ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

הנה ספרון חביב ומשעשע המתאים כמתנה לאוהבי משחקי מילים ולשון. אורן נחום אוהב לשחק במילים וגם בציורים בכפלי משמעות שונים. בספר זה מוצגים ציורים בעלי כמה משמעויות, כל פעם רואים משהו אחר, פלינדרומים, משחקי כתיב על מילים שנשמעות זהה ועוד. קשה לכתוב פלינדרומים. מילים בודדות יש בשפע ואפילו משפטים קצרים (ילד כותב רופא אפור בתוך דלי), אבל להרחיב אותם למשהו אורך יותר זו כבר מלאכה קשה והתוצאה תמיד מאולצת משהו. לכן בכתיבה בסגנון זה משתמשים לרבו במליצות, כתיב מוזר או חסר, הטיות שלרוב לא יהיו הגיוניות והתוצאה הרצויה היא בפורמט פואטי. פלינדרום ארוך יחסית נמצא בהספד שכתב הרב יהודה הירש על אביו רש”ר הירש באורך של 248 מילים המתחיל “הרועים וקראים בשם המה מתי אל…” ומסתיים כצפוי “משבם יאר קומי עורה”. כפי שראיתם, חלק מהמילים די חסרות מובן, אבל גבולו הז’אנר הפלינדרומי רחבים במיוחד (ניתן לקרוא את כולו ועוד פלינדרומים רבים בויקיפדיה). הציורים מקסימים, לא תמיד קופצות שתי האפשריות ולעפמים צריך להתרכז, לסובב ולהתאמץ מעט עד שהכוונה מתבררת. הנה כמה דוגמאות מהספר (וגם הכריכה – במיוחד צירפתי שתי תמונות – לכאורה נראה שאין ביניהן שום קשר. זה בדיוק הטריק) הנה שיר פלינדרומי (שימו לב לחולם ההופך את אותיות קר למילה קור – עוד “טריק” מקובל וחשוב בשירים אלו) כלנית די…

כותרת קצת לא שגרתית וזאת כי היא בעצם כותרת של שלושה ספרים שונים! הוצאה מחדש של ספר מלפני חמישים שנה היא עניין מקובל בספרי ילדים. יש קלאסיקות שלא מתיישנות וצריך עוד ועוד הדפסות, אבל הוצאה לאור לראשונה של ספרים מלפני חמישים שנה, זה כבר משהו אחר ומיוחד. וכך ספרים שהיו כבר מוכנים לדפוס, הטקסט והאיורים, נשארו על איזה מדף בארכיון ולא יצאו לאור מעולם זוכים לצאת לאור לאחר חמישים שנה. נציין כי כל שלושת הסופרים כבר אינם בין החיים, אך בוודא שלבני משפחותיהם תהיה עדנה ונחת מפרסום יצירותיהם. הספרים הוצאו לאחרונה בהוצאת מ. מזרחי / דני ספרים והחזירו אותי שנים אחורה (למרות שלא הכרתי כילד את הסופרים, שהיו כבר בעשור הקודם עבורי). ספרים של פעם, עם צורה של פעם, צבעים של פעם, איורים של פעם וסגנון כתיבה של פעם. אפילו הריח הוא ריח של פעם (ואת זה באמת שאין לי מושג איך עשו). וכעת השאלה הגדולה היא האם ספרים כאלו ידברו אל ילדים שנולדו חמישים שנה לאחר ילדי קהל היעד המקורי? דעתי האישית היא שכן, ובגדול. הסיפורים יפים ועוסקים בנושאים שקרובים לליבם של ילדים וכך מדלגים על מחסום השנים ואולי אפילו יעוררו שאלות מסוימות אצל ילדים ערניים במיוחד (למה המטוס נוחת בלוד ולא בנתב”ג? כי בן גוריון עוד היה חי. איך מגדל…

