ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

המאפיה הפולנית רוצה להרחיב את עסקי הסמים בשבדיה ולהשתלט על השוק בבתי הכלא בו הביקוש גבוה והתשלום במזומן או באמצעים אחרים. מול המאפיה עומד רק בלש אחד המפעיל במשך שנים סוכן סמוי המנהל חיים כפולים כעובד עבור המאפיה במסווה של עיסוק חוקי מצד אחד וכמודיע משטרתי מהצד השני. עיסקת סמים שיגרתית מסתבכת כאשר הקונה נחשף כסוכן משטרה זר ונרצח על ידי המאפיה. החקירה של האירוע נראית תקועה אולם הבלש שמטפל בה הוא מהסוג שלא מוכן לוותר ומתעקש לפתור את המקרה. כל זה קורה בדיוק כאשר הסוכן החשאי מוחדר לכלא במסווה תוך הבטחות של שירותי הבטחון להוציא אותו במידה והענינים יסתבכו אולם הבטחות לחוד ומציאות לחוד, העניינים מסתבכים, מאד, והסוכן נוקט צעדים נואשים ביותר על מנת להינצל.  בספר עליות ומורדות, העלילה מהירה ויש בה מספר ספינים. חלקים מסוימים ממנה נראים לא אמינים, ההתנהגות של פיקוד המשטרה לא מובנת וגם המהירות בה הדברים קורים היא מהירה מדי, כאשר אין לאף אחד זמן באמת לנתח מה קורה. הסיום עצמו מציע מעין חצי טוויסט נוסף אולם הוא לא מאד ברור והשאיר אצלי כמה סימני שאלה והקצוות השונים בסיפור נשארים פרומים ולא לגמרי מתחברים אחד לשני אולי לספר צפוי המשך ובו יתבררו הפרטים… פרטים נוספים מופיעים לאחר אזהרת הספוילר שלוש שניות אנדרס רוסלנד וביורג הולסטרום…

המעון של מיס פרגרין הינו בית ישן ומוזר על אי מבודד בווילס. ג’ייקוב, נער אמריקאי, בן יחיד, שומע כל חיו מסבו סיפורים מוזרים על הבית ועל הילדים הגרים בו. הסיפורים אינם סיפורים נעימים והם גם מלווים בתמונות עתיקות, חלקן גרוטסקיות. לאחר מות הסבא, בנסיבות משונות, מחליט ג’ייקוב לבקר באי ולמצוא את הבית. אולי שם יימצא תשובות לשאלתיו. הספר נע בין הראליה לפנטזיה. חלקו הראשון ריאלי, הסבא, יהודי פליט שואה, שנשלח כנער בודד ברכבת לאנגליה ולא ראה יותר איש מבני משפחתו, נראה כמדמיין את התקופה ההיא, אולם ג’ייקוב לא בטוח שכל סיפורי הסבא הם רק בדימיון. ג’ייקוב מוצא לבסוף את הבית, נטוש ריק ועזוב לחלוטין אולם אז מתפתח הספר לספר פנסטיה מעין הארי פוטר המשלב בין העבר לעתיד, בין המציאות לבידיון ובין האפשרי לבלתי אפשרי. כאשר כל הספר עוסק בשונות ובקבלה שלה על ידי הרגילים… שימוש זה בחיבור של פנטזיה וריאלה גרם לי להיזכר בקלאסיקה “הסיפור שאינו נגמר”, המשלב גם הוא באופן דומה בין השניים. הספר מעניין ושונה מספרים אחרים. גולת הכותרת של הספר היא השימוש בצלומי וינט’ג עתיקים, כולם מקוריים, שנאספו ונלקטו ממקומות שונים (וכנראה גם הטקסט היה צריך להתאים את עצמו לתמונות שהיו במלאי) ושמופיעות בספר, מיד לאחר שהן מתוארות. תמונות אלו משמשות מעין איורים לספר ומגדילות את ההנאה…

