ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

פעם אחת יהודי אחד קצת מוזר עם רעיונות משונים, הגיע למקום כלשהו, חטף ג’ננה והפך כמה שולחנות. משם הכל היסטוריה. פרופסור איל רגב מציג לנו בספרו את הגרסה שלו להשתלשלות האירועים, מהרגעים המכריעים שישוע הגיע לירושלים, הפך את השולחנות בבית המקדש בהם עסקו בעיקר במהרת כספים במה שעיניו היה מעין חילול הקודש, שבמקום הקדוש מתעדים כל כך בכסף (למרות שהסיבות לכך ברורות ומופיעות גם בתלמוד וגם בספר עצמו) הוצא להורג ולמרות שלכאורה הסיפור היה צריך להסתיים שם, אנשים עם רעיונות מוזרים בירושלים היו לא מעט, נוצרה מכך דת חדשה והדבר המוזר ביותר, הוא שזו דת שהקימו אותה יהודים, אולם מה שאפשר לה להתפתח היה צירוף של לא יהודים לתוכה. הספר עצמו מפרט ומרחיב בכל הנושאים האלו, בישו האיש ובתלמידיו המעטים למדי, ובעיקר באמונה החזקה שהוא קם לתחייה, האמונה ששינתה את הכל ואפשרה את המשך התנועה והפיכתה האיטית לדת חדשה. יש הרבה יותר מידע על המשך קורות הנצרות כאשר היא התפשטה מעט מירושלים לכל הכיוונים, אבל השנים הראשונות, עלומות למדי. ספרי הבשורות בעוון-גיליון נכתבו הרבה לאחריהם ועל ידי אנשים שלא פגשו את ישוע מעולם, הם אינם בהכרח אמינים היסטורית ולא מכסים את הפער. יש בתלמוד התייחסות לישו אבל היא מאוחרת מאד וכולה בעל אופי אגדתי בלבד ולחלוטין לא היסטורי. גם ההיסטוריונים…

רק בפרק האחרון של הספר, לאסקומב חושפת, שגם היא עצמה עמדה על סף פירוש הנישואין שלה, ובעזרת ייעוץ הצליחה עם בלעה לחזור למסלול. מוסד הנישואין הוא מצד אחד מוסד וותיק מאד ומצליח מאד, לא מזמן היה ט”ו באב והצעות נישואין גרנדיוזיות הן כבר חלק בלתי נפרד מכל המהלך, ומצד שני הוא מוסד שקוראים עליו תיגר, כמוסד מיושן, פטריארכלי, מדכא וכך הלאה. בניגוד לורדה רזיאל ז’קונט ועצתה הקבועה “תזרקי אותו” (ככה לפחות התקבע בציבור אולם רזיאל ז’קונט טוענת שממש לא כך), לאסקומב נוטה יותר לתמוך בשימור הקשר כפי שהיא כותבת בהקדמה: “אם אתם עומדים בחנות ספרים וקוראים את העמוד הזה, או רואים תצוגה מקדימה באינטרנט, ואתם רק רוצים להבין בארבע וחמש השניות הבאות אם לעזוב את בן או בת הזוג או לא, זה מה שיש לי לומר לכם: ככל הנראה לא. לפחות, עדיין לא. הרעיון שמערכת יחסים ארוכה שווה משהו כשלעצמה קיבל קצת מכות לאחרונה. בין השאר, כי קביעוּת כרגע לא באופנה. אנחנו בקטע של שיבוש. דברים שקיימים מזמן כבר לא מקבלים כבוד רק משום ששרדו. אבל יש יוצאי דופן: קתדרלות יפהפיות, יערות עתיקים, בגדי וינטג’. יש דברים ששווה לתקן, ואפילו עדיף לתחזק. מערכת היחסים שבה אתם נמצאים היא אולי אחד מהם”. גם בספר מודגש ונעיר זאת גם כאן, שכאשר יש…

