ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

מחווה ספרותית נהדרת של מרגרט אטווד לויליאם שייקספיר. פליקס פיליפס הוא מנהל אומנותי של פסטיבל תיאטרון עם רעיונות משונים מעט, ולאחר שהוא צריך להתמודד עם אסונות משפחתיים, אשתו מתה בלידה ובתו מתה ממחלה בגיל שלוש, ומזניח מעט את ענייני התיאטרון הוא מגלה כי מי שהיה יד ימינו למעשה מדיח אותו מהתפקיד, וכך הוא מוצא את עצמו בלי כלום, ודי גולה לאיזה חור נידח בקנדה, כשבמוחו מחשבות על נקמה. הפרוייקט האחרון שלו היה הפקה של הסערה מאת שייקספיר, פרוייקט שנזנח עם פיטוריו, ולאחר שנים רבות כשהוא מחליט לעשות משהו עם חייו, מתוך איזו בקתה עלובה, בה הוא מדבר עם בתו המתה ולא מצליח להיגמל מכך, הוא מוצא עבודה זמנית בהעברת חוג תיאטרון לאסירים, שבסופו מעלים הצגה. הזמן עובר ופתאום מסתבר לו שכל אלו שהרעו לו יגיעו לכלא לצפות בהצגה, זמן הנקמה הגיע, והוא מחליט להעלות את המחזה שנגנז – הסערה. אני לא מומחה לשייקספיר. קראתי כמה מחזות, ראיתי כמה הצגות, ועיבודים של המחזות, בקולנוע ובאופרה וגם בספרות. לא נדון בשאלות מי היה שייקספיר, האם היה ועד כמה אם בכלל הוא היה אנטישמי או שרק ייצג את האנטישמיות המקובלת בתקופתו. גם בסונטות לא נדון. רק במחזות אותם אני מחלק לקומדיות (מהומה רבה על לא מאומה), טרגדיות (להיות או לא להיות), היסטוריה (ממלכתי…

מצעד החיים, אותו מצעד הנערך בין מחנה אושוויץ לבירקנאו, ביום השואה, ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יום שחרור אושוויץ, ובאופן עצמאי על ידי מאות הקבוצות ואלפי המבקרים הבודדים, כבר נהיה מושג, בוודאי מוכר לציבור הישראלי, אולם לא בכל העולם שמעו עליו. הספר “מצעד החיים” מתרכז בהיבט של העברת הזיכרון בין הדורות, מאחר וניצולי השואה הולכים ומתמעטים ומרחק הזמן עושה את שלו. כמו כן בעולםהמודרני, קשה לתפוס את תשומת הלב של בני נוער לנושא השואה, והספר מנסה לתת מענה כלשהו לנושא. הספר פונה לצעירים, הטקסט מועט והתמונות רבות. יש תיאור היסטורי של מהלך השואה, המהלכים והמקומות המרכזיים, אולם הוא מתומצת (ואפשר לומר גם פשטני), ורוב הספר, שצורתו אלבומית, מורכב מתמונות, עליהן אפשר לקבל פירוט נוסף באמצעות אפליקציה ייעודית, ועדיויות מקוצרות, סיפורי חיים שלמים המקופלים למשפטים בודדים, בתקווה שלפחות כמה מהם יעוררו עניין ורצון להעמקה אצל הקוראים. הספר נכתב באנגלית ותורגם, וקהל היעד הראשי שלו אינו ישראל, ואולי אפילו לא יהודים, אלא ניסיון להגיע לצעירים במדינות אחרות וגם בדתות אחרות, בראש ובראשונה בעולם המערבי, אירופה וארצות הברית, שם השואה היא מושג מעורפל הרבה יותר, ולעתים מתמצת לדמותה של אנה פרנק בלבד (כמעט בכל סקירה על ספר שעוסק בזיכרון השואה אני מוצא את עצמי ממליץ על הספר החשוב – קץ השואה ונעשה זאת גם…

