ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

הטירה של אימי מתחיל בדיוק באותה נקודה בה הסתיים הספר הקודם: “התהילה של אבי“. מרסל ולילי בעיצומה של חופשת הקיץ, וממשיכים במסעות ציד מדי יום תוך כדי גילוי תגליות חדשות, מעיינות, מעברי הרים סודיים ועוד. אולם הימים מתקצרים, הסתו מגיע, אפילו גשם כבר יורד ושנת הלימודים, בה על מרסל להצטיין על מנת לקבל מילגה מתקרבת. מרסל הצעיר יודע שהחופש עומד להסתיים אולם דוחה את הקץ ובסוף מחליט להתחבא במערה, לאכול בשר ציד ולשתות מי גשמים עד שנה הבאה. כדי שהוריו לא ידאגו לו הוא משאיר להם מכתב אולם ברגע המכריע מרסל נסוג ומול פני לילי ההמום הוא מודיע שבלי לעשות אמבטיה כל יום הוא פשוט ימות ולכן למעשה הוא חייב לחזור. אנו, הזוכרים היטב מהספר הקודם, איך מרסל עושה אמבטיה נבוכים כמעט כמוהו מהשקר הגס הזה שאינו האחרון בספר. המשך הספר מתאר את הרפתקאות המשפחה כאשר הם שבים מפעם לפעם לבקתה ועד להחלטה לבוא לבקתה מדי שבוע. פגישה מקרית נותנת להם אפשרות לקצר את הדרך הארוכה והמפותלת בדרך ישרה, אולם קיצור זה מהווה למעשה חדירה לשטח פרטי והסגת גבול, ואכן הציפיה להיתפ מגשימה את עצמה והתהילה של האב לא עוזרת לו כלל והופכת לבזיון גדול מאד שבקושי רב נחלצים ממנו. באופן תמוה, אחרית הדבר בספר, מאת המתרגם, זהה לאחרית הדבר…

ספרה השלישי, של ויקטוריה היסלופ, חוטים מקשרים עוסק בתיאור היסטורי של סלוניקי במאה העשרים דרך עיני כמה גיבורים. סלוניקי, עיר נמל תוססת, בה חיים ביחד מוסלמים, נוצרים ויהודים טולטלה קשות במהלך המאה העשרים. שריפת ענק שכילתה כמעט את כל העיר, מלחמת טורקיה-יוון ולאחריה מהלך עצום של החלפת האוכלוסין כאשר האוכלוסיה הנוצרית יוונית גורשה מטורקיה, והמוסלמים גורשו לטורקיה. שנים של  מהפכות, משטר מלוכני שאבד עליו הכלח, וכמובן הכיבוש על ידי הנאצים, גירוש והשמדה של האוכלוסייה היהודית (גם היהודים באיי יוון הוגלו. הנאצים היו כה יסודים שאפילו באי לארוס, אי קטן ליד רודוס, בה התגורר יהודי אחד בלבד, טרחו לעצור באוניות הגירוש, בדרך לרכבות לפולין). גם לאחר סיום המלחמה, מצבה של יוון לא היה טוב, המשטר בה היה רודני ולקח שנים רבות להגיע לדמוקרטיה. אנו הרואים את מצבה העגום של יוון כיום, יכולים להניח, ובמידה מסוימת של צדק, שיוון למעשה לא התאוששה כלל מאותם אירועים ולמרות משאבי התיירות העצומים שלה ועובדת היותה של אתונה אחת משלושת הערים החשובות של העולם העתיק (האחרות הינן ירושלים ורומא) האומה היוונית לא מצליחה לעמוד על הרגליים, אולם יוון בימינו לא מוזכרת בסיפור גלל. בספר, ובניגוד לדימוי המקובל בימינו, היוונים הם אנשים חרוצים ועובדים, בין אם זה קונסטנדינוס קומנינוס, סוחר בדים עשיר מאד וחרוץ מאד, העובד ללא…

