אפתח בווידוי שחוץ מזה שוייצמן היה הנשיא הראשון של מדינת ישראל, שהוא היה מדען ופתיח תהליכים שקשורים לאצטון ועזרו מאד לבריטים, ועקב כך היה בקשרים אישיים מעולים עם כל השלטון הבריטי, קשרים שהביאו גם להצרת בלפור וגם לאי נסיגה מוחלטת ממנה בהמשך, איני יודע הרבה על וייצמן. כאשר קיבלתי את הספר העב כרס עד מאוד (למעשה הייתי בטוח שיש במעטפה לפחות שלושה ספרים), המחשבה הראשונה שעברה לי בראש הייתה: “האם מתארים בספר כל אפצ’י לממחטה שהוא עשה?”. בכך נפלתי בדיוק לקלישאה אותה מנסים כותבי הספר לנפץ כבר בהקדמה (עמ’ 9): “תפארתו של וייצמן בזיכרון הקיבוצי הישראלי ומחוצה לו עיקרה בהצהרת בלפור המהבהבת מדי כמה עשורים. אחר כך הוא נזכר כנשיאה הראשון של מדינת ישראל. כל שאר פרטי הזיכרון נדחסים לאותה ממחטה מפורסמת שרק אליה כביכול הוא יכול לדחוף את חוטמו.” תיאור מדוייק יותר של עצמי וכנראה של עוד רבים, לא יכולתי למצוא. בכל אופן, אני בבעייה עם ספר כזה. אין לי יכולת לשפוט אותו מבחינת איכותו המחקרית, אני לא מהתחום ולא מכיר את המקורות. השתכנעתי מרצינות המחברים. מטרתם להדגיש את חשיבותו של וייצמן להקמת מדינת ישראל. הדימוי שאותו הם נוקטים (ואינם הראשונים שעושים זאת) הוא שוייצמן היה משה המוליך את העם במדבר ואילו בן גוריון, יהושע המנחיל את הארץ. מאחר…
בספר “חמש דרשות” מאת הרב יוסף דב הלוי סולוביצ’יק נאספו חמש דרשות של הרב שנישאו בשנות השישים של המאה הקודמת בפני קהל אמריקאי. אמנם כותרת המשנה של הספר היא על ארץ ישראל ועם ישראל, אולם מקריאת הספר נראה כי יש דגש רב מאד גם על מפלגת המזרחי ועל הצורך החיוני שלה בפוליטיקה הישראלית. בכריכת הספר כותבים המוציאים לאור כי: “על אף שהדרשות נישאו בנסיבות היסטוריות שונות משלנו, אנו תקווה כי ימצאו הקוראים שיש בדרשות אלו, ובתובנות ובערכים המובעים בהן, כוח להאיר את דרכנו גם היום”. דבריו של הרב סולוביצי’ק מתאימים מאד גם לימינו ובפרט על רקע ההתחדשות שיש במפלגת הבית היהודי ובמפקד החברים שדרכו מפלגה זו מבקשת להחזיר עטרה ליושנה (כאשר נאמרו הדרשות היו למפלגת המזרחי למעלה מעשרה נציגים בכנסת). כמו כן מספיק רק להחליף את השמות של חרושצ’וב ונהרו בשמות מתקופתינו והפיסקה הבאה רלוונטית מאי פעם: “כשאנו רואים כיצד כל שונאי האומה ריכזו את חמתם וזעמם (המכוון לאמיתו של דבר נגד אומתנו) על מדינת ישראל, שנעשתה מטרה לחיציהם ועלילותיהם, ושוב בהתחשב עם העובדה שעצם קיומה של מדינת ישראל מפריע את מנוחתם של נאצר, חרושצ’וב ונהרו ורבים מהמנהיגים הרוחניים הנוצרים, הרי שאין לך סימן טוב מזה, כי המדינה היא בעלת כוחות סמליים גדולים ושהינה, למרות שכבת אבק החולין המכסה אותה,…