מהי הדמות הראשית של התנ”ך? הדעה המקובלת במחקר היא שהאל הוא הדמות המרכזית, אבל לשיטתו של צבי שמעון דווקא האדם הוא הדמות המרכזית, והנושא המרכזי הוא הבחירות אותן האדם עושה (כמובן בהתייחס לחלקים הסיפוריים של המקרא). אולי לאדם היהודי-דתי הנחה זו נשמעת הגיונית, אם לא המקובלת, אבל במחקר הכללי זו לרוב אינה הגישה. זוהי נקודת המוצא של הספר “האדם הבוחר” המנתח כמה פרקי מקרא לאור הבחירות השונות שעושים הצדדים המעורבים, לטוב ולרע. הסיפורים שנבחרו הם מהמוכרים ביותר בתנ”ך: אברהם לוט וסדום, דוד וגולית ואליהו אחאב ואיזבל. בפני חוקר הכותב ספר עומדות שתי ברירות בבחירת קהל היעד. האם לכוון את ספרו לחבריו מהאקדמיה או לכתוב את הספר לקהל רחב יותר, לא בהכרח כתיבה פופולארית, אך לא כתיבה אקדמאית שלעתים יכולה להיות מעיקה על הקורא שאינו משתייך לדיסציפלינה. כקורא, זו שאלה שאני שואל את עצמי כאשר אני ניצב בפני ספר של הוצאה אוניברסיטאית (מאגנס במקרה הזה). האם הספר יעניין אותי מספיק כקורא המתעניין בנושא אך חסר רקע אקדמי בו או שהוא מיועד רק לאנשי האקדמיה. מבט מהיר בתוכן הפרקים של ספר זה מראה שהבחירה הייתה לכתוב ספר אקדמאי לחוקרים מהתחום. כותרות של פרקים כמו “מפגש התאולוגיה והאנתרופולוגיה: פרשנות סטרוקטורליסטית” או “שלשה רבדים ביצירה הספרותית: סינטגמטי, פרדיגמטי ודרמטי”, יכולים להבריח כבר את מרבית הקוראים. הספר מניח הכרה…

רומן קצר שמשאיר טעם של עוד. ארבע דמויות המחפשות לפרוץ גבולות כל אחת בדרכה שלה. נתן הפנסיונר הקשיש שלא מבין במחשבים דבר, גליה – מורה צעירה בתחילת הקריירה שעדיין מאמינה באפשרויות ללמידה משמעותית, פטר – עובד זר ומייקל שאולי הוא החידתי מכולם. כל אחד מהם אינו מרוצה ממשהו ומנסה בפעולה חתרנית ליצור לעצמו מרחב מוגדר השונה מהחוק ומהסדר המקובלים. אל תדאגו, לא מדובר חלילה ברצח או פשעים חמורים, אלא בעברות קטנות הרבה יותר. מכאן גם שמו של הספר, דבר המוסבר בתכלית הקיצור רק בסופו: סילנד –  מעגן ימי קטן, המוכרז כמדינה שכמובן אף אחד לא מכיר בה (וכל שיטחה חצי דונם, אולי קטן יותר מהבית שלכם). תומנת המעגן על הכריכה ואפילו הדגל הקטנטן נראה עליה. כדאי לכם לקרוא את הערך, על סילנד, יש שם מידע חשוב לסיפור (תחת כותרת המשנה משפחת בייטס) הקורא נכנס לתוך העלילה ומחכה לראות מתי פריצת הגבולות תתפוצץ ומפיריה יצטרכו לתת את הדין. ברור לקורא שאי הציות לכללי החברה יוביל לצרות צרורות, והגיבורים עצמם, ככל שהם מסתבכים יותר ויותר, חוששים מצרות אלו, אבל הסופרת, שבהברקה ספרותית מבליחה גם היא עם סיפור מהעבר שאולי הוא הטריגר לספר,  רומזת שלא בהכרח זה כך ואפשר בהחלט להעז ולפרוץ, לפחות בקטן, לפחות איפה שלא באמת צפויה הסתבכות גדולה אלא רק אי…

