ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

הספר “רוחות רפאים במכבסה” מכיל מבחר סיפורים קצרים העוסקים בפרשיות היסטוריות במדינה. הסיפורים מעובדים לילדים ומכילים את העובדות כרקע היסטורי לעלילות בדיוניות. הסיפורים קצרים, קריאים בשפה ברורה מאד, מלווים באיורים יפים של ברכה אלחסיד גרומר. הספר עצמו נתמך על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מילה על הסופרת, עמלה עינת, שתועפות של עשייה מאחוריה. עמלה עינת כתבה עד היום למעלה משלושים ספרים למבוגרים, בני נוער וילדים. עינת היא סופרת, חוקרת ומומחית בכירה בתחום לקויות למידה. עד לאחרונה הייתה אחראית על מוקד התמיכה הרגשית במרכז התמיכה לסטודנטים לקויי למידה במכללת תל-חי. עמלה עינת היא סופרת ותיקה ביותר, ילדית 1939, וספריה הינם גם בתחום המקצועי, בעיקר בתחום הדיסלקציה, וגם בתחום הפרוזה לכל הגילאים. בספר עצמו אחד-עשר סיפורים. בבסיס כל העלילות דמויות אמיתיות, הרפתקאות ואירועים שאירעו בארץ ישראל על סף קום המדינה, אהבות שפרחו באתרים שונים ואף בין כותלי בית-הסוהר, קרבות בלתי נשכחים, פעילויות חסויות, גילוי מקומות מסתור עתיקים ועוד. על מנת לחבר את הקורא המודרני לסיפורים (ובדומה לסיפורי ילדים אחרים), יש לרוב ילדים בנ זמננו הנחשפים בצורה כלשהי לסיפור. ילדים אלו הם ילדי האייפון והפייסבוק, כך שניתן בחהלט להזדהות עימם ועם העיסוק שלהם בפרשיות העבר. הנה תקצירי הסיפורים והפרשות בהם הם עוסקים רוחות רפאים במכבסה – מפעל תחמושת סודי מופעל במעמקי האדמה…

במבט ראשון בכריכת הספר “מעלינו רק רקיע” עולות דמעות בעינים. הכריכה, תמונת שמן, בצבעי כחול ירוק וחום לא משאירה מקום לספק, כדור הארץ מתחת, שמים כחולים, ושתי דמויות של מלאכים מרחפות מעל. כך ציירה רונה רמון את אהוביה, אילן ואסף זכרונם לברכה באלבום זיכרון שיצא סמוך ליום הזכרון העשירי לפטירתו של אילן. אבל הספר אינו ספר עצוב. העצב נמצא בו, ואיך אפשר אחרת אבל הספר מלא גם בצחוק, במבט אופטימי על החיים, בהרבה אהבה וגאווה ואמונה והוא ספר מאד מאד מרגש. בספר כונסו קטעים מהיומנים של אילן ואסף רמון, מכתבים שכתבו ושקיבלו, תמונות רבות מכל תחנות חייהם ועוד. רוב הקטעים הם מתקופת השירות הצבאי – תקיפת הכור בעיראק ומהשירות בנאסא, ובפרט משבוע הגיבוש שעבר צוות הקולומביה בהרי הרוקי, וכמובן מהטיסה עצמה, ויומניו של אסף המתרכזים בעיקר בקורס הטיס. לא יהיה זה מוגזם לומר שמשפחת רמון איחדה את המדינה, בגאווה על האסטרונאוט הישראלי שיהיה בחלל, בהתענינות לפני השיגור, באלפי תחפושות האסטרונאוט שנקנו על ידי ילדים לפורים ונזנחו לאחר אסון מעבורת החלל. אילן, בצניעות שאולי אינה אופיינית לטייסים, הבין כי הוא מייצג את כלל מדינת ישראל ואף את העם היהודי (למרות שכבר היו אסטרונאוטים יהודים), לקח איתו לחלל חפצים רבים בעלי סימליות מרובה: ספר תורה ששרד את השואה, ציור של פיטר גינז…