הטרנזיסטור הראשון הומצא לפני פחות משמונים שנה והיום אתם נושאים איתכם מאה מיליארד כאלו בכל רגע בטלפון הנייד שלכם. הספר שלפנינו מספר את סיפור של הטרנזיסטור, של השבבים ועולם המוליכים למחצה שכל חיינו המודרניים תלויים בהם. עידן האלקטרוניקה החל משפופרות ריק אולם אלו היו גדולות ולא אמינות ובשנת 1947 הצליח וויליאם שוקלי לייצר את הטרנזיסטור הראשון ומשם החלה המהפכה. סיפורים של השבבים מרתק כי הוא מאגד בתוכו סיפורים מתחומים שונים ומשלב ביניהם כגדילים המשתרגים זה בזה. סיפור אחד הוא הסיפור המדעי והתגליות החדשות הנדרשו לפיתוח, אולם תגליות אלו לא יכלו להפוך ליישומיות ללא הסיפור ההנדסי המתאר איך מיישמים אותם. הצלחתם של השבבים פתח אספקט כלכלי שלם, יצר את עמק הסיליקון בקליפורניה, ועוד שפע של חברות בתעשייה. המדע והטכנולוגיה הולכים צעד אחר צעד ביישום פיתוחים שנראה שכל פעם מתגברים על קשיים בלתי אפשריים. במקביל, השבבים הם משאב מוגבל וככזה רבים לוטשים עיניהם לשליטה בשוק. בימים אלו העולם הכלכלי עומד נבוך מול צעדי המיסוי של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. השבבים, הם חלק חשוב במערכת כלכלית זו ובעיקר בדו קרב בין סין לארצות הברית. בספר נמצא גם את סיפור המאבק, המילה מלחמה אולי עוד מוגזמת בשלב זה, בין מדינות שונות על המשאב. כמו תחומים אחרים, אין לארצות הברית אפשרות להתחרות בשכר המשולם…

ספרו החדש של ג’יילס מילטון עוסק בהקמתה של הברית הכמעט בלתי אפשרית בין בריטניה, ובהמשך גם ארצות הברית לבין ברית המועצות של סטלין. על הקשרים בין המנהיגים כבר נכתב הרבה אבל מילטון כדרכו מצליח לכתוב על ההיסטוריה גם ממעוף הציפור וגם דרך התמקדות באירועי מיקרו ובאישים פחות ידועים. במקרה זה האישים הם בעיקר אברל הארימן וארצ” קלרק קר. הארימן היה תעשיין עשיר וידידו של רוזוולט וגויס על מנת להפעיל את תוכנית הסיוע לבריטניה ובהמשך לברית המועצות ואף התמנה לשגריר ארצות הברית במוסקבה. קלרק-קר היה השגריר הבריטי במוסקבה. גם בתו של אברל, קתלין, הצטרפה לאביה ולמרות שלא היה לה תפקיד רשמי, הייתה מעורבת לא מעט מאחורי הקלעים. צ’רצ’יל לא אהב את סטלין ולא את הקומוניזם. הדם הרע זרם עוד מימי המלחמה ברוסיה, הרצח של משפחת הצאר שהיו קרובי משפחה של המלך ג’ורג, וכמובן האכזריות הנודעת של סטלין ועצם העובדה שהוא חתם על הסכם שלום עם היטלר. אולם למרות זאת ברגע בו היטלר פתח במבצע ברברוסה, צ’רציל, בהחלטה אמיצה ולא מובנת מאליה, מיהר להתייצב לצד ברית המועצות עם הציטוט הבלתי נשכח שלו שאני מביא במקור: “”If Hitler invaded hell I would make at least a favorable reference to the Devil in the House of Commons”. היטלר אכן פלש לגיהנום, וצ’רציל היה צריך…