ספרה של רותה ספטיס, קיץ בלתי מנוצח, מתאר את מסעות הייסורים של תושבי ליטא שגורשו מבתיהם בתחילתה של מלחמת העולם השנייה. ליטא ושאר מדינות הבלטיות, החליפו ידיים כמה פעמים, והסוביטים לא היססו להוציא להורג עשרות גברים ששירתו בצבא הליטאי או שהיו בעלי תפקיד בממשל, ולגרש את נשותיהם וילדיהם למחנות כפייה בסיביר ובקוטב. לגירושים אלו לא קדם כמובן כל משפט ונערים מעל גיל מסוים נשלחו כלאחר יד לרכבת הגברים (המובילה לכלא ולהוצאה להורג) או לרכבת הנשים והילדים (המובילה לסיביר). הרוסים הסתמכו הרבה מאד על הלשנות וליטאים רבים שיתפו פעולה עם הרוסים גיבורת הספר היא לינה, נערה בת 15 שמשפחתה מגורשת. אביה נשלח למקום אחד ואלו היא, אימה ואחיה יונאס, בן 11, מגורשים לסיביר. יונאס הוא בדיוק בגיל הבעייתי והאם נאלצת לשחד את החיילים בשעון זהב יקר – “שאלתם פעם את עצמכם כמה שווים חיי אדם? בבוקר ההוא חייו של אחי היו שווים שעון כיס” התלאות לא נגמרות ובמשך שנה המשפחה נודדת ממקומות למקומות בתנאים תת-אנושיים ולבסוף מגיעים לחוג הארקטי. שם בסוף הספר מגיע המלאך הגואל, הדמות האמיתית היחידה בסיפור, ד”ר לזר סולומונובץ סומודורוב (השם נשמע מאד יהודי), רופא שפשוט מציל את מי שהצליח לשרוד עד אז. הספר נכתב במקור לבני נוער. השפה יפה וקולחת. הפרקים קצרים והספר נקרא בנשימה עצורה, קשה…

בספרה “לאור הירח” קיבצה תמר פריד 37 סיפורים קצרים. רוב הסיפורים הם מנקודת מבט נשית ורק במעט מהם הגיבור הינו גבר. הסיפורים עוסקים בעיקר במערכות יחסים שונות בין אנשים: בני זוג, הורים וילדים וכו’ וגם אורכם משתנה, חלקם עמוד או שניים ואחרים ארוכים יותר. הסיפורים שונים ברמתם אולם המיגוון יאפשר לכל אחד למצוא כמה שיתאימו לטעמו. אני אהבתי יותר את הסיפורים הארוכים בקובץ, בהם יש אפשרות לפתח יותר את העלילה והדמויות. הסיפורים הקצרים נראו לי קצרים מדי. בין הספורים שאהבתי: “דוקטור, תעשה לי גם” המתאר מנתח פלסטי מצליח שעשה כבר עשרות ניתוחים לאשתו, אולם כאשר מגיעה בקשה בלתי צפויה הוא מתחבט. בסיפור “מה מגיע לך?” אנו מוצאים למה חשוב לעשות הפרדה בין מקום העבודה לחיי המשפחה, ובסיפור “שירה”, כל שותי המים מהבקבוק, יזדהו עם הגיבורה המעדיפה את הבקבוק על פני זוגיות. הסיפור “בטיפול” מוקדש לזכרה של ד”ר ניצה אברבנאל ונושא אופי אישי יותר. בספר גם כמה סיפורים בעלי אופי קומי, כמו “הגובה” או “הלו, בובה” שלמרות שהסיום שלהם צפוי, הם עדיין גורמים להעלאת חיוך… גם הסיפור הארוך ביותר אינו עולה על עשרה עמודים ואפשר לקרוא אותם בכל סדר שרוצים. לצערי, לא גיליתי קשרים בין הסיפורים, דבר שנעשה לפעמים בקבצים כגון אלו (אם כי בהחלט ייתכן שקשרים קיימים ודרושה קריאה זהירה…