איתי הרמן הוא באמת תופעה. השתתפתי בעברי בכמה שעשועוני טריוויה, ואכן אני יודע לא מעט עובדות טריוויה שכשמן כן הן חסרות כל ערך, אבל בפעם הראשונה שצפיתי בצ’ייסר, באמת נדהמתי. לא רק כמות הידע אלא מהירות שליפתו, שאצלי לפחות הולכת ויורדת עם השנים. הוא פשוט טוב מדי. צריך מישהו שהוא רק טוב, לתת יותר צאנס למשתתפים. אמנם בפורמט של המשחק יש לצ’ייסר כמה וכמה יתרונות בולטים על הרודפים, אבל גם ככה, פשוט קשה בטירוף לנצח את איתי. עכשיו יוצא ספר חידות טריוויה שלו, בהמון המון נושאים, ובסופו של דבר מי לא אוהב טריוויה, ואם יש כמה אנשים, מי לא אוהב להריץ קצת שאלות ולראות מי הכי חכם. פוס עצור, ידע טריוויה לא מראה כלום על חוכמה, רק על ידע טריוויה. נרחיב קצת בנושא. זה דבר אחד לדעת שויליאם שייקספיר כתב את המחזה מקבת (מה לא ידעתם?). אבל זה דבר אחר לחלוטין לדעת מה העלילה של מקבת (נו, איזה מלך עם שלוש בנות. צוחק. רק בדקתי אתכם), ודבר אחר מעל זה הוא להבין מה המסר של מקבת (או לפחות מסר כלשהו ולהתווכח עליו כפי שקורה לרוב). זו דוגמה מעט פשטנית אך סבירה ומקובל לכנות שלבים אלו בשם היררכיית המידע. השלב הראשוני הוא שלב הנתונים – DATA. זה שלב הטריוויה. יודעים המון…

הנה משהו שאפשר לעשות בעברית. שינוי סדר המילים במפשט יצביע מייד על עולה, או אדם מבוגר שעלה בגיל שבו הוא אינו יכול לקלוט את השפה החדשה.ואכן שמו של הספר באנגלית הוא בפשטות Life plays with me, ובכך כבר אובדת מעט משמעות, כי אמנם גם באנגלית אפשר לשנות את סדר המילים אולם אז פשוט זה יישמעו כמו דמותו של יודה ממלחמת הכוכבים. “המשפחה תמיד ידעה שקו הגבול בין ורה לנינה הוא מקום דלקתי, אפילו ממאיר, ורצוי שאנחנו , הברוקים, לא נתקרב אליו”. כך אומרת גילי. נכתדה של ורה ובתה של נינה, שרואה את עצמה יותר כברוקית. ורה ונינה עלו לארץ בשנות החמישים, ורה נישאה לטוביה, אביו של רפאל, ונהייתה אמא לכל המפשחה של טוביה, אולם ביתה נינה לא הצליחה להתאקלם בשום מקום, הייתה ונשאר תלושה. בין נינה לרפאל, התפתח רומן בהמשכים, אולם כזה שלא הצליח להגיע לידי מימוש, פרט לגילי. גלגל חוזר בעולם, נינה שהרגישה שננטשה בידי אמא, כאשר זו נלקחה לכלא היוגוסלבי ולמחנה חינוך מחדש (ובכך טיטו לא היה טוב יותר מסטאלין), אינה יכולה לתפקד כרעייה וכאם, ולמעשה כלל אינה מצליחה לתפקד כאדם, וגם היא עוזבת את גילי ורפאל ומבליחה בחייהם לימים בודדים מדי כמה שנים. בעוד ורה מצליחה לחיות חיים נורמליים, תוך זיכרון הסבל שעברה ואולי דווקא בגללו לנצל…

