ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

אחת הסדרות שהילדים אוהבים היא סדרת אמא קסומה, סדרת הפנטזיה של אתי אלבוים שכבר הגיעה לספר החמישי. העקרון בסדרה פשוט. נעמה ארז, אמא די רגילה עם שלושה ילדים רגילים: התאומים רון ונטע-לי בני העשרה וגילי הצעירה יותר, מגלה יום אחד שהיא הגיעה לעולם הקוסמים. שם מוטלות עליה משימות, לרוב כאלו הקשורות לשיפור תפקודה כאמא והקשר שלה עם הילדים והיא חוזרת לעולם בתור ילדה, בת גילם של נטע לי ורון ומתחברת לעולמם תוך כדי שהיא מחליפה זהויות בין רותי ונעמה. להשלמת המשימות מוקצה חודש, במהלכו לרוב צריך בנוסף גם להציל את העולם. בסופו של החודש, על נעמה לעמוד למעין משפט בארץ הקוסמים (בספר הראשון המשפט היה נחוץ, אבל עכשיו כשהקוסמים הם אלו שצריכים את נעמה, קצת מוזר שעוד יש להם מבחנים ומשפט, אבל עם קוסמים לא מתווכחים) בו יוחלט אם היא תשכח את הכול ותחזור להיות אמא רגילה, עד הפעם הבאה, או שלא תוכל לחזור. והפעם הבאה הגיעה. הקוסמים באים לנעמה ומבשרים לה,  כרגיל, כי אסון גדול עומד לבוא, אישמדון הנורא מתכנן מזימות, גייס שותפים, והעולם אולי יושמד. נו, איזו ברירה יש לנעמה והיא חוזרת שוב להיות אמא קסומה/רותי. הספר , כמו כל קודמיו לסדרה, מתחלק שווה בשווה. בכל פרק גם מקדמים את עלילת הפנטזיה, אבל לא נתרכז בכך מאחר והיא…

לאתר אין קשר לאירוע “שבוע הספר העברי” המאורגן על ידי התאחדות הוצאות הסופרים, והמידע המובא כאן הוא לשירות הקוראים בלבד. מחפשים המלצות לשבוע הספר? כל הספרים (כמעט) באתר מומלצים ובדף ההמלצות, יש את רשימת המומלצים שלי כפי שהתפרסמה בעיתון מקור ראשון, כולל המלצות מהעבר. מתי שבוע הספר? לאחר שנה של הפסקה שבוע הספר חוזר בתאריכים 9-18/6/2026. השינוי העיקרי הוא מיקום היריד בתל-אביב למתחם שרונה ולא בכיכר רבין. במהלך כל חודש יוני יש מבצעים רבים בחנויות הספרים, בחנויות הדיגיטליות ובאתרים של כל ההוצאות. איפה שבוע הספר? הירידים הגדולים יהיו במתחם שרונה בתל-אביב ובכיכר ספרא בירושלים, ירידים מאורגנים אחרים יהיו גם בראשון לציון וחולון. בהם פרט לדוכנים יהיו אירועים, הרצאות, פעילויות לכל המשפחה, סופרים רבים שיבואו לחתום על ספריהם ועוד. מהן שעות הפעילות בשבוע הספר? ימים א-ד בשעות 18:00 – 22:00 יום ה – בשעות   18:00 – 23:00 יום שישי סגור שבת – רק בירושלים. היריד בתל אביב סגור בשבת – מצאת שבת -20:30  עד 23:00 פירוט האירועים המדויק אפשר למצוא באתר שבוע הספר את החוויות משבוע הספר בשנים שעברו אפשר לקרוא כאן.   שבוע הספר בתל אביב שבוע הספר בירושלים ירידים בערים אחרות – בערים אחרות יהיו ירידים ביוזמות של חנויות ספרים פרטיות או של העיריה/מועצה מקומית. למרות חוק הספרים, כדאי ללכת לירידים הגדולים. קודם כל…

ספרון קצר זה נראה כאילו לקוח מתוך מפרק מטריד במיוחד של אזור הדמדומים או של סטיבן קינג (ולמרבה המזל ללא אלמנטים של גועל). אין הקדמה בתחילת הספר ואנו נזרקים כמעט לסוף כשלא ברור לנו כלל מה קורה. העובדות יתבררו לאט לאט והן יהיות יותר ויותר מטרידות. אשה שוכבת, לא רואה כלום ומדברת עם ילד, שמעניינות אותו תולעים, וכמעט שום דבר אחר לא חשוב מבחינתו. מה קורה כאן? לאט לאט האישה תיזכר מי היא, מאיפה היא באה אבל עדיין לא יהיה לה מושג, והאמת שגם לנו לא ממש על מה שקרה לה. וכל הזמן מהדהדת שאלה חשובה, אבל רק לדעתה, לא לדעת הילד, איפה נינה, בתה. מרחק ביטחון – באיזה מרחק ההורה צריך להיות מהילד כדי שלילד לא יקרה משהו רע? אין תשובה לשאלה וגם כאשר נדמה שאפשר להגדיל את המרחק, שנייה אחת של חוסר זהירות והכל מתפרק. למעשה חשש זה מלווה כל אדם מהרגע שנהיה הורה, וכל אחד יכול להעיד על עצמו שפתאום ברגע שנהיו לו ילדים הוא נהיה זהיר יותר, מחשוב יותר וגם חששן יותר. העלילה מתקדמת ואנחנו מבינים רק שדבר רע מאוד קרה. האם הוא קרה באקראי, האם במכוון, וממתי כל זה התחיל ואיפה זה ייגמר. הספר מהווה אלגוריה לחששות היומיומיים, אלו שאנו נהנים להדחיק אותם לפעמים אכן…

