הגעתי קצת באיחור לספרו של הרב יאיר דרייפוס. המסע בספר מתחיל באלול והוא ממשיך עד לסיום החגים. עליתי על הרכבת מאוחר יחסית, בליל יום הכיפורים, אבל זה בסדר., כל נקודה היא טובה. עוד לפני שנדון בתוכן הספר נשים לב לשמו – נשימות עמוקות.

מתי אנחנו לוקחים נשימה עמוקה? ישנם כמה מצבים. כאשר אנו בבדיקה אצל הרופא והוא בודק את ראותינו תוך כדי אמירה בלתי פוסקת “לנשום עמוק”. לפעמים ניקח נשימה עמוקה כדי להירגע קצת ואם אנחנו כועסים ועצבניים, מישהו כבר יגיד לנו: “תנשום עמוק”. כמו כן, ניקח נשימה עמוקה לפני מצב בו אנו יודעים שלא יהיה לנו אוויר. צלילה למשל.

ונראה שכל הסיבות האלו מתאחדות ביחד בספר זה. במסע אנו בודקים את עצמנו, מקשיבים לעצמנו, וגם רוצים להירגע ולאפשר חשיבה אחרת וגם אין אנו יודעים כמה זמן עוד יש לנו ולכן כדאי שננשום עכשיו.

כותרת המשנה של הספר היא “מסע בימי הרחמים”, ולא כמקובל בימים הנוראים. זהו שינוי מהותי ולמעשה לוז כל הספר. המתח העצום בין ימי הדין, הבכי ואפילו הפחד מאימת גזר הדין מתחלפים לימי חסד, לימים של התקרבות לשכינה, ולימים שבהם אפשר מה שאי אפשר בימים אחרים. ימים בהם מחפשים גם חוויה רוחנית וגם משמעות קיומית. נקודה זו מחלחלת לציבורים רבים. די אם נזיכר את מופעי הסליחות הרבים שיש, ובהם שירים וניגונים ופיוטים, אבל אין להם שום דבר עם הצעקות והבכיות וסיפורי הצדיקים ששמעו את המילה אלול והתעלפו. הדור משתנה וגם ספר זה הוא חלק מהשינוי ואמנם הוא לא מתאים לכל אחד, אבל רבים יכולים למצוא בו עניין.

צריך להיכנס לאווירה של הספר הזה, לא פשוט לקרוא בו, ולכן מצורפת לספר רשימת השמעה של קטעי מוזיקה ונגינה. אני אשים כאן, להנאתכם המרובה, את השיר המנון Anthem של ליאנורד כהן עם שורת המחץ “There is a crack in everything. That’s how the light gets in”. אמירה זו מתיישבת היטב עם מקורות היהודות בדבר הצורך בפתח קטן כקוף של מחט, אולם מפתח זה תבוא הישועה. הנה השיר. קחו נשימה עמוקה וכמה דקות של שקט והקשיבו:

גם מבנה הספר עצמו מיוחד. הספר מרובע, ואמנם נכתב שהתוכן הוא דרשות, אולם קשה היה לי לדמיין את הדברים נאמרים בצורה הזו בעל פה. בספר מובאות רבות, וכל מקור שמתייחסים אליו, וכאלו יש רבים, של חסידים ומתנגדים, הוגים שונים, ישנים וחדשים וגם של לא יהודים, מצוטט בצד הטקסט ומאפשר לקורא להתרשם בעצמו. אמנם בחלק מהמקורות הדברים צריכים הרחבה, אולם אפילו הופעת מקצת הדברים מהווה שינוי לעומת הפנייה למקור בלבד ולכו תחפשו בעצמכם.

המסעות עצמם הם מסעות אישיים והמסע המתואר הוא של הרב דרייפוס, אבל כל אחד יכול להתחבר ולהצטרף אליו לחלק מהדרך, וכמובן לפעול ברוח הדברים ולצעוד לו במסע משלו. זהו מסע המבקש גאולה לפרט וגאולה לעולם דרך התחברות. קודם כל וברוח שהיא מעט ניו-אייג’ית, אבל כזו היונקת ומסתמכת על היהדות, לחבר בין האדם לעצמו. לאחר מכן, אפשר לחזור להרמוניות אחרות, בין האדם לאלוקיו, ואם תרצו, בין האדם לבריאה, בהרמוניה שממנה אפשר ליצור דברים חדשים ולתקן קלקולים שונים בעולמנו. הן קלקולים בחיי הפרט, הן קלקולים במדינה, והן קלקולים בעולם. אמנם חלק מהדברים נראים לעיתים סתומים, אולם מספיקות שורות בודדות, ולכל אחד יהיו אלו שורות אחרות לפתוח איזשהו נתיב חדש, שלא חשב עליו. לכן גם קשה לי לכתוב על הספר, כי לבצע ניתוח שכלתני של דרשה בו, יהיה מעשה המנוגד לרוח הספר. צריך פשוט לקרוא ולתת לדברים להיכנס ללב ולנשמה.

נקודה חשובה נוספת היא שהמסע אינו נגמר. אצל רבים יש אווירת דכדוך במוצאי שמחת תורה ולאחר ההקפות השניות, פתאום חוזרים לשגרה וגם מגיעים לחורף ונראה שהשיא מאחורינו. אסיים בדברים שאמר רב קהילתי, הרב יהודה יונגסטר ביום הכיפורים, אולם נראה לי שהם מתאימים גם לרוח הספר, המדגיש שהמסע ממשיך גם במרחשוון, שאמנם ימים אלו הם שיא, אבל העבודה שלנו היא לדאוג, שהשיא בשנה הבאה, יהיה מעט גבוה יותר.

נשימות עמוקות – מסע בימי הרחמים
הרב יאיר דרייפוס
ישיבת שיח יצחק 2022
מגב הספר
הספר ‘נשימות עמוקות – מסעותיי בימי הרחמים’, של הרב יאיר דרייפוס, ראש ישיבת שיח יצחק – מנסה לתת דרך בים, לאדם המבקש את עצמו ואת א-לוהיו. לכבוד חודש אלול והימים הנוראים – הספר מבקש לעורר את הלב והנשמה לימים מלאי משמעות ימים שמעצבים את זהותנו האנושית והדתית. הספר מבקש מאיתנו לשאת משמעות זו לימי החולין של ‘אחרי החגים’ ולהעניק מבט חדש בפתחה של שנה.