ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

איני ראוי ואיני כדאי לשבח את פרופ’ צבי מרק ואף על פי כן גם ברכת הדיוט מתקבלת על עבודתו הכבירה בהתקנת מהדורה חצי-מדעית של כל כתבי רבי נחמן מברסלב. חצי מדעית על שום מה? עם שום רמתה הגבוהה שהייתה בנקל יכולה להיות מדעית אולם המחבר והעורך השכילו להופכה לספר נגיש לציבור הרחב והמתעניין והסיר את כל מאפייני הכבדות האקדמאית האופינית. מהדורת הספר כל סיפורי רבי נחמן מברסלב היא חגיגה לשוחרי התרבות והדעת. המחבר והעורך הצליחו בטוב טעם ושום שכל להביא לקהל הרחב מהדורה המהווה שילוב מדויק ומוקפד בין מהדורה מדעית לבין ספר עיון רציני ומעמיק המיועד לציבור שאינו בהכרח אקדמי. הספר כולל את כל יצירתו של רבי נחמן מברסלב, יצירה שופעת ומשפיעה על כל הספרות העברית שלאחריה – כותבים דתיים וחילוניים כאחד. לסיפורים המוכרים הצטרפו סיפורים שלוקטו מכתבי יד וטרם ראו אור, כולם נבררו, הוגו, הושוו נוסחאות וניתן לנו נוסח סופי ומדויק ככל שניתן (ובחלקו אף מנוקד). אין זו מהדורה מדעית לגמרי. המחבר לא מביא את כל הנוסחים כפי דבריו “לא היה לנו עניין בדקדוקי אותיות, חסרות ומלאות, או בשינויי לשון קלים בין נוסחי הסיפורים”. מצוין. גם לנו אין. לעומת זאת יש לנו עניין עצום במבוא הנרחב של הספר המחולק לחלקים ועוסק בתולדותיו של רבי נחמן ובהשפעתו על הספרות העברית,…

ספרו של הרב לונדין מחדש תחום שכבר יצאו בו לא מעט ספרים. מושגי יסוד ביהדות. המחבר מנסה לחדש מעבר להכרה הבסיסית של כל מושג, גם יותר הסברים על מה שעומד מאחוריו ברמה הרעיונית הערכית. קהל היעד הבסיסי הוא הציבור החילוני אולם הספר מתאים גם לקהל דתי שיוכל לקבל רעיונות חדשים. באופן כללי נראה שהספר מתאים מאד כמתנה לבר או בת מצווה. הספר מודפס על נייר איכותי עם איורים של אוריאל ברקוביץ’. כרגיל בספרים כאלו נבחר פרק לדוגמה וננתח אותו והפעם הביאו לי הרמה להנחתה, פרק על אסטרולוגיה. מה אסטרולוגיה קשורה ליהדות? ועוד בתור מושג יסוד? אני דווקא מאמין גדול באסטרולוגיה. זה ממש מדע מדויק והם אף פעם לא טועים. למשל החלק של כדאי להיות זהירים בבדיקת הצעות כלכליות? נכון! ושהשבוע תגיע שיחת טלפון מפתיעה? גם נכון! אז לא השבוע אלא אחרי ארבעה חודשים, וגם לא למזל עקרב אלא דווקא רשמו את זה במזל טלה, אבל למה להיות קטנוניים. אפילו עם התחזיות שונות לגמרי בשני עיתונים, מישהו יהיה צודק. טוב הבנתם את דעתי בנושא. אז מה הרב לונדין אומר? אסטרולוגיה – שטויות? לא בטוח; להחליט החלטות לפי זה? ממש לא! נתחיל עם מה שברור – המדורים בעיתונות, שרלטנות הבל ותוהו. אולם אם נסתכל על האסטרולוגיה כמשהו שמסמל שיש דברים המשפיעים על…