כתר ארם צובא נחשב לאחד מכתבי היד המדויקים ביותר של התנ”ך אם לא המדויק ביותר. הוא נכתב בטבריה במאה העשרית לספירה על ידי שלמה בן בויאעא ונוקד על ידי אהרון בן אשר שהיה מבעלי המסורה. בספר השתמש הרמב”ם ואחד מצאצאיו לקח אותו לחלב שבסוריה שם היה עד אמצע המאה הקודמת. לאחר ההצבעה באו”ם בשנת 1947 ובפרעות שהיו בחלב, הוצא הספר ממקומו ולאחר כמה שנים הגיע חלקו לישראל למשמרת. כיום הספר נמצא בכספות במוזיאון ישראל. עמוד אחד ממנו מוצג לציבור בהיכל הספר, דפים רבים חסרים וגורלם לא ידוע ומקובל לחשוב כי נשרפו בפרעות שהיו. עד כאן תמונות המצב המקובלת. בספרו המרתק, תעלומת הכתר, מנסה העיתואי מתי פרידמן להתחקות אחר סיפור הכתר מכתיבתו ועד ימינו כאשר לסיפור שני חלקים עיקריים, איך הגיע הכתר לישראל, והשאלה המסקרנת יותר, איפה נמצאים הדפים החסרים מהכתר. הספר כתוב ככתבת תחקיר עיתנואי מחד וכספר מתח מאידך, הולך אחורה וקדימה בזמן. במקומות מסוימים מורגש פירוט יתר ובמקומות אחרים מרגישים שדווקא חסרים ספרים. בספר מפורט שמעשה הגעת הכתר לישראל לא היה פשוט, ושבני חלב התנגדו נמרצות לכך שהספר הועבר לידי מכון בן צבי, ומשפט בנושא נמשך כמה שנים. גורלו של הספר לא שפר עליו. מטרתו העיקרית הייתה לשמש עותק מאסטר, ממנו ישוכפלו עותקים רבים. דבר זה לא קרה. בני…

המפתח של שרה, ספר שהפך לסרט, עוסק בנושא השואה בצרפת. ג’וליה ג’רמונד, עיתונאית אמריקאית הנשואה לצרפתי מקבלת משימה לערוך תחקיר על אקציית “ול דא’יב”, האקצייה בה אספו שוטרים צרפתיים, יהודים מרחבי פאריז (ברצון רב ועם שיתוף פעולה של התושבים, ששמחו מאד שדירות מתרוקנות ואפשר לעבור לדירה חדשה) ריכזו אותם באיצטדיון מיושן ומשם למחנות הריכוז בצרפת ולאושוויץ. אלפים גורשו בודדים שרדו. הסיפור שוזר פרק אחרי פרק את התקדמות התחקיר של ג’וליה ואת קורותיה של שרה, ילדה בת עשר המגורשת מביתה. תוך כדי כך מגלה ג’וליה שלמשפחת בעלה יש קשר לאירוע ושהסבא והסבתא עברו לפני שנים רבות לאחת הדירות ממנה גורשו יהודים. ג’וליה מתייסרת מכך שלא ידעה כלל על הנושא כשהיא מקבלת את המשימה. העורך שלה מזהיר: “אני לא חושב שתמצאי הרבה אנשים שיהיו מוכנים לדבר איתך. כמו שאמרתי לך, הצרפתים רגישים, זה נושא עדין ביותר. אל תשכחי שמי שעצר את כל המשפחות היהודיות האלה זה המשטרה הצרפתית. לא הנאצים” ואכן, בעלה של ג’וליה, כועס ומתעצבן: “את חושבת שהקוראים שלך ימצאו עניין בוול ד’איב? זה שייך לעבר. זה לא משהו שרוב האנשים ישמחו לקראו עליו…. הנה יש לך עוד הזדמנות להראות לבני ארצך כמה ערמומיים אנחנו הצפרדעים. איך שיתפנו פעולה עם הנאצים ושלחנו משפחות תמימות ומסכנות אל מותן. מיס נהאנט הקטנה חושפת…