ג’רמי דה סילבה, פליאואנתרופולוג , מוביל אותנו במסע מפותל ומרתק דרך יבשות ועידנים בנסיון להבין מדוע המין האנושי החל ללכת על שתי רגליו. דרך התחקות על שלדים ומאובנים לארוך מיליוני השנים האחרונות, ותוך ניסיון לבנות איזה עץ התפתחות אבולציוניות, דן דה סילבה ברוב ההשערות שהיו קיימות בנושא מאז החל להיחקר, ומציג את הקשיים והיתרונות של כל השערה. הנושא מעניין, סבוך, וכל עצם קטנה יכולה להפריך או לאשש תאוריות. המדענים חולקים על לא מעט דברים בנושאים אלו, וחלקם גם לא ששים לשתף את ממצאיהם. דה סילבה מוביל את הסיפור גם לפי התפתחות המחקר, אם מציאת שלדים, חלקם מפורסמים מאד כמו לוסי, חלקם מפורסמים הרבה פחות, וגם דרך התפתחות המין האנושי, לסוגיו השונים, והיו לא מעט כאלו לאורך השנים. אחת השאלות המרכזיות היא מה התועלת ליונק בהליכה על שתי רגליים, ומדוע בני אדם אימצו התנהגות של לטאות וציפורים? החסרונות מרובים – החל מבעיות בעמוד השדרה, בעיות בהריון ובלידה, מבנה כף רגל שונה ועוד. הכרתי כמה תשובות, כגון שהליכה על שתיים בערבות עשב גבוהות מאפשרת לזהות טורפים מרחוק או שהאדם אמנם לא יכול לרוץ מהר אבל בהליכה על שתיים יכול לרוץ הרבה זמן (ראו נולדנו לרוץ) אולם דה סילבה מראה שכל ההסברים האלו הם בעיתיים כאשר לרוב כל שלד ומאובן שנמצא פותר כמה…

שמחתי מאד לראות ספר חדש של הרב שטיינזלץ שהלך לעולמו לפני כחמש שנים. הספר נכתב ונערך על ידי תלמידו הרב מאיר הנגבי, מתוך שיחות ושיעורים שהרב לימד, והעורך השתדל לשמר את סגנונו הייחודי של הרב ככל שניתן. כותרת הספר מעידה על תוכנו במדוייק. למרות הדגשת המונח הקבלי “ספירות”, הספר הוא ספר בחסידות והוא מציג את השפעתה של התורה הקבלית, קבלת האר”י בעיקר דרך ספר עץ החיים של ר’ חיים ויטאל, על החסידות בכלל ובעיקר על חסידות חב”ד. זו מסגרת הספר, ורצוי להגיע אליו עם ידע מסוים בקבלה ובחסידות. איני מומחה בתחומים אלו הדורשים לימוד והעמקה, אולם לפחות לגבי הקבלה, מעבר לתוכנה מעניינת גם צורתה ומטרתה, שהיא המכונה תורת הסוד, והיא למעשה הדרך להבין וליצור את הקשר בין האינסופי, שאפשר לכנותו גם האלוקי, או הטרנסצנדנטי לבין העולם הסופי. המסלול הקבלי העושה זאת מתואר בקצרה בחלקו האחרון של הספר, שיכול לשמש כמבוא ומתאר צעד אחר צעד את המסלול החל מהאינסוף, דרך הצמצום, העיגולים והיושר, העולמות הקדומים, העולמות העליונים עד לעולם שלנו. הדיון בנושאים אלו קצר ותמציתי, אולם נותן תמונה כלשהי. הספירות עצמן הן מעין תבניות לתכונות או מידות. מדוע דווקא אלו הספירות? הספר לא דן בכך, ולרוב הן מופיעות כנתון, אולם אעיר שלכולן רמזים בתנ”ך, לרוב בספרי החכמה כדוגמת איוב ומשלי. לפי…