האמת שחשבתי שאירית שחורה יתייחס לבירות STOUT הידועות, אולם הכוונה דווקא לאבסלום קירני (איך אבשלום נהיה שם של בת, לא מבין, אולי הסופר אוהב את פוקנר) , שאומצה על ידי בלש במשטרת באפלו, וכך היא גם אירית וגם לא אירית. חלק מהקהילה אך שונה ממנה. בפנים וגם בחוץ. סיקרן אותי לקרוא על באפלו, בדיוק חזרתי משם, ממפלי הניאגרה יותר נכון, בבאפלו רק עברנו לכמה דקות, והספר מתרכז באחד הפרברים בו גרה הקהילה האירית והוא מתאר כעיר בתוך עיר, עם חוקים וכללים משלו, וכל זאת בעיר אמריקאית שוקעת, שירדה מתהילתה. אבי, שהולכת בעקבות אביה המאמץ וגם היא בלשית, חזרה לעיר הולדתה בנסיבות שהספר משאיר מעורפלות. מקרה רצח אכזרי שולח אותה לחקירה בתוך הקהילה. אנו יודעים, שהנרצחים מכירים את הרוצח וגם יודעים שהנרצחים מבינים למה מגיע להם למות, אבל אבי תצטרך לגולת זאת שלב אחרי שלב. נראה שעוד רבים מתושבי המקום יודעים, או לפחות חושדים מה בערך קרה, אבל כמובן שאיש מבני הקהילה לא יספק זאת למשטרה, ובטח לא לאבי, שכמו שאמרנו היא חלק מהקילה אולם גם זרה לה. גם במשטרה עצמה היא עוף מוזר, אישה בלשית אינו דבר מקובל שם בחברה שנראה שהיא מיזוגנית מעט. וכך אבי תצטרך לגייס משאבים חיצוניים, חוקר מזדקן, ואפילו שוטרים מקנדה, שיסייעו בפתרון התעלומה. אני צריך…

בעמוד זה אביא רשימה קצרה של המלצות שנתתי לקראת שבוע הספר. ההמלצות התפרסמו כחלק מפרוייקט מפת ההמלצות של עיתון מקור ראשון, שאסף המלצות מכל מבקרי הספרות שכותבים בעיתון. לכל המלצה יש קישור לסקירה המלאה. כמובן שישנם עוד ספרים מומלצים רבים ורשימה זו אינה באה להוציא אף ספר אחר. באתר תוכלו למצוא עוד מאות ספרים מומלצים. כמו כן לא כל הספרים הם בהכרח ספרים חדשים, אלא ספרים שקראתי במהלך השנה בין שני הירידים. ההמלצות מתעדכנות מפעם לפעם ובעיקר לפני שבוע הספר. המלצות לשבוע הספר תשע”ט 2019 בלב פתוח – שיחות עם הרב עדין אבן ישראל, יהושע זקבך, מגיד. שיחות עם הרב במבחר מגוון של נושאים, עם תובנות עמוקות הבוזזים, ויליאם פוקנר, תרגום: שרון פרמינגר, הוצאת פן. סיפור חניכה של לושס פריסט, שסוף שבוע אחד של הרפתקאות מעביר אותו באחת מעולם הילדים לעולם המבוגרים. איידהו, אמילי רסקוביץ’, תרגום: רחלי לביא, הוצאת תמיר סנדיק. מסע הלוך ושוב בין דמויות וזמנים מנסה לפעמח מה קרה ברגע אחד נוראי שהפך משפחה נורמלית, להרס ואובדן. תערוך לפני שולחן, איתם הנקין, מגיד. ביוגרפיה מקיפה של הרב יחיאל מיכל עפשטיין בעל ערוך השולחן. השופט, שי אספריל, עם עובד. מה קורה כאשר יש בעייה, חמורה, וצריך לקבל החלטה מהירה. החלטה מהירה כי אין זמן, אולם כזו שיש לה השלכות לטווח ארוך?…