בספר בשם התבונה מופיעה סדרת ראיונות או שיחות של ארי איתן עם ח”כ חיים אמסלם. בספר שוטח הרב את דעותיו על הציבור החרדי, מפלגת ש”ס, וגם על הרב עובדיה יוסף. לרב אמסלם דעות השונות מהמקובל במפלגת ש”ס והוא פחות או יותר נזרק ממנה בבעיטה. הכאב שלו על כך בספר נגלה וטענותיו, למרות שבש”ס מוצגות כבאות על רקע של נקמה ומרמור, ראויות לעיון רב. אמנם הדברים די ידועים, גם בציבור הכללי וגם בציבור הדתי-לאומי, אבל שמישהו מתוך ש”ס יגיד אותם, דבר מעין זה עוד לא קרה. נבחן חלק מהטענות. הטענה הבסיסית היא שהציבור החרדי לא משתלב מספיק במירקם החיים הישראלי. על הציבור החרדי האשכנזי הספר לא מדבר, אולם לטענת אמסלם, הציבור הספרדי שהיה מסורתי, נהיה חרדי-אשכנזי, ואימצו לעצמם מנהגים שמעולם לא היו בעדות ספרד (כדוגמת המנהג ללמוד תורה כל היום ולא לעבוד כלל לפרנסה). כמו כן הרב עושה הפרדה בין עדות ספרד השונות (יוצאי עיראק ומרוקו למשל) ומדגיש כי גזענות קיימת בציבור החרדי לא רק בין אשכנזים לספרדים אלא אפילו בתוך עדות ספרד שונות ומתוך רצון להשליט מסורת אחת ולקעקע מסורות ישנות וותיקות של עדות שונות. עוד יוצא הרב אמסלם נגד תופעת הכוללים והישיבות וטענתו היא (בתור מי שבעבר אף ניהל כולל מעין זה) שנמצאים שם בחורים רבים, שלא צריכים להיות…

הספר הלילות הנוראים עוסק בשאלה שצריכה לעניין אותנו מאד כישראלים וכיהודים. מה אנו יותר ולאיפה נתונה הנאמנות שלנו? לארצנו או לעם היהודי? בישראל, לרוב התשובה מתאחדת אבל עבור יהודים בעולם התשובה לא פשוטה כלל. הספר מתרחש בימים בין ראש השנה ליום כיפור, הימים הנוראים, וכפראפראזה נקרא הלילות הנוראים. האירועים עצמם מתרחשים בשעות היום והלילה בקצב מהיר. הספר מצטרף לשורה של מותחנים סקנדינביים שהתחבבו מאד על הקורא הישראלי בעשור האחרון. השאלה מוצגת בצורה חדה דרך דמותו של אריאל קפקא, בלש במשטרת פינלנד, וגם יהודי כשר (ורווק!). אירועים מוזרים מתרחשים, גופות נערמות, ללא הסברים מניחים את הדעת ושאלות נשאלות וכך מבין קפקא (ואכן, באמת היה בעל חנות משכונות ויד שנייה בשם קפקא בהלסינקי), שהאירוע אינו אירוע רגיל. כאשר אל הקורבנות, שכולם מוסלמים, מצטרף גם קורבן ישראלי, וקצין הבטיחות של השגרירות מרחרח בעוצמה, מתחיל קפקא לחשוד שמא לא מדובר רק בעסקאות סמים אלא במלחמה בין המוסד לגופי טרור. גם מעורבתו של מפקח ממשטרת הביטחון, ושקרים שונים שקפקא מגלה מכל המוערבים מסבכים את החקירה.ובמלחמה כמו במלחמה: קפקא צריך לבחור צד. בחירת צד זו היא עיקרו של הספר, כאשר התעלומה הבלשית ופעינוחה הופכים להיות העניין המשני. לבחירת הצד שיקולים לכאן ולכאן אולם קפקא עושה את בחירתו : “לעולם לא אשכח כי אני יהודי, אבל קודם…