ברור שרצו ליצור כאן סדרה. השם דומה והכריכה דומה, אבל האם זה אפשרי? מהי בעצם סדרה של ספרים? יש סדרות כמו הארי פוטר: ספרים שעוסקים באותם גיבורים ומתקדמים על ציר הזמן, יש סדרות שעוסקות באותה דמות אבל אין קשר בין עלילות הספרים השונות (רוב סדרות המותחנים), ויש סדרות שהן יותר אסופות שמתאפיינות במראה אחיד אך כל יצירה עומדת בפני עצמה (כל ספרי עגנון) והמקרה המסקרן יותר הוא סדרות בנושאים שונים מאת מחברים שונים אולם שיש להם מאפיינים דומים. ניקח בתור דוגמה את הסדרה האוניברסיטה המשודרת, תוכנית הרדיו המיתולוגית שהעשירה את עולמי במשך שנים ושמרבית הקורסים ברדיו עברו לספרונים קצרים. המיתוג שלהם כסדרה גורם לנו לדעת מראש מה בערך נקבל למרות שהנושאים ומהחברים שונים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. אבל כאן המשימה קשה יותר. הספר הראשון “בסדרה” יצא לפני למעלה משמונים שנה. הוא לא היה ספר בסדרה אלא ספר בודד וגם הספר הנוכחי, אינו חלק מסדרה, אלא הוצא בלי שום קשר אליה. הסדרה היא וירטואלית לחלוטין. ולכן לא נסתפק בסקירת הספר בלבד אלא נדון מעט בהגדרת הסדרה שלפחות לפי הכריכה האחורית צפוי לה כרך נוסף. הספר הראשון “בסדרה” הוא כמובן “ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים” שיש לי חיבה אליו מאחר והוא אחד הספרים הראשונים שסקרתי אי אז לפני כמעט שש שנים….

מבחר גדול של ספרים חדשים בנושאי יצירה להורים ולילדים יצאו עכשיו בהוצאת דני ספרים ונסקור כאן כמה מהם. המיגוון רחב ומתאים לגילאים שונים ומצוין כמתנות לחגים הקרובים. אסתפק בתיאור קצר כי הדוגמאות מתוך הספרים עושות את העבודה הרבה יותר טוב מהתיאור. אמא ואני אופים, אמא ואני יוצרים – שני ספרים אלו הם באותה בדרה כמו הספר אמא ואני מבשלים עליו כתבנו בעבר. הפורמט דומה מאד. בספר האופים מבחר עוגות מעניינות (קאפקייקס, עוגת שיש, עוגת אננס ועוד) וגם הסברים שגם המבוגרים יהנו מהם (למה העוגיות נהיות שטוחות אחרי האפייה, על מה משפיע כל רכיב במירקם העוגה – חמאה, קמח ועוד). שימו לב שרוב המתכונים חלביים ושלא תמיד ניתן לשנותם כך שיהיו פרווה. בספר היוצרים מבחר פעילויות מחומרים כמו נייר, צמר לבד ו… אשפה, כלומר דברים שבדרך כלל אנחנו זורקים לפח ואפשר לעשות בהם שימוש מועיל. בראש כל פרק, הסברים על חומר הגלם ותהליך הייצור שלו. הנאה מובטחת. שם הסרה הוא אמנם במקור Mummy &Me אבל אין שום סיבה שגם אבות, סבים סבתות ואחים גדולים לא יקחו חלק בחגיגה.     סדרה אחרת היא סדרת “יצירה ראשונה”. גם כאן בעזרת כל מיני חומרים שונים ומשונים לומדים להכין חיות שונות שמכירים מהספארי או מהג’ונגל. את רוב הפרטים תמצאו בבית, אבל הספר עצמו מכיל מדבקות עיניים…