הספר “האדון היהודי” מנסה לספר חלק מהסכסוך הערבי הישראלי דרך העיניים של הצד השני, הערבי. הספר מתייחס לשנות השמונים והתשעים ומוספר דרך נקודת מבטו של ג’יהאד, כמה סמלי השם, נער בן 13 מחאן יונס, שבבוקר אחד מגלה כי במקום ללכת לבית הספר הוא הולך להיות פועל, ומתגלגל למשק בהתנחלות של “האדון היהודי”. בכתיבה מסוג זה, דרך עיני הצד השני יש כמה בורות ומהמורות. קודם כל הכתיבה יכולה להיות מתנשאת, שהרי זו בעצם הדרך של הסופר להראות מה הוא חושב על הצד השני. אחר כך הכתיבה יכולה להיות מניפסטית, כי זו גם דרכו של הסופר להראות מה הוא היה רוצה שהצד השני יכתוב, ולקורא אין אמת מידה לאותנטיות של הדברים. מהעלילה עצמה, נראה שהסופר “נופל” בצורה מכוונת לתוך שתי מהמורות אלו. ייתכן שחלקכם עוד זוכרים את סדרות הנוער והילדים מלפני שנים רבות: חסמבה, דנידין, הספורטאים הצעירים. הערבים בהם הם תמיד בורים ועמי ארצות. התפכחנו מאז וגם בספר זה ג’יהאד מתגלה כנער חרוץ ונבון, אך כזה שלא קיבל הזדמנות. מעין אב טיפוס למי שמפסיק ללמוד וצריך לעמול כל היום בעבודות קשות. לימודים והשכלה אינם נחשבים במחנה הפליטים , וכולם רק רוצים להרוויח כמה גרושים, ובכלל לא לעשות כלום כי ממילא תיכף חוזרים ליפו רמלה ולוד. ככל שהעלילה מתקדמת, וג’יהאד נהיה משכיל יותר,…

לפני זמן מה, בסקירה על סדרת הספרים סודות היהדות כתבתי שבעייני, הרב אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא אחד מגדולי ההוגים כיום, והנה הזדמנות באה לפרוע את השטר. הספר בלב פתוח מסכם שיחות שערך יהושע זקבך עם הרב שטיינזלץ, והן פותחות חלון להגותו של הרב. ספרי שיחות עם רבנים, הם סוגה נפוצה ודי אהובה במגזר. מי לא ירצה לדעת מה רב שהוא מעריך, חושב בנושאים שונים, אולם בעוד שבספרים אחרים יש שאלות ותשובות, ובאמת מחשבותיו של הרב גלויות, בספר זה, בדיוק כמו שתמונת הכריכה שלו מראה, נקבל רק מחצית מהדברים. לא שאלה ותשובה, אלא שאלות ודיון מעמיק בכל תחום, אבל תשובות מלאות לא יופיעו. תשובותיו של הרב, בכל נושא שלא יהיה, אינן רק דעותיו, אלא דיון עמוק בסוגיות המרכיבות את אותו נושא. ישנם כאלו שיתאכזבו, רצונם לדעת מה הרב חושב, אולם לדעתי, היתרון בספר כזה הוא עצום, מאחר והוא פותח לנו צוהר לתהליכי חשיבה מרתקים אצל אדם דגול, ולא מלמד אותנו מה לחשוב, אלא איך בכלל לגשת לנושא ולהתמודד איתו תוך שאנו מעלים שיקולים משיקולים שונים. ריבוי הנושאים, מהשאלה הבסיסית על תפקידו של האדם בעולם, מה משמעות החיים דרך הפרקים להיות בשמחה ומה היא אותה שמחה זו, זוגיות ומשפחה, התמודדות עם רוע וצרות, ופרק שבאופן טבעי עניין אותי במיוחד – היחס לספרות,…