ילדים! מה פתאום אתם זורקים את הגרעינים ברחוב? פעם אחרונה שאתם עושים את זה!! קריאה זו אולי השמיעה אמא אחת לפני כשלושת אלפים שנה ואולם מזלנו הרב שאותם חרצני זיתים נזרקו ואחר כך נמצאו והם מהווים ממצא עיקרי בחורבת קאיפה. הספר עקבות דוד המלך בעמק האלה לוקח אותנו למסע מרתק בעולם הארכיאולוגיה ומתאר את החפירות בחורבת קאיפה, הנמצאת ליד צומת האלה בתחומה הקדום של ממלכת יהודה. הספר מיועד גם לכאלו החסרים ידע מוקדם בתחום הארכאולוגיה והוא כולל בעמודים בעלי רקע אפור הסברים בסיסיים ביותר על מדע זה. פתיחת הספר מהווה הקדמה לחפירה, לחשיבות וייחודיות הממצאים ולמשמעותן ובפרט שהם עומדים בניגוד גמור לתיאוריה אותה נכנה ״הפינקלשטיינית״. תיאוריה זו שמפותחת בעיקר באוניברסיטת תל אביב, כל טענתה היא כי סיפורי המקרא לא היו ולא נבראו. דוד המלך ושלמה המלך הינם אגדות ולא יותר וכו’. לצערם, הממצאים מוכיחים אחרת וממוטטים את התיאוריה כליל. אמנם גם המחברים של ספרנו אינם מתייחסים לטקסט המקראי כמקור מוסמך אולם הם בוחנים את הממצאים בשטח ומראים בדיוק היכן הם מסתדרים ותומכים בתיאור המקראי, היכן הם סותרים אותו וגם היכן עדיין אי אפשר לדעת. בכל מקרה חבל שדווקא באוניברסיטה הנמצאת בארץ ישראל עוסקים חוקרים שונים בתחומים שונים בהמצאת תיאורית לפיהם איננו קיימים כלל ומאחר ולרוב דבריהם זוכים ליתר פרסום ספר זה…

ספרה השלישי, של ויקטוריה היסלופ, חוטים מקשרים עוסק בתיאור היסטורי של סלוניקי במאה העשרים דרך עיני כמה גיבורים. סלוניקי, עיר נמל תוססת, בה חיים ביחד מוסלמים, נוצרים ויהודים טולטלה קשות במהלך המאה העשרים. שריפת ענק שכילתה כמעט את כל העיר, מלחמת טורקיה-יוון ולאחריה מהלך עצום של החלפת האוכלוסין כאשר האוכלוסיה הנוצרית יוונית גורשה מטורקיה, והמוסלמים גורשו לטורקיה. שנים של  מהפכות, משטר מלוכני שאבד עליו הכלח, וכמובן הכיבוש על ידי הנאצים, גירוש והשמדה של האוכלוסייה היהודית (גם היהודים באיי יוון הוגלו. הנאצים היו כה יסודים שאפילו באי לארוס, אי קטן ליד רודוס, בה התגורר יהודי אחד בלבד, טרחו לעצור באוניות הגירוש, בדרך לרכבות לפולין). גם לאחר סיום המלחמה, מצבה של יוון לא היה טוב, המשטר בה היה רודני ולקח שנים רבות להגיע לדמוקרטיה. אנו הרואים את מצבה העגום של יוון כיום, יכולים להניח, ובמידה מסוימת של צדק, שיוון למעשה לא התאוששה כלל מאותם אירועים ולמרות משאבי התיירות העצומים שלה ועובדת היותה של אתונה אחת משלושת הערים החשובות של העולם העתיק (האחרות הינן ירושלים ורומא) האומה היוונית לא מצליחה לעמוד על הרגליים, אולם יוון בימינו לא מוזכרת בסיפור גלל. בספר, ובניגוד לדימוי המקובל בימינו, היוונים הם אנשים חרוצים ועובדים, בין אם זה קונסטנדינוס קומנינוס, סוחר בדים עשיר מאד וחרוץ מאד, העובד ללא…

ספרה של רותה ספטיס, קיץ בלתי מנוצח, מתאר את מסעות הייסורים של תושבי ליטא שגורשו מבתיהם בתחילתה של מלחמת העולם השנייה. ליטא ושאר מדינות הבלטיות, החליפו ידיים כמה פעמים, והסוביטים לא היססו להוציא להורג עשרות גברים ששירתו בצבא הליטאי או שהיו בעלי תפקיד בממשל, ולגרש את נשותיהם וילדיהם למחנות כפייה בסיביר ובקוטב. לגירושים אלו לא קדם כמובן כל משפט ונערים מעל גיל מסוים נשלחו כלאחר יד לרכבת הגברים (המובילה לכלא ולהוצאה להורג) או לרכבת הנשים והילדים (המובילה לסיביר). הרוסים הסתמכו הרבה מאד על הלשנות וליטאים רבים שיתפו פעולה עם הרוסים גיבורת הספר היא לינה, נערה בת 15 שמשפחתה מגורשת. אביה נשלח למקום אחד ואלו היא, אימה ואחיה יונאס, בן 11, מגורשים לסיביר. יונאס הוא בדיוק בגיל הבעייתי והאם נאלצת לשחד את החיילים בשעון זהב יקר – “שאלתם פעם את עצמכם כמה שווים חיי אדם? בבוקר ההוא חייו של אחי היו שווים שעון כיס” התלאות לא נגמרות ובמשך שנה המשפחה נודדת ממקומות למקומות בתנאים תת-אנושיים ולבסוף מגיעים לחוג הארקטי. שם בסוף הספר מגיע המלאך הגואל, הדמות האמיתית היחידה בסיפור, ד”ר לזר סולומונובץ סומודורוב (השם נשמע מאד יהודי), רופא שפשוט מציל את מי שהצליח לשרוד עד אז. הספר נכתב במקור לבני נוער. השפה יפה וקולחת. הפרקים קצרים והספר נקרא בנשימה עצורה, קשה…