המפתח של שרה, ספר שהפך לסרט, עוסק בנושא השואה בצרפת. ג’וליה ג’רמונד, עיתונאית אמריקאית הנשואה לצרפתי מקבלת משימה לערוך תחקיר על אקציית “ול דא’יב”, האקצייה בה אספו שוטרים צרפתיים, יהודים מרחבי פאריז (ברצון רב ועם שיתוף פעולה של התושבים, ששמחו מאד שדירות מתרוקנות ואפשר לעבור לדירה חדשה) ריכזו אותם באיצטדיון מיושן ומשם למחנות הריכוז בצרפת ולאושוויץ. אלפים גורשו בודדים שרדו. הסיפור שוזר פרק אחרי פרק את התקדמות התחקיר של ג’וליה ואת קורותיה של שרה, ילדה בת עשר המגורשת מביתה. תוך כדי כך מגלה ג’וליה שלמשפחת בעלה יש קשר לאירוע ושהסבא והסבתא עברו לפני שנים רבות לאחת הדירות ממנה גורשו יהודים. ג’וליה מתייסרת מכך שלא ידעה כלל על הנושא כשהיא מקבלת את המשימה. העורך שלה מזהיר: “אני לא חושב שתמצאי הרבה אנשים שיהיו מוכנים לדבר איתך. כמו שאמרתי לך, הצרפתים רגישים, זה נושא עדין ביותר. אל תשכחי שמי שעצר את כל המשפחות היהודיות האלה זה המשטרה הצרפתית. לא הנאצים” ואכן, בעלה של ג’וליה, כועס ומתעצבן: “את חושבת שהקוראים שלך ימצאו עניין בוול ד’איב? זה שייך לעבר. זה לא משהו שרוב האנשים ישמחו לקראו עליו…. הנה יש לך עוד הזדמנות להראות לבני ארצך כמה ערמומיים אנחנו הצפרדעים. איך שיתפנו פעולה עם הנאצים ושלחנו משפחות תמימות ומסכנות אל מותן. מיס נהאנט הקטנה חושפת…

הכריכה של עד בעל כורחו, נראית מבטיחה, “מלך המותחנים האיטלקי – לראשונה בעברית”, וכף יד כהה מורמת כנשבעת על דוכן העדים. קשה להגדיר את הספר כמותחן. דרמה משפטית כן, אבל אין מתח בספר, ולא נבנה מתח בספר. גואידו גואריירי, עורך דין פלילי במשבר אישי ומקצועי לוקח בלי סיבה נראית לעין תיק רצח שנראה אבוד מראש. את הסוף, הטכני, אפשר לנחש, הדרך בה מגיעים אליו מענינית, אולם רמת המתח הנבנה נמוכה, והספר עוסק בעיקר במערכת המשפט האיטלקית וביחס להמגרי עבודה אפריקאיים שמסוכם על ידי אחד העדים במילים “כל השחורים דומים”. בדרך עובר גואידו שינוי אישיותי שיעזור לו לצאת מהמשבר בספרים הבאים בסידרה. מבחינה זאת עיקר הספר הוא ההתמודדות של גואידו עם המשברים בחייו והנושא הבלשי (שאמור לתת את המתח בסיפור) בולט הרבה פחות. הספר מזכיר סרט ישן בסגנון הפילם-נואר. הכל חשוך ואפלולי, כולם מעשנים כל הזמן וללא הפסקה (לא חושב שיש דמות אחת בספר שאינה מעשנת) וכולם, כולל כמובן עורכי הדין, מעלימים מס ועובדים אך ורק בשחור. קבלה לא נחוצה. כאשר קוראים את הספר אפשר ממש לשמוע את המספר בקול צרוד מעשן בסגנון הסרטים הישנים. סופו של הספר, שלא נגלה מהו, לא מעלה ולא מוריד. החשיבות אינה בתוצאה אלא בתהליך, בשינוי, בפחד מהזרים, במציאת הזר או השונה והאשמתו המיידית בכל התחלואים…