כציניקן לעת מצוא, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי כאשר קיבלתי את ספרו של הרב חיים שיין על השחיתות בישראל הייתה שהספר מאד דק. המילה שחיתות נאמרת בתדירות גבוהה מאד החל בסתם ארוחה בעלת יותר מדי מנות (שחיתות) ועד לפרשיות סבוכות הממלאות מאות ארגזים בפרוטוקולי דיונים בבית המשפט. אבל מהי בעצם שחיתות ולמה יש כל כך הרבה ממנה? השאלה רחבה מדי, ולכן הספר של חיים שיין מתמקד אך ורק בשחיתות בחברה הישראלית ובמקורות שלה. במבוא לספר מנסים קודם כל להגדיר מהי שחיתות. זו לא מלאכה קלה, ההגדרות רבות ומבלבלות ולכל אחד יש הגדרה אחרת (ולפעמים חלקה הוא כל רווח שמישהו אחר מצליח לעשות). פרקי הספר מגוונים מאד בנושאיהם ומשקפים את העובדה שהרב חיים שיין הוא בעל ידע רב בתחומים שונים. שילוב של תחומי ידע אלו הוא לפעמים בעוכרי הספר שקשה להגדירו כשייך במובהק לתחום מסוים. פרקים נרחבים ממנו הם עיסוק בנושאים הלכתיים (שאולי לא יענינו משפטנים) וחלקם אינם קשורים לשחיתות באופן ישיר. קהל היעד מגוון: רבנים, משפטנים, היסטוריונים וכל אחד ימצא את הדגשים מתחום עיסוקו, ואולי יבחר לדלג על חלקים אחרים. אנו מקבלים סקירה היסטורית של השחיתות במדינת ישראל (מימי מפא”י העליזים ועד פרשיות אולמרט השונות) תוך תשומת לב למאפיינים השונים של השחיתות ככל שהזמן מתקדם. לאחר מכן אנו חוזרים אחורה בזמן…

ספרו של הרב רבינוביץ דן בנושאים אקטואליים לאדם הדתי בימינו גם בהיבטים אישיים פרטיים וגם בהיבטים של החיים במדינת ישראל. הספר הוא איגוד של מאמרים – חלקם חדשים וחלקם מחודשים, בהתאם לדינמיקה ולשינויים שחלו מאז פרסומם לראשונה. הרב רבינוביץ – ראש ישיבת ההסדר “ברכת משה” במעלה אדומים – מגדולי תלמידי החכמים בדורנו וכבעל תואר דוקטור במתמטיקה משלב גם עיסוק רב בשאלות מדעיות כדוגמת חישובי זמנים בהלכה. מסיבה זו כשקיבלתי את הספר פתחתי מיידית בפרק שכותרתו “תורה ומדע – שותפות או ניגוד?” המופיע בחלקו הראשון. בתחילת דבריו בפרק זה דן הרב רבינוביץ בצדדים משותפים בין התורה למדע או יותר נכון בין התורה לבין המתודה המדעית אולם לדבריו, השוואה כללית זו אינה מונעת את השאלות שהמדע יכול לשאול ואלו יכולות להקשות על התורה. הרב רבינוביץ נשען על כללי האמונה שניסח הרמב”ם (י”ג העיקרים – היו גם גרסאות קודמות יותר אולם כיום מתייחסים לרוב לניסוחו של הרמב”ם) ומציין שרק באחד מהם יש נגיעה למדע (מאחר וממילא מקובל כיום שהכלים המדעיים אינם יכולים ואינם מתיימרים להוכיח את קיומו או את אי-קיומו של אלוהים) והוא העיקר השמיני “תורה מן השמים”. לדבריו, אירוע חד פעמי של מעמד הר סיני אינו נכנס כלל לקטגוריות של אירוע שמדעי הטבע מסוגלים לחקור בהיותם מבוססים על ניסויים שאפשר לחזור עליהם…