הוצאת סנדיק עברה טלטלות מרובות בחודשים האחרונים . רק כשבועיים אחרי שנתתי סקירה מקדמית על ספר שיצא לקראת סוף השנה (הפרדס – לארי טרמבולה), הודיע שי על הקפאת פעילות ההוצאה. קמפיין הדסטרט מוצלח הצליח לסייע לחזרה למסלול והספר הראשון שיוצא אחריו הוא “שיר לאיזי ברדלי” מאת קריס בריי ובתרגומו של שי עצמו. התוצאה הסופית מצוינת ואנו קבלנו ספר מעולה, סמוך מאד למועד הוצאתו בחו”ל ובהפקה מוקפדת כמיטב המסורת עם אחרית דבר מרחיבת מבט של ד”ר תומר פרסיקו. אני אוהב ספרים שמלמדים אותי דברים חדשים במקרה הזה מדובר על אנשים מורמוניים. איאן וקלייר הם זוג מורמונים החיים באנגליה במסגרת קהילה קטנה למדי של מורמונים. על המורמונים לא ידעתי כמעט כלום והספר פותח צוהר לאמונה זו. איאן הוא מורמוני מלידה אולם קלייר היא “חוזרת בתשובה”. היא התאהבה באיאן ואימצה את דתו תוך שהיא לומדת לאט לאט, בעיקר מחמותה, את עיקרי הדת. קלייר זוכרת היטב את חייה הישנים ולפעמים הייתה רוצה קצת לחזור אליהם. לפנק את עצמה, בעגילים או תספורת. אמנם איאן לא אומר לה שאסור לה לקנות אבל הוא ממליץ לחסוך. ואם יש כסף עודף לתת לתרומות לכנסייה. כנראה כבר הבנתם שתא משפחתי מורמוני הוא תא מאד פטריארכלי ומקומה של האשה הוא מאחורי הקלעים. לזוג ארבעה ילדים. ציפי (ציפורה) בת ה-16, אלמה…

חווית הקריאה היא חוויה אישית. יש את הספר ויש את הקורא. ספרים קוליים מכניסים ממד חדש לגמרי, הקריין או הקריינית. כל אחד מדמיין את הקריאה בצורה ובקולות שונים ופתאום מכניסים לנו שותף לתהליך. ספרים קוליים אינם עניין חדש. אני זוכר בילדות שהיינו מקישים כליום לסיפורים ברדיו (תסכיתים) ובתקליטים, אולם אם לפני שלושים שנה ספרים קוליים היו רק בתחום סיפורי הילדים, בעיקר בגלל הסיבה הטכנית שסיפור ילדים יכול להיכנס לתקליט אחד, מקסימום שניים. דרך אגב, המקור למילה אלבום בהקשר של תקליט או דיסק הוא בגלל שבעבר על תקליטי 78 ישנים בהם כל צד היה מספיק לרבע שעה כשרצית להאזין ליצירה ארוכה, נניח האופרה נישואי פיגארו, קיבלת אלבום גדוש בהמון תקליטים… הנפחים השתנו אבל המונח נשאר. ספרים מוקלטים שימשו תמיד את אוכלוסיית כבדי הראייה. זה לא היה הכי נח, עדיין היה מדובר במארזים לא קטנים של קלטות ואחר כך דיסקים. אבל כל זה היסטוריה והיום לא צריך כלום, אפילו לא לצאת מהבית. רק חיבור לאינטרנט והספרייה היא וירטואלית לגמרי. ערכו של השירות לכבדי ראייה הוא ברור מאליו (האופציה של הדפסת ספרים בכתב ברייל יקרה הרבה יותר ). קיבלתי מנוי התנסות מחברת iCast המפעילה ספריה וחנות לספרים קוליים בעברית. האתר נח מאד וההיצע מגוון וגדל כל הזמן. הפקת ספר קולי אינה תהליך זול…