נֵצקֵה – פסלים קטנים שהופיעו ביפן ושימשו לתליית חפצים על חגורת בגד הקימונו נטול הכיסים. הנצקה עשויים מחומרים שונים וגודלם נע בין 3 ל-12 סנטימטרים. אדמונד דה ואל ירש “אוסף מאד גדול של חפצים מאד קטנים” והוא יוצא למסע חובק שנים ויבשות במעין עבודת שורשים מורחבת המתפרשת על פני שנתיים. הספר “הארנבת עם עיני הענבר” הוא תוצאה של המחקר בעקבות משפחתו של דה-ואל והנצקה. הספר הוא גם פרוזה וגם עיון. הוא מספר סיפור, אבל הוא ספר אומנות וגם ספר היסטוריה. דה-ואל מתחקה אחרי עקבות משפחתו משפחת אפרוסי היהודית, שהחלה את אימפרית הבנקאות שלה מעסק קטן באודסה ונהייתה לסוחרת התבואה הגדולה ברוסיה הצארית. בני המשפחה נשלחו להרחיב את האימפריה לערים המרכזיות באירופה: וינה, פאריז, ברלין וכמובן התרחבו בקשרי נישואין עם משפחת רוטשילד ואחרות והיוו אימפריה. אחד האחים, שארל, רכש את הנצקה אחד אחד בתקופת חייו בפאריס והרכיב לעצמו אוסף, ביחד עם חפצי אומנות רבים אחרים. הספר מתאר את חיי התקופה, את חיי המעמד העליון באותה תקופה, את חיי היהודים באותה תקופה, את האנטימשיות שהייתה קיימת תמיד באירופה. הנצקה עוברים לוינה, כמתנת נישואים לאחיינים וגם הסיפור ממשיך לוינה, העיר בה החלה שקיעת המשפחה. מלחמת העולם הראשונה גרמה להפסדים כלכליים קשים, האנטישמיות התגברה, ולאחר האנשלוס, הוחרם כל רכוש המשפחה, ביתם הפך למשרדים של…

הספר “חלומו של הקלטי” מאת חתן פרס נובל, מריו ורגס יוסה, עוסק בקורותיו של רוג’ר קייסמנט, איש אירי שההיסטוריה מיהרה לשכוח. הספר מתאר את ימיו האחרונים של קייסמנט, כאשר הוא כלוא בכלא האנגלי וממתין להוצאתו להורג, בעוד חבריו מנסים להמתיק את עונשו למאסר ממושך. הספר מתקדם בשני מישורים, מישור הסיפור ההיסטורי הכולל את מסעותיו של קייסמנט לקונגו ולפרו ואת חלקו במרד האירי ובמישור ההווה של מאסרו בבית הכלא המתאר את שיחותיו השונות עם מבקריו המעטים והסוהר הראשי. הספר נכתב בהתבסס על יומניו של קייסמנט ומסמכים מהתקופה. לאחר כמאה שנה אין עוד אנשים שאפשר לראיין ומלאכתו של הסופר דורשת לתפור את הפרטים שהם בגדר עובדות לתוך מארג של דמיון שיעביר את רוח התקופה והאנשים. מבחינה זו הגבול בין הממשות לדימיון אינו בירור. נראה שהעובדות המובאות הן נכונות ותיאורי הזוועה בקונגו ובפרו מדויקים, אולם בוודאי אין להסיק כי כל המפגשים המתוארים אכן התקיימו במציאות. זהו רומן ולא ביוגרפיה, אולם גם מפגשים שלא הו, ייתכן והיו, ואם אלו לא היו, אחרים היו והעלילה כולה אמינה והגיונית. קיינסמנט התמנה כנציג דיפלומטי של הוד מלכותו ונשלח לקונגו על מנת למלא דו”ח חקירה אודות יחס החברות הבלגיות לקונגולזים המקומיים. המלך ליאופולד השני קיבל זיכיון על שטחי קונגו וניצלם באכזריות לצורך הפקת רווחים כלכליים. שיעבוד, עבדות, הצלפות,…