“ביום שנולד הבעש”ט נשרף הגיהנום ונועצו ביניהם  האדריכלים של מעלה מה לעשות, והוחלט שגן העדן כבר נתיישן ויבנו חדש ואת הישן יעבירו לגיהנום” כך פותח הספר. הבעש”ט, מייסד תנועת החסידות שינה את הגיהנום. הוא יישאר גיהנום אבל תמיד יהיה בו משהו מגן העדן. זהו לא אותו הגיהנום הראשון שנשרף באש של עצמו כמי שנגזר עליו עונש גיהנום במעין התייחסות עצמית פרדוקסלית. והגיהנום החדש? הרי הוא גן העדן הקודם, ומי שנמצא שם אמנם אינו בגן העדן החדש והמשודרג, אבל גם אינו יודע גיהנום אמיתי מהו. בנימין שבילי ערך וליקט וסידר סיפורים חסידים, טיפה מן הים, לספר נאה ומרשים, פורמט בינוי בכריכה קשה לפי נושאים שונים: אלוהים, אדם וחווה, לידה, מקום, תשוקה, שבת, בעלי חיים, אור הגנוז, חגים ומועדים, שידוכים, צדיקים, שיגעון (פרק ארוך במיוחד), חתונה, עניים ועשירים, ארץ ישראל, בית המדרש, צדיקים, אליהו, תלמיד ורוב, זוגיות, גלות, רפואה, מוות, משיח, גן עדן וגיהנום. לסיפורים לא נלווים כל דברי ביאור. בהקדמה מבאר העורך כמה מהם מעין דוגמאות שיסייעו לקורא להבין את מתודת הלימוד של הסיפור על מנת לרדת ולחקור את שורשו. בסיפור החסידי תמיד מסתתר מסר כלשהו וככל שהסיפור מוזר ומשונה יותר (ולעיתים אף אבסורדי) כך יש להעמיק יותר על מנת לגלות את המסר. הספר מתאים מאד כמתנה לכל רחבי הדעת הנהנים…

מפעל משנה תורה העוסק בהוצאת כתבי הרמב”ם במהדורות מדויקות חידשו והוציאו השנה הגדה של פסח יפה מוארת ומוערת הכוללת. ההגדה מתאימה לכל העדות והנוסחים ונעשה ניסיון להכניס הרבה מאד מידע על עמוד אחד מה שלעיתים יוצר מעט דחיסות. יש את הטקסט בגדלים שונים בהדגשות צבעוניות שונות ולידו הוראות והסברים על ביצוע הסדר, פירושים, מקורות, הרחבות והערות. חידוש משמעותי הוא הוספה של קטעי קריאה שלמים להגדה הנותנים רקע נרחב לסיפור יציאת מצרים, סיפור החזרה לארץ ישראל וראייה לעתיד של איך ייראה הפסח כאשר יום בית המקדש. קטעים אלו מעניינים אולם לפעמים קשה להבחין בינם לבין הטקסט המקורי של ההגדה והם גם עשויים לבלבל מעט. ייתכן והיה כדאי להעבירם לסוך ההגדה או להבדילם בצורה מובהקת יותר מקטעי המגיד עצמו. החיבור בין מנהגי העדות השונות מעניין ולמרות שאין הבדלים מרובים בין המנהגים אפשר כך להכיר מנהגים שונים במעט וללמוד עליהם. ההגדה מלווה באיורים ותמונות וניכר שהושקע זמן רב בעיצובה. כמו בכל הגדה מי שמעוניין להפיק תועלת מירבית משימוש בה טוב יעשה אם יעבור עליה לפני ליל הסדר ויסמן לעצמו את הקטעים בהם הוא רוצה להרחיב ולפרט מתוכה. וכרגיל הדרך הטובה ביותר היא פשוט להתרשם. הנה עמודים לדוגמה מאתר ההוצאה [gview file=”http://www.mishnetorah.co.il/wp-content/uploads/documents/examples/shonot/hagada_example.pdf”]   לעמוד ההגדה באתר מפעל משנה תורה עורך ראשי: יוחאי מקבילי עורכי…