הספר “התהילה של אבי“, ספרו הראשון של מרסל פניול, נכתב ב-1957 כספר געגועים לתקופה שלא תחזור. נראה שכיום הדברים אפילו נכונים עוד יותר. הרבה אנשים זוכרים את הילדות שלהם כמאושרת, נטולת דאגות ותמימה, וכתיבה על תקופה זו, בראיה לאחור של למעלה מחמישים שנה ולאחר שהמחבר חווה את שתי מלחמות העולם מהווה מעין התרסה על אובדן תמימות זו ונסיון להיאחז בה עוד מעט. כדאי גם לקרוא את המאמר על הקדמת הספר ועל מרסל פניול כסופר. מרסל פניול, ידוע בעיקר בזכות מחזותיו, והעיבודים הקולנועיים של ספריו, ז’אן דה פלורט ומאנון (שניהם יצאו לאור בעברית בהוצאת מסדה לפני למעלה מעשרים שנה ומומלצים מאד לקריאה) וכאן אנו מתוודעים לסדרת הספרים האוטוביוגרפיים שלו על ילדותו, בכרך הפותח: “התהילה של אבי”. לכאורה נושא רגיל לחולטין, כמה שנים ראשונות בחיי ילד בכור המתנקזים לכדי חופשה בלתי-נשכחת בקיץ אחד. אולם כתיבתו של פניול טובה מאד, ובוודאי הקורא העברי חייב משהו גם לתרגום המשובח של ניר ר’צקובסקי ופעמים רבות הצטערתי על כך שאיני יכול לקראו בשפת המקור. הספר כתוב בהומור וגם במעט אירוניה שקשה להבדיל בינה ובין החשיבה התמימה הילדותית. ההיתקלות בשקר הראשון, ההתיחסות למריבות, גילוי עובדות החיים בלידת האחות הקטנה ועוד.  הנה למשל מה שיש למרסל הצעיר להגיד על הממחטה (עמ’ 51): “אני, שידעתי לחלץ מאפי, בעזרת ציפורן…

בית הממתקים מצטרף לסדרות של ספרי מתח המגיעים מסקנדינביה ועוסקים בפשעים חמורים במיוחד המתרחשים שם. הספר יצא לאור בשנת 2008 אולם תורגם רק בשנת 2011 כך שהקורא העברי נמצא בפיגור מסוים, מאחר וכבר יצאו שלושה ספרים נוספים בסדרה. הספר עוסק בצוות חקירה בתחנת המשטרה המרבי (כל המקרים בסדרת הספרים נחקרים בתחנה זו). המקרה הפעם עוסק במספר מקרי רצח, בסטוקהולם ובשאר רחבי שוודיה. הספר מתקדם מנקודות מבט שונות, של מפקח המשטרה החוקר את האירוע, של חלק מיתר החוקרים, של הרוצח והחשוד ושל הקורבנות עצמם. בספר זה, אנו מקדימים את חוקרי המשטרה בכמה צעדים. סיבת הרצח ידועה לנו מההתחלה, הקשר בין הקורבנות ידוע לנו (ומתגלה לחוקרים מאוחר מדי ורק באקראי) ואנו רק מחכים לראות מתי ואיך מסע ההרג ייעצר וכמה עוד ישלמו בחייהם. בין לבין יש עלילת משנה שלא ממש קשורה לסיפור המרכזי אולם עוסקת באופן שטחי ביותר בסכסוך הישראלי פלשתיני וגם בענייני לבנון (אחד מצוות החוקרים הוא לבנוני שהיגר לשבדיה). בכך הספר נוגע קלילות בהגירה המוסלמית המשמעותית לאירופה בכלל ולסקנדינביה בפרט, אולם לא ממש מתעמק בכך. גם הצורה השטחית בה ענייני הפנים של לבנון מתוארים מדגימה עד כמה הידע הסקנדינבי במה שקורה במזרח התיכון, מעורפל ולא מדוייק. אפילו בנושא העיקרי של הספר, הרוע אצל ילדים, השפעתו בגילאים מאוחרים יותר והאחריות של…