ספרה של נעמה דעי עוסק בלפני ובאחרי. משפחת קהן שלפני, היא משפחה גדולה, תוססת, חיה בהתנחלות, עם כמעט כל הסטריאוטיפים. האבא, ראש ישיבה כריזמטי, הבת הגדולה, בת 25, עדיין רווקה, הבן אחריה , 22 כבר נשוי, הבן החייל בקרבי, הבת בשירות או אחרי, ואריאל, גיבור הספר, נער בן 16 שמעריץ את אחיו הגדולים אבל בעיקר את בן דודו, יותם, שכבר שנים חי איתם במקום עם אימו, ועוד אחים קטנים לרוב. הספר, והוא לא הראשון שעושה זאת דווקא על התנחלות, בא לסדוק את מעטה “החיים בהתנחלות מושלמים”. בנסיבות שילכו ויתבהרו במהלך הספר, אריאל נפגע קשות בתאונה עצמית כאשר הוא נוסע על האופנוע של יותם, על מנת להזעיק עזרה ליותם. אל תצפו מיותם להכרת טובה, הוא בעיקר מתעצבן שהאופנוע שקנה בכסף רב הפך להיות טוטאל לוס (אין ביטוח??), ושכולם מאשימים אותו. הוא מבחינתו לא אשם בכלום.ואכן היחידי שלא מאשים כלל את יותם הוא דווקא אריאל, אבל בגלל התאונה הוא לא מצליח כמעט לדבר ולהוציא משפטים מפיו, רק שברי מילים. פרק אחר פרק מספרת אחת הדמויות את סיפורה: האחיות, הסבתא, האח, ההורים, החברה, הידידה, החבר. יש ניסיון לתת לכל אחד מהן קול יחודי, אולם לפעמים התוצאה נראית מאולצת, כמו במקרה של שפיצר החבר, שכל משפט אצלו נפתח במילה “שבועה”. בלבול אחר נובע משמות…

אחד היתרונות בספרים המיועדים לנוער, והאותיות הגדולות בספר הבהירו שזה אכן המצב, הוא שלא ממש צריך לדון ברמת האמינות של הסיפור, כפי שנדרש בספרים המיועדים למבוגרים. בספר “האכזריות” מתואר לנו מסעה של גוונדולין (גוון) בלום, נערה בת 17, תלמידת י”ב, להצלת אביה הדיפלומט שנחטף, וממשלת ארה”ב לא מצליחה, וגם לא ממש מתאמצת למצוא אותו. ההמשך הגיוני עוד פחות, והמשימה שלמעשה היא בלתי אפשרית ונראית כמו מחט בערימת שחת, מצליחה להתקדם שלב אחר שלב, אמנם יש סכנות ואיומים, בצורה מעוררת השתאות. גוון, נערה טובה, הופכת להיות מכונת מלחמה אכזרית, שתעשה הכל, על מנת להציל את אביה. אולי מזכיר מעט את ניקיטה וספרים/סרטים אחרים בסגנון מי ששובר את הכלים (מקס הזועם, המעניש , משאלת מוות), אבל זה ספר נוער, וגם בדילמות המוסריות כמעט לא עוסקים. מתמקדים במתח ובעלילה נטו, בלי שום הסחות דעת מסביב. והתוצאה יעילה מאוד. לאחר התחלה שמציגה יום מחייה של גוון בבית הספר, בו היא נחשבת לעוף מוזר, העלילה מתקדמת, יש רעים ברורים, יש טובים ברורים ויש לא מעט שאין לנו שום מושג לגבי כוונותיהם. גוןן עוברת לפריז, ברלין ופראג, מתרועעת עם כאלו שהחיים לא חייכו עליהם (תעשיית הסחר בנשים מוזכרת), עם טיפוסים מפוקפקים, מפושטקים ודגי רקק ועד לראשי ארגוני פשע, ובסופו של דבר … מאחר ויותר מפרטי העלילה…