נורת’אנגר אבי הוא הרומן הראשון שכתבה ג’יין אוסטן, בהיותה בת 24 בלבד, ולמרות שהיא מסרה אותו לפרסום כמה שנים אחרי כתיבתו (1803), הוא התפרסם רק לאחר מותה, שנים רבות אחר כך, ובשל כך ראתה אוסטן צורך להוסיף מעין התנצלות לקורא: “היצירה הצנועה שלפניכם הושלמה בשנת 1803 ויועדה לפרסום מיידי. היא נמסרה למוציא לאור, והעניין אף זכה לפרסום, אך נקטע באיבו, ואיש לא גילה למחברת מדוע. האם יעלה על הדעת שמוציא לאור יראה לנכון לרכוש כתב יד, אך לא יראה לנכון לפרסמו? עם זאת, למחברת ולקהל הקוראים גם יחד אין סיבה לדאגה, ויש רק לציין מראש כי חלקים מסוימים ביצירה התיישנו קמעה אחרי שלוש–עשרה שנים. אכן, הקוראים מתבקשים לתת דעתם על כך ששלוש–עשרה שנים חלפו מאז הושלם כתב היד, ואף יותר מזה מאז החלה כתיבתו, ובשנים האלה חלו שינויים מהותיים במקומות, בהליכות, בספרים ובדעות.” אם אחרי 13 שנה חלו כאלו שינויים, אז מה נגיד אחרי 213 שנה? אבל האמת היא שלא הרבה השתנה בסופו של דבר, ואם תגלו סבלנות ותהיו עמי עד סוף הסקירה, שתלווה בתמונות נאות, אולי גם תסכימו איתי. את יצירתה המוקדמת של אוסטן הכרנו כבר בספרה “אהבה וידידות” והבוסריות מורגשת גם בספר מקסים זה, ממנו שאבתי נאה מרובה, אולם זו בוסריות רעננה ומתקתקה, מעלת חיוך ובעיקר כזו המראה לאן אוסטן עוד תגיע. גיבורתה של אוסטן, קתרין מורלנד, היא…

כאשר טיילתי ביער השחור הייתי מופתע משלט שעליו כתוב “דנובה”. אני מודה, שלא ממש התעניינתי בקו פרשת המים של יבשת אירופה, אולם באותו טיול חצינו את הריין כמה פעמים במרחק קצרצר משם ומקורותיו באגם קונסטנץ נמצאים מעט מדרום לנו. מעט מעלינו נמצא נהר מיין עליו יושבת ק”ק פרנקפורט מימים ימימה, ושניהם כידוע זורמים מערבה, וכיצד ייתכן שהדנובה מתחיל באותן גבעות וזורם עד לים השחור? אולם מסתבר שכך, ובמפת פרשת המים יש בדיוק באזור זה מעין בליטה קטנה ושם נמצאים מקורות הדנובה. הדנובה עוברת באולם, ועוד קודם לכן, מתחילה במבחר פלגים ונחלים קטנים שבחלקם טיילנו. לעומת זאת בשיט נינוח בנהר ואך בסלובקיה לא הופתעתי כלל לשמוע שהנהר מתחבר בסופו לדנובה. הדנובה – נהר באורך 2800 קילומטרים ועליו יושבות כמה ערי בירה – בלגרד, בודפשט, ברטיסלבה, ווינה והוא שימש עורק תחבורה ראשי באירופה במשך מאות בשנים, שכן הוא נשפך לים השחור וממנו פתוחה הדרך לים התיכון. ניק ת’ורפ לוקח אותנו למסע בדנובה, ממזר למערב, מהים השחור ליער השחור, מסע שאורך כשנה ובו הוא מנסה לפענח את סוד הדנובה, מה יש בו, מי היה בו, ומי האנשים שגרים לידו, נשענים עליו ותלויים בו. הנהר איבד מחשיבותו, וגם איבד מחיוניותו. עשרות סכרים נמצאים עליו, מפעלים זיהמו אתו ומימיו גרמו לסכסוכים בין מדינות. הספר אינו…