אשמת הכוכבים תפס אותי קודם כל בגלל הכריכה המקסימה שלו (בדקתי, והיא יפה בהרבה מהכריכה המקורית של הספר באנגלית), ולכן נתחיל במילה טובה למעצבת עדה רוטנברג על הפארפראזה לתמונתו הידועה של ואן-גוך “ליל כוכבים” שגורמת להרים את הספר ולבחון אותו במבט מעמיק. הספר, מתאר מערכת יחסים בלתי אפשרית בין גיבורת הסיפור הייזל, חולה בסרטן בשלב מתקדם וללא אפשרות ריפוי, לבין אוגוסטוס שחלה בסרטן שנסוג אך נאלץ לכרות את רגלו. הייזל מפחדת להתאהב, היא לא רוצה לגרום לאוגוסטוס, שכבר הייתה לו חברה חולת סרטן שנפטרה, סבל וצער נוספים. אוגוסטוס מבחינתו היה מוכן לקשר למרות שקשר זה יהיה קצר. הייזל, המושפעת מיצירה של סופר שכרגע נמצא בהולנד מעונינת מאד לפגוש אותו ולצורך כך אוגוסטוס מנצל את המשאלה שלו מקרן המשאלות, שלא ניצל בעבר. הנסיעה והחוויות שם (וגם תיאור ביקור בבית אנה פרנק למחפשי הנקודה היהודית) ישפיעו רבות על הקשר בין השניים ולא נספק יותר פרטים. תצטרכו לקרוא את הספר. ג’ון גרין, טורח להדגיש ביותר ממקום אחד כי הסיפור מומצא, אולם זהו סיפור אפשרי, רגיש ואנושי מאד. גם שמו של הסיפור מראה שלפעמים הכוכבים כן אשמים, ובמילים אחרת, למרבה הצער דברים רעים קורים ויש אנשים ללא מזל. הספר בוחן עוד כמה שאלות וביניהם יחסים בין הורים למתבגרים.. למרות הנושאים הקשים שבו הספר אינו…

דברים הלכו לא רע למירי דהן, עבודה טובה, בונוסים, חבר, אבל מירי דהן שמילדותה מכירה כמה טיפוסים לא חביבים, עושה טעות קריטית ומתערבת בשיחה שלהם בבר מתוך ניסיון להשתיקם. פליטת הפה שלה מתחילה מירוץ מסחרר כאשר החברים מתחרים ביניהם בכל דרך על מנת להגיע לרווח כספי של 5 מיליון דולרים ומשתפים פעולה רק בשביל לאמלל את מירי. כל הדרכים כשרות וכל אחד מהשלושה בוחר לו מסלול חיים שיביא אותו לכסף הגדול. אחד בשוק הפרטי ובחיבור בין טייקון לסגן שר. שני עושה זאת באגף התקציבים באוצר ובמעבר לטייקון אחר כך והשלישי מנסה את כוחו בצבא הקבע. כל האמצעים כשרים מעבירות פליליות קלות ועד רצח. למרות שכל אחד מהשלושה מסודר בחיים ויכול היה לפרוש בכל שלב, בלי להסתבך, בלי להתגלות ולנהל חיים נורמליים בעשירון העליון, תאוות הכסף גדולה והתסבוכות הולכות וגדלות. החברות הופכת לשינאה שרק השינאה למירי גדולה ממנה והשלישיה פוגעת בכל הנקרה בדרכה ובפרט במשפחותיהם ובנשותיהם וכמובן במירי שרק בשלב מאוחר מתחילהלהבין שכולם נגדה ולהשיב מלחמה ונקמה. שמואל פרץ, מחבר הספר, בכיר לשעבר בתעשייה האווירית רקם רומן בדוי מבחינת עוצמתו, אולם ברור שקשרים טובים שווים הרבה מאד ושקשרי הון-שלטון קיימים. חקירות המשטרה המרובות בנושאים אלו מראות שהתחום בהחלט אפור, אבל לרוב לא יימצאו הרבה אנשים שישלבו בין פעילות הון-שלטון מחד לפעילות…

