בשנת 1988 נדהמו אזרחי המדינה ועימם גם שאר תושבי העולם לגלות שדווקא ישראל הקטנטנה הצטרפה כחברה השביעית לרשימה המצומצמת והמכובדת של מדינות המסוגלות לבנות ולשגר בעצמן לווין לחלל. באותו בוקר שוגר לווין “אופק 1” מפלמחים אל השמיים, ועשה היסטוריה. אל יהיה הדבר קל בעיניכם שכן באותו מועדון היו חברות רק ברית המועצות, ארצות הברית, צרפת, סין, יפן והודו. מה לישראל הזעירה ולמדינות ענק אלו? אילוצים וההבנה שאם אין אני לי מי לי. גם שיגורו הראשון של הטיל שביט היה בשנת 1961, שנה מוקדמת מאד. אפילו כיום, המועדון אינו גדול בהרבה וכולל כ-15 או 16 מדינות. אמנם לבנות לווין, נהיה דבר די קל ופשוט, אבל לשגר אותו זה עדיין עסק מורכב.
חיים אשד הוא מאבות תוכנית החלל הישראלית והספר “היקום מעבר לאופק”, ולא נעלם מעיננו משחק המילים בשם, עוסק בו ובה. אודה שיש לי חשדות מספרים כגון אלו, שבהם לרוב נשוא הספר הוא גם יוזמו ונכתב באמצעות סופר צללים, בעיקר שגם זה כל מה שהכריכה מראה. איני יודע אם כך גם בספר זה, שכן כמחברתו מופיעה הגר ינאי. לשמחתי, רובו של הספר אכן עוסק בתוכנית עצמה, ולא באדם עצמו. קורות חייו של אשד מתוארים בקצרה ונראה שכל מטרתם להדגיש שהביטוי “ילד שלא יצא ממנו כלום”, שנאמר על אשד עצמו, אין לו מקום בחינוך. מעבר לכך נראה שאשד להוט לדבר פחות על עצמו ויותר על החלל ותוכנית החלל וכך בכל חלקו הראשון של הספר המביא את אבני הדרך בתוכנית החלל הישראלית בקצרה.
כותרת המשנה “שיחות עם פרופ’ חיים אשד” מתאימה יותר לחלקו השני של הספר המביא אפילוג על חיים תבוניים ביקום, ואפילו חייזרים (אודה שהופתעתי מעט מההכללה של פרק זה שכולו עומד בניגוד לגישה המדעית של שאר הספר), נושא לא מדעי בעליל וקצת מפתיע שהוא מוזכר. נושא אחר הוא אישים בולטים בתוכניות חלל זרות, ועוד. פרקים אלו הם אכן שיחות ומתוכם נציין לטובה את האזכור של סרגיי קורילוב, המעצב הגדול, גיבור ברית המועצות והאיש שהכניס את ארצות הברית ללחץ אטומי (תרתי משמע). אמנם הדבר לא מוזכר בפירוש בספר, אבל מותו המוקדם של קורילוב סימן למעשה את הפסה של ברית המועצות במירוץ לחלל. הוא היה דמות סודית ופרטים עליו נחשפו רק לאחר נפילת מסך הברזל. אני מזכיר זאת לטובה מאחר ובתור ילד שגדל בשנות השבעים, היה ברור שהרוסים הם הרעים, האמריקאים הם הטובים, ועל קורילוב אף אחד בכלל לא שמע, מהסיבות שהזכרתי קודם. כשבגרתי והתחלתי להתעניין יותר בתוכנית החלל הרוסית, הבנתי איזה גאון הוא היה.
בשנים האחרונות כל מדינת ישראל עקבה אחרי חללית “בראשית” במהלך שהתחיל לפני כמה שנים והמשיך עד בניין החללית, שיגור ולצערנו התרסקות. באופן מפתיע דווקא נושא זה, לא מוזכר כמעט בספר, אך ניתן לראות קווים המחברים בין החוצפה הישראלית והמחשבה לשלוח לווין לחלל בשנות השמונים נגד כל הסיכויים (והכיוונים, שכן ישראל משגרת לווינים לכיוון מערב), לבין החוצפה הישראלית לנסות להגיע לירח.