אל הספר סטונר התוודעתי לאחר ששמעתי עליו המלצות רבות. הספר ישן, נכתב לפני חמישים שנה ולמעשה “התגלה” מחדש לאחרונה. הסיפור עצמו פשוט למדי ומתאר באופן כרונולוגי לגמרי את קורותיו של וויליאם סטונר, בן למשפחת חקלאים שנהייה מרצה לספרות באוניברסיטה לכאורה סטונר הוא עושה את המסלול המקובל, אבל רק לכאורה, לומד בתיכון, הולך לאוניברסיטה (חריג אצל משפחת חקלאים ממוצעת), מתחיל בלימודי חקלאות, מחליט לעבור ללימודי אנגלית ולא לחזור לחווה אלא להמשיך לתארים מתקדמים, מקבל משרת הוראה זוטרה ולמעשה מאחר ואין לו משהו יותר טוב לעשות הוא נשאר באוניברסיטה, כמשל החמור שקשרו לפקולטה למדעי הרוח ויצא פרופסור לאחר עשרים שנה… צריך לזכור שהספר נכתב לפני שישים שנה, אולם התרגום חדש, וסטונר מתואר כנעבך גמור, אחד שאינו יודע להתמודד מול החיים, לא מסוגל להתמודדויות, מתכופף בפני כולם, לא עומד על שלו ולמעשה מין מסכן כזה. הוא תמיד מוותר, הוא חסר שאיפות, ואת המאבקים שהוא מחליט כן לנהל הוא עושה בצורה הלא נכונה ומול האנשים הלא נכונים. לפעמים ובאיחור ניכר הוא משיב מעין מלחמה קטנה ואפילו מנצח נצחונות קטנים, אולם אז הוא טוען עד כמה נצחונות אלו אינם חשובים לו, והוא לא ממנף אותם להישגים ממשיים יותר. הדמות הישראלית שסטונר הזכיר לי היא את “השוטר אזולאי”, השוטר הוותיק, שכולם צוחקים עליו ולועגים לו מאחורי…

נֵצקֵה – פסלים קטנים שהופיעו ביפן ושימשו לתליית חפצים על חגורת בגד הקימונו נטול הכיסים. הנצקה עשויים מחומרים שונים וגודלם נע בין 3 ל-12 סנטימטרים. אדמונד דה ואל ירש “אוסף מאד גדול של חפצים מאד קטנים” והוא יוצא למסע חובק שנים ויבשות במעין עבודת שורשים מורחבת המתפרשת על פני שנתיים. הספר “הארנבת עם עיני הענבר” הוא תוצאה של המחקר בעקבות משפחתו של דה-ואל והנצקה. הספר הוא גם פרוזה וגם עיון. הוא מספר סיפור, אבל הוא ספר אומנות וגם ספר היסטוריה. דה-ואל מתחקה אחרי עקבות משפחתו משפחת אפרוסי היהודית, שהחלה את אימפרית הבנקאות שלה מעסק קטן באודסה ונהייתה לסוחרת התבואה הגדולה ברוסיה הצארית. בני המשפחה נשלחו להרחיב את האימפריה לערים המרכזיות באירופה: וינה, פאריז, ברלין וכמובן התרחבו בקשרי נישואין עם משפחת רוטשילד ואחרות והיוו אימפריה. אחד האחים, שארל, רכש את הנצקה אחד אחד בתקופת חייו בפאריס והרכיב לעצמו אוסף, ביחד עם חפצי אומנות רבים אחרים. הספר מתאר את חיי התקופה, את חיי המעמד העליון באותה תקופה, את חיי היהודים באותה תקופה, את האנטימשיות שהייתה קיימת תמיד באירופה. הנצקה עוברים לוינה, כמתנת נישואים לאחיינים וגם הסיפור ממשיך לוינה, העיר בה החלה שקיעת המשפחה. מלחמת העולם הראשונה גרמה להפסדים כלכליים קשים, האנטישמיות התגברה, ולאחר האנשלוס, הוחרם כל רכוש המשפחה, ביתם הפך למשרדים של…