הזדמן לידי קלסר עם דפים מודפסים. עיינתי מעט והתברר שיש בו מאמרים על פרשות השבוע שנכתבו לטעמי. התבוננות ריאלית על הפרשות וניסיון להבין מתוכן דברים באמצעות כלי המדע והריאליה לאותה תקופה. סגנון שאני מאד אוהב לקרוא ולכתוב בעצמי. פגשתי לאחר מכן את הכותב ואמרתי לו שנהנתי מאד מדבריו ושאני מקווה שהדברים יודפסו ויופצו ברבים. לפני כחודש וחצי ראיתי בפייסבוק  שמישהו סיפר שהוא קנה את הספר. מאחר וידעתי שהספר כמעט תפור במדויק למידתי יצרתי קשר עם המחבר על מנת לברר פרטי רכישה ובאותו ערב הספר כבר היה אצלי. נדב שנרב הוא פרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בר אילן שקיבץ עשרות ממאמריו על פרשת השבוע לספר בהוצאה עצמית. המאמרים מקוריים ומגוונים ועושים שימוש נרחב בידע מדעי עכשווי דרכו מנסים להבין פרטים שונים בתורה. לפעמים אלו פרטים מהותיים (כדוגמת המאמר לפרשת ויקהל על הבדלים בין הדת היהודית לדת הקראית) ולפעמים אלו חישובים משונים למדי המנסים לברר כמה כסף וזהב באמת נאסף למלאכת המשכן ומהו אורך האמה בה נעשה שימוש. פרקים אלו (פרשות תצווה ופקודי) עורכים חישובים ממעט הפרטים המופיעים בתורה, על גודלם של כלי המקדש וכמויות החומרים שנאספו ומהם מגיעים ללא מעט בעיות. מידת האורך של האמה יוצאת קטנה בהרבה מהערכים שאנו נוהגים, כמות הזהב מספיקה בקושי לכלי המשכן (במיוחד עם זוכרים שכל קרשי המשכן…

לסדרת באר מרים מצטרף כרך חדש על פורים. למרבה המזל אין הפתעות והספר שומר על הפורמט המוצלח מאד של כל ספרי הסדרה הקודמים. הספר כולל מאמרים במבחר נושאי פורים ומיישם את מטרתו כפי שהיא מופיעה בכריכה האחורית – קנקן חדש ליין הטוב והישן. ואיך עושים את זה? בכמה דרכים: קודם כל המאמרים קצרים למדי, חלקם אפילו בני עמוד אחד. גם הדיונים ההלכתיים מתומצתים למדי. זו החלטה מודעת. מטרת הספר היא לתת מבט רחב מאד אבל מתומצת ולא מעמיק. לצורך כך יש ספרים אחרים ונושאים התופסים עמודים בודדים בספר זה יכולים להוות בסיס לספר שלם. אין בספר זה מקום ללמדנות מרובה ולפילוסופיה מורכבת. המבט הרחב כולל גם היבטים שאינם קשורים לחג המקורי אלא לימינו אנו, התחפושות (מנהג מאוחר יחסית) ומשמעות המושג עמלק כיום. מאפיין שני הוא רמת ההפקה הגבוהה של הסדרה. אם תרימו את הספר תרגישו את זה היטב. הספר מודפס על נייר כרומו משובח (וכבד), בטיפוגרפיה נוחה וברורה, וכולל גם עשרות תמונות של פריטי יודאיקה הקשורים לחג. ללא ספק קנקן מרשים לתוכן איכותי. השילוב של תכנים מגוונים, סגנון כתיבה פשוט (למרות שבחלקים ההלכתיים ניכר הסגנון הישיבתי) והפקה מרשימה הופכים כל ספר בסדרה למתאים לקהל הישראלי כולו על כל גווניו: דתיים, חילוניים, גברים, נשים, צעירים ומבוגרים, אשכנזים וספרדים. לדוגמה דווקא באזכור…