נחזור לאשד, שאמנם עבר כבר את גיל שמונים, אבל בספר עדיין נלהב כמו ילד למראה החלל והאפשרויות הטמונות בו, והוא ממשיך לנצל את הזמן היטב בייעוץ בכל נושאי החלל, למכונים, לתלמידים, ולסטודנטים, מתוך מטרה להוביל ולחזק את התחום בארץ, תחום החיוני למדינה מבחינות בטחוניות, כלכליות, וחינוכיות. כחובב חלל נהנתי מאד מהספר וההכרה בתרומתו של אשד לנושא.
היקום מעבר לאופק
שיחות עם פרופ’ חיים אשד
הגר ינאי
ידיעות ספרים 2020
מגב הספר
משחר ההיסטוריה נשא האדם את עיניו למרומים בחיפושיו אחר סודות הבריאה. כמעט לכל התרבויות העתיקות שאנו מכירים כיום יש סיפור משלהן המסביר כיצד נברא העולם, מי ברא אותו ואיך נוצרו בני האדם.
עם התפתחות הטכנולוגיה בעת החדשה זכה האדם באפשרויות חדשות ומסעירות להשביע את סקרנותו, ומאז שנות החמישים של המאה העשרים שוגרו לחלל אלפי לוויינים וחלליות.
מדינת ישראל שייכת למועדון יוקרתי ומצומצם של מדינות בעלות יכולת גבוהה בחלל, עם הישגים בתחום המשגרים, הלוויינים ואף בשיגור חללית. פרופ’ חיים אשד הוא אחד האנשים שאחראים להישגים הישראליים מעוררי הגאווה הללו.
ספר זה, המבוסס על שיחות אישיות שניהלה הסופרת הגר ינאי עם פרופ’ אשד, חושף את הדרך הארוכה שעשה כבן לעולים מאיסטנבול עד שהגיע לתפקידו. בד בבד מסופר בו על האופן המופלא שבו התפתחו הטכנולוגיות והמדע במדינה, אשר הובילו לשיתופי פעולה עם מדינות רבות בעולם. פרופ’ אשד סוקר גם תופעה המסקרנת את האנושות בעשרות השנים האחרונות ומציג תצפיות על עב”מים ותיאוריות שונות לגבי מהותם, מטרתם ומקורם, שלדעתו כנראה אינו מכדור הארץ.
זהו שיר הלל לעוצמה הטכנולוגית הישראלית, ובה בעת מסמך אנושי צנוע של חוקר המאמין שהמין האנושי אינו לבד ביקום, ושעליו להשתלב בהרמוניה של התוכנית הגדולה.
3 Comments
ספר מאכזב ביותר. אני גר בארצות הברית וכשראיתי את הפרומו על חוצנים ישר ביקשתי מאחי שיקנה עבורי את הספר וישלח לי בדואר. הייתי בהלם ממה קראתי, ולא בקטע טוב. 70% מתחילת הספר דנים בחייו של אשד ו30% הנותרים דנים בחוצנים, אך בצורה מאד לא אמינה. בדקתי כל מה שקראתי ולא רק שמצאתי הרבה טעויות, גם מצאתי פסקה שהכותבת לגמרי העתיקה ותרגמה מאנגלית לעברית, בארה”ב אנחנו קוראים לזה Plagiarism. בנוסף, הספר חוזר על עצמו והשיא הגיע כשקראתי בעמוד 209 את אותה הפסקה בדיוק שקראתי בעמוד 67, ממש אותה הפסקה מילה במילה! מאד מאד מאכזב. חיים אשד בן אדם מדהים אך נדמה לי שהולך שולל על ידי הגר ינאי בתקווה לעשות כסף על שמו.
החלק על החוצנים באמת מעט הזוי ומיותר ואפילו קצת מגחיך את כל שאר הספר. העדפתי להתרכז בחלקים ההיסטוריים והאמינים יותר.
כמו האנשים שהגיבו כאן קודם גם אני מחזיקה את הספר שרכשתי זה עתה בעקבות שתי שיחות ששמעתי ברדיו עם פרופ’ אשד, ושמהן קיבלתי את הרושם שאני הולכת לשמח נכדה שמתעניינת בחקר החלל ובנושא של האפשרות של חיים תבוניים בחלל, והתאכזבתי מאד כשנוכחתי שנושא זה מופיע בכלל כ”אפילוג” אי-שם במחצית השנייה של הספר. אני מרגישה שהוטעיתי לגבי ההדגשים שבהם עוסק הספר.