הזמן הוא רציף, אולם משחר ההיסטוריה שם האדם את ליבו לתופעות מחזוריות המתרחשות בעולם. התופעות הברורות ביותר נובעות מגרמי השמיים. התופעה של האור והחושך המתחלפים, לה אנו קוראים יום, התופעה של הירח שמשנה מופעיו מנעלם ועד מלא ושוב נעלם, לה אנו קוראים חודש, ותופעות של עונות השנה החוזרות על עצמן, לה אנו קוראים שנה. מכל אלו ביחד אפשר לייצר לוח שנה. לוח שבו יכולים להיות תאריכים שחוזרים על עצמם, והם בעלי משמעות משל עצמם, משמעות שאינה אפשרית ברצף לינארי. ללוח העברי היסטוריה ארוכה מאז פרשת בא והוא עבר שינויים רבים עד שהפך מלוח המבוסס על ראייה וחשבון אפשרות ראיית הירח, ללוח מחושב על בסיס מולד הירח. בלוח מחושב זה וכלליו עוסק ספרם של מרצבך ורביב החוקרים את התחום כבר שנים רבות, ותורמים בצורות רבות להפצת ידע בנושא. בשנים האחרונות ההתעניינות בתחום הולכת וגוברת ורבים מבקשים ללומדו לעומק וספר זה נועד לסייע בידם. את הסקירה נלווה בתמונות שמש וירח שצילמתי במהלך השנים. עובדה מפתיעה בלוח העברי היא שכלליו פשוטים מאד, אפשר להעמידם על שבעה בלבד וללמוד את השימוש בהם תוך שעות בודדות. אולם הבנה מעמיקה יותר של הכללים, של מה עומד מאחוריהם, גם מבחינה מתמטית וגם מבחינה אסטרונומית, היא עניין מורכב בהרבה, הדורש זמן ויגיעה. חלקו הראשון של הספר הוא פרק…
זהב באוזניים, זהב על הידיים, התאווה האנושית לזהב לא נעצרת, אך בטרם ניגש לסקירת הספר עצמו, נביא קצת מוזיקה שתוכלו לשמוע ברקע: הזהב, מלכת המתכות, מאז ומימי קדם. אליעזר עבד אברהם מביא לרבקה נזם וצמידים מזהב. כאשר התורה רוצה לתאר את עושרו של אברהם היא מציגה אותו ככבד מאד במקנה, בכסף ובזהב, ואם תגידו שהזהב הוא דווקא האחרון ברשימה, הרי שזהב מוזכר בתורה כמעט מיד לאחר בריאת האדם בבראשית פרק ב’: “יא שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל-אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר-שָׁם הַזָּהָב: יב וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם”. גם פרק במשנה במסכת בבא מציעא מכונה הזהב ועוסק בדיני קניין סבוכים, אולם בתמציתו מכריז בצורה ברורה כי זהב הוא אמצעי התשלום המובחר ביותר (וזאת בניגוד לספר הטעון שזהב נהייה כזה רק הרבה מאוחר יותר). הספר הזהב לוקח אותנו במסע בעקבות הזהב, ממכרה ענק בדרום אפריקה, דרך חדרי בנקים סודיים, כנופיות פשע ושודדים רצחניים, חדרים בבית הלבן, מלחמות ועוד. לצערי המסע לא מתחיל בימי קדם ממש, אלו המתוארים בתנ”ך ובתלמוד, שגם בהם הזהב שימש לתכשיטים, פולחן (עגל הזהב כמובן) והפגנת עושר כללית, ושיטות הפקתו היו שונות ועדיין נכרו כמויות עצומות. אולי אפילו היה עדיף להתחיל במקור הזהב. זהב, מתכת כבדה במיוחד אינו יכול להיווצר בליבות כוכבים ויצירתו דורשת כוכב שיגמור…