הלכה כשמה כן היא אמורה להיות הולכת עם האדם והעולם קדימה. ההתקדמות הטכנולוגית במאות השנים האחרונות מציבה אתגרים חדשים שההלכה מתקשה להתמודד איתם. אין זה אשמת ההלכה בהכרח אלא בעיקר שאין מקור סמכות בעם היהודי שכולם יסכימו להיות כפופים לו. גם בזרם האורתודוכסי שרואה את עצמו כפוף לחלוטין להלכה יש זרמים ליברלים יותר ושמרנים יותר והבעיות הולכות ונערמות ולעתים הן יותר פוליטיות מאשר הלכתיות. הרב שלמה הכט בספרו “עתידין להתחדש” עוסק בנושאים טכנולוגיים שבהם כבר כיום אפשר לראות את המגמה ולהעריך את האתגרים שיעמדו בפני ההלכה בשנים הקרובות. הכט סוקר בספרו מגמות הלכתיות שונות, דרכי התמודדות בעבר ואת האתגרים לעתיד. נושא החשמל והמנועים למשל הם אתגר להלכה כבר עשרות רבות של שנים, אבל אם פעם מנוע המופעל בדלק ובשריפה הוגדר מיד כאש בוערת, הרי שכיום אפשר לייצר חשמל סולרי, לאגור בסוללה של זרם ישר ולהשתמש בצורה שלפחות לכאורה אין בה איסורי תורה. אמנם בשבת בפרט יש איסור של “עובדין דחולין”, כלומר אין להפוך את השבת ליום חול, אולם גם הגדרה זו אמורפית ומשתנה. בעתיד הלא רחוק, חשמל, חיישנים, בינה מלאכותית וכל אלו יעטפו אותנו מכל כיוון. הדברים קיימים גם כיום ובעתיד זו תהיה ברירת המחדל. מצלמה תזהה אותנו מתקרבים לבניין שלנו. הדלת תיפתח מעצמה, המעלית תגיע ותעצור בקומה של הדירה…

מהדורה מעודכנת לספרו של רוברט צ’לדיני “השפעה”. צ’לדיני כבר נושק לעשור התשיעי של חייו וספר זה הוא סיכום מעודכן של מחקריו בעשרות השנים האחרונות (מהדורה ראשונה יצאה לפני יותר מארבעים שנה וגם בעברית כבר יצאו כמה), ובספר הוא כותב את כל מה שהוא יודע על מנגנוני ההשפעה האנושיים והוא מומלץ מאד לקריאה לכל אחד. בלתי נמנע לכתוב ספר כזה בלי להיות מודעים לכך שיש לו שני קהלי יעד שונים לחלוטין. אחד אלו שרוצים להשפיע על אנשים, לטוב ולרע, והשני הוא אלו שרוצים להיות מעט פחות מושפעים, בעיקר נגד רצונם בכל מיני נושאים. צ’לדיני מודע היטב לדיכוטומיה זו, אולם יש מפסיק שיטות הוגנות ולצערנו מי שירצה להשפיע בצורה לא הוגנת כבר יודע ולמד איך לעשות את הדברים. עובדה שהרי שוק הפרסום למשל מגלגל עשרות טריליונים וגם ידועוני ומשפיעני רשת משתמשים בשיטות אלו, כאשר לקהל התמים נשאר לא אחת לשבור את הראש ולשאול למה לכל הרוחות הם בכלל משפיעים על מישהו. צ’לדיני מנתח שבעה מנגנוני השפעה שונים (הדדיות, מחויבות ועקביות, הוכחה חברתית, חיבה, סמכות, מחסור ואחדות – תמצאו תיאור קצר בגב הספר למטה) ולכל אחד פרק ארוך המפרט את ההיבטים הפסיכולוגיים שלו עם עשרות רבות של דוגמאות. לא מספיק לקרוא ספר זה פעם אחת, צריך לקרוא אותו כמה וכמה פעמים, אולם גם…