ספרו החדש (והראשון) של נמרוד הראל הינו ספר פנטזיה רחב יריעה. נמרוד הראל, אומן חושים ואשליות יוצר כמיטב מסורת הפנטזיה, עולם רחב היקפים, שכל האלמנטים הדרושים בז’אנר נמצאים בו. גם בספר כפירה אנו מוצאים ממלכות קסומות, סכסוכי גבולות, שליטים בעלי כוחות כמעט בלתי מוגבלים, צמיתים פשוטים, קסמים וכשפים, והרבה הרבה הרבה דם. ספרי הפנטזיה בוראים עולמות ולסיפורים אמנם יש התחלה וסוף אולם האמצע רחב מאד. מכל דמות משנית אפשר להתפרש לעלילה נוספת וכמובן ניתן ללכת אחורה וקדימה גם בזמן. לא פלא שספרי פנטזיה מתפתחים לרוב לטרילוגיות פנטזיה וגם אז הטרילוגיות באות בכרכים והעולם עצמו ממשיך וממשיך להנאת המעריצים. אי אפשר לדעת אם לספר יהיו המשכים, אבל הדבר אפשרי, כל דמות חדשה מתוארת בקצרה ואפשר להמשיך את הסיפורים עוד ועוד, אולם הסיפור עצמו מתקדם בקצב טוב מאד, את המונחים השייכים לעולם הלרמון לומדים מהר (ואם לא, אפשר להיעזר במפתח שבסוף הספר) וחובבי הז’אנר יהנו מהספר מאד. כמצופה מאומן אשליות, תחום הדמיון תופס מקום נרחב בסיפור הפנטזיה והאנשים החזקים ביותר, הם הדמיינים, כאלו היכולים לשנות ולברוא מציאות בכח הדמיון בלבד (כדוגמת אותן אשליות שנמרוד הראל מתמחה בהן), אבל גם מקומם של הלוחמים הרגילים לא נפקד ואפילו אלו הנראים כחלשים ביותר מגלים בתוכם כוחות שלא ידעו על קיומם. בספר זיקות רבות למסורת היהודית,…

הספר “מיהו מי” מרכז חמישים חידות מקוריות של המחבר בהן צריך על סמך רמזים שונים למצוא את התשובות לחידות. בתחילת החידה מופיע סיפור המסגרת הנותן את כלל הפרטים, לאחר מכן כמה עובדות ובסוף מגיעה השאלה אותה צריך לפתור. החידה מורכבת מכל האלמנטים גם יחד. החידות אינן מצריכות כל מידע נוסף, לא ידע כללי ולא חיפוש הקשרים והן חידות לוגיות לחלוטין, הבנויות על עקרונות אותם יש ללמוד, ולאחר מכן להתאמן עליהם. נביא לדוגמה את החידה הראשונה בספר: האדונים: מר צפוני, מר דרומי, מר מזרחי ומר מוגרבי שהם (לא בהכרח לפי סדר זה): בנקאי, אדריכל, רופא ועורך דין – ישבו לשחק ברידג’ (במשחק ברידג’ בני זוג יושבים זה מול זה). איש מהם לא ישב בצד השולחן ששמו מרמז עליו (מוגרבי=מערב). 1) בן הזוג של הבנקאי הוא מר צפוני. 2) העורך דין יושב משמאלו של מר מוגרבי. 3) לימין האדריכל יושב מר מזרחי. 4) מר דרומי יושב בצד צפון. מי ישב בכל צד של השולחן? על מנת לפתור את החידות צריך עט ונייר מאחר וקשה לזכור את כל הפרטים בעל פה (ובודאי בהמשך כאשר החידות נהיות קשות יותר ויותר). הבה נראה איך לפתור את החידה: מאחר ומדובר בשולחן בעל ארבעה צדדים, כדאי לצייר את המצב כשולחן אם ארבעה כיוונים, ולנסות למלא את שמות…