראים רחב, ילדים נוער ומבוגרים. הספר הנוכחי מתאים לילדים ביסודי ומציג את גד, ילד צעיר כמעט ללא חברים וגם אלו שעוד יש לו, לא מתייחסים אליו יפה (בלשון המעטה). נתתי את הספר ליואב (כיתה ד’) שקרא אותו וכבר בפרק החמישי אמר שהספר טוב. לאחר הקריאה, סיכם יואב בכמה משפטים: “זה סיפור שמראה איך ילד שאין לו אף אחד, אין לו חברים, אבא נפטר, אמא עובדת קשה וכמעט לא נמצאת בבית מתגבר על הקשיים להיות לבד בעולם הדמיוני שלו ואיך הוא מסתדר עם החברים שמשקרים ומחרימים אותו. זה ספר טוב ומומלץ.” ואני אוסיף שגם למבוגרים כדאי לקרוא את הספר (זה לא יקח הרבה זמן) ובעיקר לנסות ולאתר סימני מצוקה אצל הילדים. אמנם הספר מציג בעיות של ילדים באופן חד, אולם כמעט כל ילד בשלב מסוים סובל מאי פופולאריות עד חרם ואולי אף מאלימות. ילדים לרוב יטו להסתיר עובדות אלו מהוריהם ויש להיות ערים לשינויי התנהגות אצל הילדים ולדעת איך ואיפה אפשר לעזור. הספר מבוסס על הצגה לילדים בשם זהה. קיסר השכונה נאוה מקמל עתיר ידיעות ספרים 2014 מגב הספר בסלון ביתו, במאהל האינדיאנים שהקים, עולה סיפור בדידותו של גד והחרם שהטילו עליו חבריו. שם, בעולמו הסודי, הוא אהוב ורצוי…