טוב, זה כבר טקס קבוע. מגיע הספר הטרי בסדרת התרגומים המחודשת לאגתה כריסטי, אני מפנה את כל הספרים מהשולחן, ומתפנה לספר החדש בעיון רב, תוך הבטחה לעצמי שהפעם אקפיד לקרוא בזהירות, אשים לב לכל רמז והטעייה ואצליח לעלות על הרוצח, רק בשביל לגלות ששוב כריסטי הביסה אותי לחלוטין. ואמנם הצלחתי לזהות כמה הטעיות וכמה רמזים חשובים והיו חשדות מבוססים, אולם לכדי פיענוח מלא של התעלומה, נו, בשביל זה מחכים לפוארו ושיחת הסיכום המסורתית שלו. ניתוח לאחור של הקריאה שלי הוביל למסקנה שהאשמה נעוצה אולי בכך שלאחר שאני אכן מתחיל לקרוא בהקפדה יותר, אני מתישהו מתמסר לסיפור ונותן לו להוביל אותי, ולמעשה מפסיק את הקריאה הביקורתית. נראה שעל כך כריסטי בונה בהכירה את אופי הקריאה ואולי אפילו מפזרת את רמזיה והטעיותיה בהתאם.

תמיד אפשר לטעון שהקורא נכשל כי לבלש יש יותר מידע ממנו, זה יהיה כמעט תמיד נכון בספרי שרלוק הולמס, וגם אצל כריסטי עצמה יש דוגמאות מעין אלו, אולם בספר זה הדבר אינו ייתכן. פוארו מתבקש לחקור תעלומה מלפני 16 שנה. בניגוד לאירועים שהוא במקרה נוכח בהם, וכך יכול לראות דמות כלשהי ולזהותה בלי שהקורא ידע על כך, או במהלך הליכה להבחין באיזה פרט, הפעם זה בלתי אפשרי. המידע כולו מגיע מסדרה של ראיונות ועדויות כתובות ולכן אין לפוארו שום מידע מעבר למה שיש לקורא. מבחינה זו, יכול להיות שספר זה, שדרך אגב אהבתי הרבה יותר את שמו המקורי Five little pigs כשיר הילדים הידוע, הוא חלוץ בסגנון כתיבה זה שכיום נחשב חיוני לז’אנר.

בכל אופן, בחורה צעירה מבקשת מפוארו לבדוק שוב, האם אימה שהואשמה ברצח אביה בהרעלה לפני שנים רבות, בעצם חפה מפשע כפי שטענה במכתב שכתבה לה והועבר לידיה רק במלואת לה 21 שנה. התיק נראה סגור והרמטי, אולם פוארו לוקח על עצמו את המקרה שנראה אבוד, ומחלץ בדלי ראיות בעל פה ובכתב עד הפענוח המבריק כרגיל.

הבעייה היחידה עם הספרים האלו היא שהם נגמרים מהר מדי ועכשיו צריך לחכות בערך חצי שנה לספר הבא בסדרה. בינתיים זו תהיה הזדמנות טובה לקרוא את כולם שוב, ולהתאמן על השריר הכריסטאי כדי שיצליח יותר טוב בפעם הבאה.

מחמישה יוצא אחד
אגתה כריסטי
מאנגלית: מיכל אלפון
עם עובד 2024
מגב הספר
שיר ילדים ידוע רודף את הרקול פוארו, שנשכר הפעם לפתור תעלומת רצח מן העבר: קרלה למרצ’נט עומדת להינשא לבחיר ליבה, ולפני כן היא מבקשת לדעת אחת ולתמיד את האמת בנוגע לאִימהּ המתה – האם אכן רצחה בדם קר את אביה הצייר הנודע אמיאס קרייל או שמא הרמזים מובילים לרוצח אחר? חמישה חשודים אפשריים, ארבעה קרובי משפחה וידידים ופילגש – מי האחד שביצע את הפשע? יותר מעשור חלף, ופוארו מבקש מן המעורבים לנבור בזיכרונם ולמסור לו עדויות בכתב. מתברר שדווקא האופן שהם בוחרים לספר את הסיפור הישן חושף פרטים שנעלמו מעיני המשטרה בחקירה המקורית.

גירסת הדפסה