אודה על האמת שלא ממש הבנתי איך כולם מתחילים לעשות כושר ולהיות מדריכי כושר ולקח קצת זמן עד שהבנתי למה המונח “אימון” מתייחס. ההגדרה של המושג נשארה מעורפלת מעט, אולי במכוון, כך שכל אחד יכול למצוא איזו נישה משלו תחת ההגדרה הכללית של התחום. לספרים הרבים העוסקים בתחום מצטרף ספרה של נילי סופר, שבאה מתחום המשפטים והניהול מחד גיסא ותלמוד מאידך גיסא ומציעה בספרה מעין קורס אימון אישי  לאור מדרשי חז”ל ואמרות שפר ממיטב הרפרטואר העולמי. כל פרק עוסקת בתחום מסוים, בקשיים ובכשלים שהוא גורם לנו ובשיטות להתגבר עליו. לדוגמה: לקיחת אחריות מול הטלת אשמה, קנאה, חוסר יכולת איפוק והבלגה, גאווה וצניעות ועוד. בסוף כל פרק מופיע סיכום קצר. נביא סיקור קצר ממעוף הציפור על הפרק הראשון “את מי אתה מאשים?” הפרק נפתח ברבי יצחק שחולל ניסים שלכאורה היו אמורים להיטיב אך גרמו לתוצאות לא רצויות והיה צריך לבטלם (המקור בתלמוד במסכת תענית כג עמוד ב’). המעשה מהווה פתיחה ראויה לספר בכך שאותם האנשים שאירע להם הנס ולא השכילו לנצלו האשימו את מחולל הנס בתוצאה. כמו כן אפשר ללמוד מכך ששינוי אמיתי לא מתרחש באמצעות ניסים. משם עובר הפרק לדון באדם הראשון שהתחמק מאשמה והאשים את חווה, בקין שהיתמם מול ה’ על כך שאינו יודע מה קרה להבל וממשיך בנושא…

גם בספרו על ספר שמות ממשיך הרב מדן את אותו הקו של ספרו הקודם, ולכן כמעט כל מה שנאמר בסקירה הראשונה תקף גם לספר זה. אבל ספר שמות אינו ספר בראשית וגם אנו בסקירה זו ננסה לחדש מעט. ספרו של הרב מבוסס על שיעורים והרצאות שהעביר בעשרות השנים האחרונות. תלמידיו בוודאי יזהו בהם שיעורים ישנים ששמעו וגם לי – שאיני תלמידו של הרב – מעט מהדברים היו מוכרים. בעוד שספר בראשית מאופיין כספר סיפורי עם תולדות האבות, ספר שמות שונה ממנו מהותית בכך שהוא גם ספר של מצוות. אמנם רק בפרשה השלישית בו אנו נתקלים במצווה הראשונה (קידוש החודש) אולם משם ועד סוף הספר משולבים פרקי המצוות ופרקי הסיפור זה בזה באופן בלתי פריד. וככל שהדברים מגיעים למצוות גם הרב מדן נהיה מעט יותר זהיר. בפתיחה לפרק לפרשת יתרו “אני ה’ אלוקיך” נכתב: ” פסוק זה ומצוות האמונה התלויה בו הם יסוד הכל. לכן נחרוג בפרק זה מדרכנו הפרשנית העצמאית-כלשהו, וניצמד למפרשים ולבעלי ספר המצוות, שאת מימיהם אנו שותים”. על דרכו העצמאית של הרב מדן הרחבתי בסקירת ספרו על בראשית והיא כוללת בעיקר את כח הדימיון המחייה את תיאורי המקרא מול העיניים באופן שניתן להסביר אותם, אולם לא באופן מחייב. הרבה מדבריו כוללים את המילים: אפשרי, נדמיין, נניח, מסתבר, אולי…