אין קוף יותר ישראלי מקופיקו. קופיקו בן למעלה משישים אבל מדי פעם הוא מתחדש. אני זוכר היטב את הקוף השובב מילדותי מהספרים ומהתקליטים ומתסכיתי הרדיו. כמה אהבתי את תעלוליו ואת השיגועים שיגועים שלו, איך גנב כובע שוטר וארגז מחנות הירקות ונעמד באמצע הצומת ושיגע את התנועה ועוד הרפתקאות רבות. אז כמו כל ספר שמגיע אני מעיין בו מעט אבל כאן כבר קראתי את כל הספר  להנאתי. אני כמעט יכול לדמיין את קולו שלה קריין מהתקליטים הישנים של פעם… דור דור והקופיקו שלו. כבר לפני מספר שנים יצאו סרטי וידאו מחודשים עם עלילות הכוכב הפרוותי ובהתאם לרוח הזמן, ממשיכים לצאת ספרים בסדרה הפעם בקומיקס. הפעם קופיקו לא סתם משתובב. קופיקו בסכנה גדולה ולא מוכן שבעל הקרקס הרשע ממנו ברח יתפוס אותו. לקופיקו כמובן יש תוכניות וכולן משעשעות ומצחיקות. הקומקיס של אוריאל ברקוביץ’ מקסימים והספר משדרג את קופיקו לשנות ה-2000. הנה כמה דוגמאות מהספר קופיקומיקס – הרפתקאה בקרקס תמר בורשטיין לזר איורים: אוריאל ברקוביץ’ מגב הספר הקרקס הגדול מגיע העירה, וכולם נאחזים התרגשות גדולה; אבל אז מגלה קופיקו שזהו הקרקס של פטרוזיליה הרשע – אותו מנהל אכזר, שממנו ברח קופיקו לפני שנים רבות. פטרוזיליה יעשה הכול כדי לתפוס אותו שוב ולהחזירו לקרקס שלו, אבל לקופיקו יש עדיין כמה תעלולים בשרוול. קופיקו הוא…

ספר התמונות של שרון גבאי, מצטרף למדף ספרי ירושלים, הספר בפורמט פנורמי כולל מאות תמונות ולכל תמונה מצורף פסוק מהמקורות. גבאי מעיד על עצמו כי הוא מאוהב בירושלים. מתגעגע אליה תמיד ורוצה להיות רק בה וספרו מוקדש לירושלים. התמונות עצמן ללא סדר ברור והן משקפות מצבי רוח ומקומות ומזמינות שיטוט בספר. כבר שיטוט מהיר מעלה מספר תמיהות, אין מספור עמודים בספר כך שאני לא יכול להביא לכם דוגמאות ולומר לכם איפה הן. עניין תמוה נוסף הוא החוסר היחסי בתמונות של לא יהודים, וגם כאשר הם מופיעים הפסוק הנבחר מתחת לתמונה לא תמיד מחמיא. הספר אמנם ספר צילומים, המראים על כשרון, טכניקה ובעיקר היכולת לתפוס את הרגע ואת הקומפוזיציה אבל הצילומים עצמם הם רק חומר הגלם ותוכנת הפוטושופ עבדה שעות נוספות. בעיבוד תמונה קשה מאד לדעת מתי להפסיק. תמיד אפשר לעשות עוד צעד, עוד חידוד, עוד התאמה. זה עניין של טעם אישי. בתמונות בהן הוצעו עיבודים רבים לי הם נראים מוגזמים. הצבעים רוויים מדי, טכניקות של צילומים מרובים בחשיפות שונות יוצרת דרמטיות שאינה נראית טבעית וגם האפקטים ההופכים תמונה לציור נראים לי לא טבעיים ובפרט שהם רק בחלק מהתמונה. התוצאה היא לעיתים סוריאליסטית  והכלל כל המוסיף גורע תקף. העדפתי את התמונות הטבעיות יותר ובעיקר את התמונות בשחור לבן (למרות שגם הורדת…