ספרו של מיכאל (מיקי) שנייפלד, “החוק למניעת בדידות“, מתרחש בישראל של שנת 2020. יונתן (יוני) פכטר נתקל בטיוטה של הצעת חוק אצל שותפו לדירה, עוזר פרלמנטרי של ח”כ שאפתני, האמורה למנוע בדידות ולעודד נישואים, אולם זאת בדרך של מתן חיזוקים שליליים לבודדים, כדוגמת האיסור להחזיק חיית מחמד והצורך להיפגש עם איש מקצוע (פסיכולוג, עובד סוציאלי או איש דת) מספר פעמים בשנה. יוני , מבקש משותפו הזמנה למסיבת העיתונאים בה מוכרזת הצעת החוק, ולא מצליח להסתיר שם את תסכולו מההצעה ופורץ בצעקות לעבר חבר הכנסת המופתע: “תתביש לך! תתביש! מה עם כבוד האדם וחירותו? אתה תאמר לי איך לחיות?! תתביש לך, נבל מתנשא! מי אתם שתגידו לי שבודד שווה פחות? גזענים! חשוכים! השתגעתם? אסירים? אנחנו אסירים?! חולים? תסתכלו על עצמכם!” ומוצא מהאולם על ידי המאבטחים, אך מצליח לתת את מספר הטלפון שלו לכמה אנשי תקשורות. מכאן קצרה הדרך לראיון בטלויזייה בו מכריז יוני באופן ספונטני על הפגנה, אליה כמובן מגיעים בודדים (תרתי משמע), אולם אחת מהם, עילית נרתמת לסייע לו. מכאן ממשיך הספר בכמה מישורים שונים המתארים את תופעת הבדידות, לא בכוונה מכונה הספר החוק למניעת בדידות ולא החוק למניעת רווקות. מהיכרות עם משפחתו של יוני, אנו למדים שהבדידות אינה מנת חלקם של הרווקים בלבד, גם זוגות נושאים יכולים להיות בודדים…

מצרפי המקרים הוא ספר מקורי של יואב בלום. הספר מציג ישויות מסתוריות בחיינו, האחראים לצירופי מקרים קטנים שמשנים לחלוטין את חיינו. אוטובס שמשפריץ מעט מים, כדור שמתגלגל לידנו בפארק, ציפור שעוברת מעל הראש וכן הלאה. אסור להם לעשות שינויים גדולים מדי ועליהם להיות לא מורגשים וחלילה לא להפריע לעקרון הבחירה החופשית ובודאי שלמושא הפעולה לא אמור להיות מושג שמישהו מצרף לו את האירועים הקטנים שקורים לו בחיים. הכל חייב להיות מאד טבעי. הספר עוסק בשלושת בוגרי קורס מס’ 75 של מצרפי המקרים. לא פשוט להתקבל לקורס, ויש גם הרבה בחינות והוא קורס צבאי לכל דבר. שלושת גיבורי הספר כבר סיימו את הקורס והם מרגישים מקצוענים (למרות שהם בדרג 2 מתוך 6 אפשריות כאשר מצרפי המקרים בדרגה 6 עוסקים בצירופי מקרים מסובכים וארוכים במיוחד שמשפיעים על גורל האנושות במאות השנים הבאות) הם מקבלים כל פעם משימה במעטפה חומה ועליהם לבצעה לפי ההוראות. המשימות הן לרוב להפגיש זוג אוהבים שארבעים יום קודם לידתם כבר הכריזה עליהם בת קול כמיועדים זו לזו, וכל שנשאר להם הוא למצוא אחד את השני, או לעזור לאנשים למצוא את ייעודם בחיים, אם זה בשירה או במציאת תרופה נגד סרטן, ולפעמים אפילו לגרום לפרפר להניע את כנפיו (ולכו תשכנעו פרפרים לעשות משהו ועוד בזמן הנכון). אנו לומדים גם…