יום אחד באוקטובר. 40 סיפורי גבורה.

אנו כבר למעלה מחצי שנה באירוע קשה ומתגלגל שאיננו יודעים את סופו. בספר זה כונסו ארבעים סיפורי גבורה מאותו יום נורא, סיפורים של תושבים, של חיילים, של חוגגים במסיבה, של מי שנקלע לסיטואציה שלא מרצונו ושל מי שעזב הכל והלך לסייע עם מה שיש לו גם אם אלו שתי ידיו בלבד. סיפורים של גברים, נשים, יהודים ושאינם יהודים, צעירים ומבוגרים. הספר מרגש מאד וגם קשה לעיכול, שכן באופן טבעי הוא מציף הרבה דברים שכולו חווינו. אני רק מדפדף וקורא מעט כי אי אפשר לצרוך אותו במהירות אלא לאט לאט. כפי שכתבתי, אנחנו עוד עמוק באירוע שאנחנו לא ממש מבינים.

שתי הקדמות צורפו לספר האחת למה והשנייה איך, על הסיבות להפקתו ושיטת הפעולה ובאמת שאלה טובה איך אפשר לבחור ממאות ואלפי סיפורי הגבורה , ולאחר מכן הסיפורים, קצרים ממוקדים ומרגשים. חלק מהסיפורים הכרתי מאחר והתפרסמו בהרחבה בכלי התקשורת ואחרים היו חדשים עבורי לחלוטין.
כל סיפור מסופר על ידי גיבור הסיפור או על ידי קרוב משפחה. מונולוגים בשלל צורות. אגמון ומבורך וצוות מראיינים נרחב האזינו ספגו ערכו והעבירו אלינו את הקולות בצורה שכמעט שאפשר לשמוע אותם. הסיפורים לא עובדו מחדש, אלא נראה שבכל סיפור נעשה מאמץ לשמר את האותנטיות של מספרו.

מפעם לפעם מודגש משפט מסוים כמשפט חשוב. הדגשה זו נעשית לא בכתיב בולד עבה, אלא ברקע וורוד, כמו טוש מרקר. הדגשות אלו מצד אחת צדות את העין למשפטים שהיה חשובים לגיבורים. מומלץ לעיין בדפי הדוגמה מאחר וראיתי שהדגשות אלו יכולות להפריע לחלק מהקוראים בקטיעת הרצף.

אני לא מרחיב יותר מדי כי אני כרגע קורא עמוד, חצי עמוד, מדפדף אחורה קדימה ומנסה קצת להתחיל לספוג. זה לא ספר רגיל וגם הסקירה לא רגילה. גם לי אין אפשרות לבחור סיפור אחד ולהתמקד בו.

סיפורים רבים כבר סופרו ועוד רבים יסופרו וכנראה צריך עוד ספרים רבים כאלו, כי מאז עברו עוד הרבה ימים ויש עוד הרבה גיבורים והרבה סיפורים, ולכולם מגיע אזכור כלשהו, בדיוק כמו שלכל החללים הרבים מגיעה פינה בתודעה. נמשיך להתפלל להשבת כל החטופים בקרוב ולשלום החיילים וכוחות הביטחון ונדע שאנחנו עם של גיבורים. דרך סיפורים של אנשים שלא רצו להיות גיבורים, שבוודאי לא רצו להופיע בספר, אבל ברגע האמת שמעו את הקריאה וידעו מה עליהם לעשות וחלקם גם מסרו את נפשם למעננו נזכור ונשתדל להיות ראויים לגבורתם.

דפי דוגמה מהספר

יום אחד באוקטובר – 40 סיפורי גבורה
יאיר אגמון ואוריה מבורך (ועוד צוות מראיינים)
הוצאת מגיד 2024

מגב הספר
שי־לי הכניסה זרת לפה של תינוקת בת חודש, שלמה התיישב על כורסה ועשה עצמו ישן, נסרין הוציאה את השרוכים מהנעליים של הילדים, מיקי ביקש מהמחבל לקיים את ההבטחה, עמית ליטפה את הפצוע האחרון במרפאה, ענר הדף שבעה רימונים מהמיגונית, עמנואל דאג שמכתב האהבה של החייל ההרוג, יגיע ליעדו.

והכול קרה ביום אחד. ביום אחד באוקטובר. זה היה אחד הימים העצובים בתולדות העם היהודי. מדינת ישראל קרסה מול עינינו. הארץ התמלאה בחללים, בחטופים ובפליטים. זה היה הרגע הכי נמוך שלנו, הכי חלש שלנו, הכי חשוף שלנו. אבל גם אז, דווקא אז, באותו היום ממש – קמו ועלו לנו גיבורים.

הם היו גיבורים כמו פעם. כמו בתנ”ך, כמו בתש”ח. גיבורים מסוג גיבורים. ולצד העצב המר והכלימה הצורבת, לצד הפחד, המועקה והדממה, הם העניקו לנו את האפשרות לספר סיפור אחר. לראות את הטוב, לשמוח באור, לזכור את החסד. ואת הסיפור הזה אנחנו מספרים עכשיו למען הדור ההלום שלנו, למען החיבוק שכולנו זקוקים לו, ולמען הדורות הבאים.

*

יום אחד באוקטובר הוא פרויקט מונולוגים ספרותי, שאפתני וחד־פעמי, שמעניק לקוראיו היכרות עם ארבעים גיבורים שהיו באמת. הסיפורים כולם מתרחשים באותן עשרים וארבע שעות, באותו חבל ארץ יפהפה וכואב. מי שיתחיל לקרוא בהם לא יוכל להניח את הספר מידיו. הגיבורים בלתי נשכחים. הסיפורים בלתי נתפסים. ובתוך כל התופת והצער הם מציעים לקוראים בהם רגע צלול של נחמה.