ספרו של הרב אורי ליפשיץ פותח לנו חלון הצצה למה שמתרחש ביומו ובמוחו של רב קהילה. הספר מביא נושאים שעלו במהלך התקופה בה כיהן הרב אורי ליפשיץ כרב קיבוץ טירת צבי. ספרות השו”ת היא ספרות ענפה, אבל ספרות העוסקת בחוויה האישית של הרבנות נדירה יותר ואני נזכר כרגע רק בספר “שררה שהיא עבדות” מאת הרב משה לוונטהל שנכתב לפני שנים רבות, כספר דומה באופיו (ומומלץ מאד). כמו כן נעיר כי רבנות בקיבוץ או מושב שונה מהותית מרבנות בקהילה עירונית או ביישוב שאינו חקלאי. בקיבוצים ומושבים יש המון סוגיות שבמקומות גדולים יותר מתחלקים על פני יותר אנשים, אולם רב בקיבוץ (וביישוב) אחראי גם על העירוב וגם על המקווה וגם על עשרות נושאים חקלאיים שונים ומשונים, אחריות שמצריכה ידע רב ובגלל אופיו החברתי של הקיבוץ, גם תפקידו של הרב כפסיכולוג מקבל משנה תוקף. המילה “שאלה” מופיעה בכותרת הספר וכותרת המשנה שלו היא “סיפורה של פסיקת הלכה”, וכל פרק עוסק בשאלה הלכתית מסוימת, אבל יהיה זה שגוי להתייחס לספר כחלק מספרות השו”ת. למעשה אומר, ואדגיש שזו מחמאה, שהחלקים ההלכתיים של השאלות והתשובות, ככל שהם מרתקים בפני עצמם, הם דווקא החלקים הפחות מעניינים בספר. נראה לי שגם הרב ליפשיץ והעורכים הבינו זאת והזיזו חלקים מהדיון ההלכתי לסוף הספר לפרקי הרחבות, לאלו המעוניינים בהעמקה נוספת….

הרב שרלו עוסק שנים רבות בנושאי האתיקה, ואחד מספריו האחרונים עסק בפרט באתיקה של המחלוקת, נושא מהותי למדי לחברה הישראלית, שאוהבת מחלוקות ולא יודעת איך לנהל אותן, כפי שאנחנו חווים היטב בשנים האחרונות. ספרו החדש כללי יותר ומכיל פרקי עיון כלליים בנושא האתיקה והמוסר ביהדות לצד פרקים בנושאים ספציפיים בהם הוא נכנס יותר לעומק הדברים. במקומות רבים, הרב שרלו מפנה לספרים וחיבורים אחרים שכתב והוא מרבה להביא מדבריהם של הרמב”ן והרב קוק במהלך הספר. הספר נפתח בשלושה פרקים קצרצרים, שאולי היה כדי לאחדם לפרק אחד של מבוא, המתארים חלק ממטרת הספר, דנים בשאלה מדוע נעשה השימוש במונח אתיקה ולא במונח היהודי “מוסר” ופרק שכותרתו “קיומה של אתיקה”, והאם היא בכלל קיימת, או מה שמכונה המוסר הטבעי. לאחר מכן מופיע פרק ארוך שכותרתו “הכרת התורה במוסר העומד בפני עצמו”. כותרת פרק זה, מטעה מעט מאחר והוא עוסק בהוכחות שונות ומרובות לכך שפרקי התורה שאינם רק מצוות מחייבים בהיבט המוסרי. בעיני אין בכך מוסר העומד בפני עצמו, אלא מוסר המגיע מהתורה אך אינו מצווה במפורש. מוסר העומד בפני עצמו, הוא אולי אותו  “מוסר טבעי”. דעתי בקצרה היא שהתורה מניחה אותו כקיים, שהרי היעדרו של אותו מוסר, הוא הגורם לקב”ה לכעוס על קין, שלא קיבל שום ציווי שאסור לו להרוג נפש, ולאחר מכן…