בתזמון מצוין, לאחר עלייתו של הסרט אופנהיימר יוצא ספר זה בעברית ומביא אספקט נוסף של הפצצה האטומית בספר תיעודי שבוחן את הנושא מנקודה שונה מעט ונותן לקורא הישראלי שפע מידע בנושא.

נקודת ההתחלה אינה בתורת הקוואנטים, אינה באיינשטיין, הפיזיקה כלל לא נמצאת בספר זה, אלא מתחילה ביום בו רוזוולט מת וטרומן מוצא את עצמו בתור POTUS. המלחמה באירופה כבר לקראת סיום וטרומן שומע בחצי משפט משהו על איזה נשק חדש שהוא יקבל תדרוך מלא עליו כמה שיותר מהר. טרומן חסר הניסיון מבין שהוא למעזה זה שצריך להחליט האם להשתמש בנשק זה, האם הוא אכן יביא לסיומה של המלחמה, האם הנזק יעלה על התועלת, האם העולם יושמד?

אז גיבור אחד של הסיפור הוא טרומן. גיבור אחר הוא מטוס ה B-29, זה שהיה צריך להטיל את הפצצה, מפקדו קולונל טיבטס וכל אנשי טייסת 509 שהתאמנו חודשים לקראת משימה שאת פרטיה ידעו רק זמן קצר לפני כן. בשלב זה של האירועים הפצצות כמעט מוכנות, המדענים די בטוחים שזה יעבוד, אבל גם הם גיבורים בעלילה ובעיקר בהכנות לניסוי טריניטי, שנערך תוך כדי פסגת פוטצדאם ליד ברלין. יש עוד שני סיפורי משנה, שבאים לתת תמונה כוללת יותר, האחד הוא של עובדת במפעל העשרת אורניום והשני של ילדה בהירושימה. שני סיפורים אלו נבחרו מהסיבה שמחבר הספר הצליח למצוא את הדמויות בחיים כשכתב את הספר שנים רבות לאחר האירועים, אולם הן לא דמויות שמניעות דבר בעלילה או בפצצה עצמה. הכללתן נותנו מעט יותר עמוק ועיגול לסיפור.

הספר מתחיל כארבעה חודשים ומתקדם על ציר כרונולגי, ומתאר היטב את הזירות השונות ומה קורה בכל אחת מהן. את הלחימה עיקשת והמייגעת באיי הפסיפיק ומאות אלפי הקורבנות שהם גבו, את ההתלבטויות עד הרגע האחרון האם לאשר את השימוש בפצצה, את הרתיעה שפיתחו אלו שפיתחו (משחק מילים מכוון) אותה, ואת הדילמה שהמשיכה גם לאחר המלחמה ולמעשה עד ימינו.

הבחירה לכתוב כך את הספר מתגלית כנכונה. על הפיזיקה והפיתוח נכתב כבר לא מעט וצריך לגשת לסיפור מנקודת מבט אחרת. בסופו של דבר טרומן, המפקד העליון של הצבא הוא זה שנושא באחריות וההחלטה היא שלו, ואת הפצצה שנבחנה בתנאי מעבדה, צריך למצוא דרך להפוך לכלי נשק שאפשר לשאת אותו במטוס למרחק אלפי קילומטרים מהבסיס, במשימה שנחשבה כאפשרות די וודאית למשימה שלא חוזרים ממנה.

הספר כתוב בצורה קולחת ומהנה ומשלב אירועים הרי גורל עם אנקדוטות הנראות כמעט מקריות, בדרך להביא עוד צד של הסיפור הענקי הזה. מומלץ מאד לחובבי ההיסטוריה וכולל גם דיון קצר עם נימוקים בעד ונגד השימוש בפצצה, וההשלכות של פעולה זה עד לימינו.

הספירה לאחור Countdown 1945
כריס וואלס עם מיץ’ וייס
מאנגלית: דפנה לוי
מטר 2023
מגב הספר
12 באפריל 1945: בעיצומה של מלחמה עקובה מדם באירופה, באפריקה ובאוקיינוס השקט, אמריקה מוכה בתדהמה בעקבות מותו הפתאומי של הנשיא פרנקלין ד’ רוזוולט. בן רגע חייב סגן הנשיא, הארי טרומן – שלא ידע דבר על תוכניות המלחמה ועל פרויקט מנהטן הסודי לפיתוח פצצת האטום הראשונה בעולם – ליטול את הפיקוד לידיו ולהתמודד עם אחת ההחלטות הגורליות ביותר בהיסטוריה. הספירה לאחור 1945 מתאר את החודשים, השבועות והימים הסוערים שהובילו לרגע הטלת הפצצה האטומית על הירושימה, ב־6 באוגוסט 1945.

כריס ואלאס, העיתונאי ושדרן החדשות הוותיק (פוקס ניוז, CNN), מכניס את הקוראים לתוך ראשן של הדמויות הבלתי נשכחות שהיו שותפות למסע אל הרכבת הפצצה, כל אחת בדרכה ומסיבותיה: אלברט איינשטיין, שבדיעבד טען כי המלצתו הראשונית לבנות פצצות אטום היתה “הטעות הגדולה של חיי”; המדען הראשי של פרויקט מנהטן, רוברט אופנהיימר, והמרגלים הסובייטים שהסתננו לצוותו; קבוצת הטייסים התחרותית שנבחרה להטיל את הפצצה; ועוד רבים אחרים.

זהו סיפורו של נשיא חדש וחסר ניסיון, המתמודד עם החלטה שתשנה את העולם לעד. מסעו של טרומן ב־116 הימים האלה הוא סיפור דרמטי מרתק: החל בהלם שחש בעקבות התוודעותו לקיומה של פצצה אטומית, דרך העצות הסותרות שקיבל מגנרלים כמו דווייט אייזנהאואר וג’ורג’ מרשל, וכלה במתן ההוראה הגורלית להשתמש לראשונה בהיסטוריה בנשק להשמדה המונית, שהובילה לקטל הנורא.

הספר מגולל גם את סיפור חייהם המרתק של אזרחים אמריקאים ויפנים פשוטים משני עברי המתרס, ביניהם עובדת במתקן הגרעיני בטנסי שאהובה נמצא בחזית; ילדה בת עשר מהירושימה ששרדה את הפיצוץ אך איבדה את אמה ולימים היגרה לארצות הברית; וחיילים אמריקאים שנשלחו להילחם באוקיינוס השקט והמתינו בחרדה לפקודה שתורֶה להם לפלוש ליפן.

הספירה לאחור 1945, המסופר בעוצמה, בתבונה ובאנושיות, הוא תיאור מקיף של אחד הרגעים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה המודרנית.