הספר ציידת היתומים מתרחש .על רקע השפעת הספרדית, מלחמת העולם הראשונה, כאוס כללי ברחובות ושנאה גלויה כלפי זרים באשר הם. חייה של פיה שהיגרה עם הוריה בגיל ארבע מגרמניה היו די מסודרים. אמנם בצמצום ובעוני אבל היה את כל מה שצריך. תוך פרק זמן קצר, אביה מתגייס למלחמה, על מנת להוכיח את הפטריוטיות שלו למודלתו החדשה, ואמה מתה מהשפעת הספרדית. פיה חייבת לחפש מזון לאחיה התאומים, בני ארבעה חודשים בסך הכל, ושכנה חטטנית, ברניס, פשוט גונבת לה את האחים. כמו בספר של דיקנס פיה מתגלגלת לבית יתומים, ששם אף אחד לא מוכן לשמוע על שום תאומים, אולם פיה לא מתייאשת בדרך למציאת משפחתה.

הפרקים עוברים מדמות לדמות. הדמות של פיה כמובן מעוררת אהדה מוחלטת. נערה צעירה עם מחויבות עצומה למשפחתה הנקלעת למצב בלתי אפשרי, פועלת כפי הבנתה ומאשימה את עצמה ללא הפסק בתוצאות שלא בטוח שהיו שונות אם הייתה פועלת אחרת. גם מתוך בית היתומים היא מנסה למצוא רמזים לאחיה, אולם כל מה שהיא מנסה לעשות נתקע בקירות והיא אפילו סופגת עונשים.
הדמות של ברניז נראית לי מוגזמת. בספר עצמו היא מתוארת בתור נוצרייה אדוקה, מה שלא מפריע לה לחשוב מחשבות לא ממש נוצריות, כהגדרתה היא, ואז לבצע פשעים מכל הסוגים. מדמות שספגה בעצמה אובדן ומחפשת פיצוי כלשהו, דמות שעוד יכולה לזכות בהבנה כלשהי מהקורא, היא הופכת פסיכופטית לחלוטין, בצורה מעט לא אמינה.
לאורך הספר השתיים יפגשו, ולא פעם אחת, אולם ידה של פיה תהיה תמיד על התחתונה, גם כאשר היא מצליחה למצוא מבוגרים שיאמינו לדבריה ולא כמנהג התקופה, יבטלו אותם באופן מיידי לעומת דברי מבוגרים.

הספר, לפחות לפי הסיווגים באתרי המכירות, מיועד למבוגרים אולם אפיון הדמויות, והדגשת המניעים של שנאת זרים במה שהפך את ברניס לכמעט מפלצת, הופכים אותו בעיני לספר שמתאים גם, אם לא יותר, לקבוצת הגיל המכונה Young Adults. נדגיש, לא כל ספר שבו יש בני נוער הוא ספר לנוער או YA, אבל במקרה זה נראה לי שכן. לי כקורא ביקורתי יותר הפריעה מעט הדמות הדוגמטית כל כך של ברניס, ואירועים שמידת הסבירות שלהם נמוכה.

אבל מעבר לתמיהות אלו, נהנתי מהספר, הוא נותן חלון לתקופה חשוכה, שבה יחד עם התמודדות עם מחלה, יש גם צורך להתמודד עם מחפשי הזדמנויות ופושעים. להנאתי מהספר תרם גם הסיום שלו. אם התלוננתי על חוסר סבירות, הרי שסיום מסוג “הם חיו באושר וכו'” יהיה בעצמו לא סביר וויזמן מצליחה להתרחק מכך. הסיום קורה בסערה בה כל הגיבורים נפגשים, לכולם ברור מי הוא מי ומה כל אחד עשה והעימות הבלתי נמנע מתרחש. האם הצדק נעשה? כן ולא, והסיום בהחלט מציג את המורכבות הזו. צדק מושלם כנראה כבר לא תמיד אפשרי, אולם התוצאה, גם בסיפור וגם לקורא, מספקת לחלוטין.

ציידת היתומים
אלן מארי וייזמן
מאנגלית: עידית שורר
מטר 2024

מגב הספר
בסתיו של שנת 1918, פִּיה לאנגה, מהגרת יתומה מאם בת 13 מגרמניה, משתוקקת להתרחק משכונות העוני הצפופות של פילדלפיה ומאווירת האיבה למהגרים שאילצה את אביה להתגייס לצבא ארצות הברית רק כדי להוכיח את נאמנותו למולדת החדשה. אבל בעוד פילדלפיה חוגגת את סיום המלחמה מתרגשת על העיר סכנה חמורה: השפעת הספרדית שעתידה לקטול את חייהם של מיליונים. סרטי אבל מופיעים על דלתות הבתים, מודעות על הֶסגר נתלות ברחבי העיר, הקורבנות מתים ברחובות, והתושבים עוטים מסכות לבנות כדי להישמר מפני המחלה. כשהאוכל אוזל בדירה הקטנה המשמשת לפִּיָה בית היא נאלצת לצאת לבדה לעיר הנתונה בהסגר, כדי לחפש מזון, ולהשאיר את אחיה התאומים לבדם.

בֶּרניס גְרוֹבס, שאיבדה את תינוקה בשפעת הספרדית, אינה יודעת את נפשה מעוצמת האבל והמרירות. היא רואה שפיה נטשה את אחיה לבדם ומתוך ייאוש מקבלת על עצמה החלטה אכזרית – להפריד משפחות בשעת מצוקתן כדי להפוך את יתומי העיר ואת ילדי המהגרים למה שהיא מכנה “אמריקאים אמיתיים.”

אחרי שפִּיה התמוטטה ברחוב מהמחלה, היא מתעוררת בבית חולים מאולתר, וכל שאיפתה היא לחזור הביתה לאחיה הקטנים, אלא שהיא נלקחת למוסד ליתומים סנט וינסנט – הצעד הראשון במסע ארוך וקשה שבמהלכו היא תגלה שאחיה הקטנים נעלמו. ברניס נחושה בדעתה להסתיר את האמת בכל מחיר, ועל פִּיה להתמודד עם הבושה והפחד ולסכן הכול כדי לראות את הצדק יוצא לאור ולהתאחד שוב עם משפחתה.

גירסת הדפסה