מה המחיר שצריך לשלם על מנת למנוע מאויב להשיג נשק גרעיני? כבד, כבד מאוד, ועדיין אין ברירה אלא לשלם את המחיר הזה, שכן האפשרות האחרת גרועה יותר. משפט זה אינו קשור לאיום האיראני, אלא להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בו נעשו מאמצים גדולים לעיכוב וביטול תוכנית הגרעין הגרמנית. הפיסיקה הגרעינית הייתה תחום פורח והיא גויסה, בשני הצדדים לטובת המאמץ המלחמתי. הגרמנים היו תלויים באספקת מים כבדים ממפעל בנורווגיה, ולשם כוונו מאמצי הבריטים והאמריקאים. נורווגיה נכבשה במהירות על ידי הצבא הגרמני ושועבדה לטובת הכובש הנאצי. חלק מהנורווגים שיתפו פעולה עם הממשל, וביניהם קוויזלינג, ששמו הפך מילה נרדפת לבוגד, אולם נורווגים רבים תמכו במחתרת. סוכנים ולוחמי מחתרת העבירו מידע על הפעילות במפעל ומורק, מפעל בו יוצרו המים הכבדים, ועל כך שקצב הייצור עולה ועולה לפי דרישת הנאצים, כאשר לא ברור כלל מה התועלת במים הכבדים. אולם בלונדון ידעו היטב למה אותם מים משמשים ועד כמה חיוני לעצור את התפוקה ונהגו תוכניות שונות לחבלה במפעל. כל אלו מתוארות בספר. את המפעל כולו לא היה אפשר להשמיד, זהו מפעל ענק, מוגן היטב, הפצצות מהאוויר יעשו רק נזק קטן לחלקיו הקריטיים הקבורים תחת מטרים רבים של בטון, ויפגעו קשות באוכלוסיה המקומית, בעידן בו לא היו מכשירי ניווט או פצצות חכמות, והפצצות נפלו איפה שבא להן,…

בערב ההשקה לספר חדש על מגילת רות, פתח הרב אמנון בזק את שיעורו בסקירה על הספר, שהיה נראה כאילו נלקחה מהטיוטה שכתבתי אני. אין לי אלא לשמוח שכיוונתי לדעתו ושההתרשמות משותפת לעוד אנשים. הופתעתי מעוביו של הספר. בתנ”ך קורן, מגילת רות תופסת חמישה עמודים בלבד. בספר יש מעל חמש מאות. גם אם נוריד את ההקדמות, המבוא וההערות נישאר עם כמאה עמודים לכל אחד מארבעת פרקי הספר. חמישה עמודים לפסוק! האורך גם מנע ממני לקרוא את הספר במלואו, אולם חג השבועות מתקרב ובא ולכן התאמצתי לקרוא לפחות את ההקדמה וחלק קצר מהפרק הראשון על מנת לכתוב סקירה זו. התשובה לאורכו של הספר, כפי שגם הרב בזק ניסח, היא שהספר משלב בין שני סוגי כתיבה שלרוב מפרידים ביניהם. מצד אחד, ניתוח ספרותי מדוקדק, תוך שימוש בכל הכלים הספרותיים ומצד שני ניתוח מפורט של המדרשים השונים למגילת רות (ובראשם כמובן רות רבה), תוך הבאת השונה, אבל בעיקר המשותף למדרש ולמקורותיו עם הפשט. מגילת רות עצמה, סיפור קצר, משעמם אפילו משהו. אין את הדרמה הענקית של מגילת אסתר, על ארמונותיה והתככים מאחורי הקירות, אין את הפואטיקה של שיר השירים או איכה. אין מלחמות גדולות, אין אויב. סיפור פשוט. נדון בספר מנקודה אחת בלבד שמראה עד כמה הסיפור אינו פשוט, מיקומו הכרונולוגי על רצף הזמן. יש לנו…

מפעם לפעם אני מקבל ספר שאני ממש משוכנע שכבר היה לי בעבר, לפעמים הכריכות דומות. יש סוגות שלמות שהכריכות תמיד יראו זהות, לא בכך עסקינן, אלא בספרים שאין בהם קשר ולרוב זה קורה במקריות , לפעמים אפילו במכוון. לפעמים רק הרעיון דומה, ולפעמים מדובר באותה תמונת סטוק. אני לא חושב שאפשר להימנע מזה ואני לא הראשון ולא היחיד ששם לב לדברים כאלו וראו את פרוייקט “כל הכריכות דומות” וגם אני התחלתי לאסוף את המקרים שמצאתי או ששמתי לב אליהם, למאמר חביב זה, שיתעדכן מפעם לפעם כאשר נזהה (או אחרים יזהו) כריכות דומות מאד. קחו את העניין בהומור ותו לא. 22/2/2022 בסקירת הספר נשמות, הזכרתי את תמונת הכריכה, ציורו של האומן פייר בורל דל קאסו משנת 1874 ושמו Escaping Crticisim . התמונה צוירה בסגנון trompe l’oeil, סגנון אשליות אופטיות, כי מי שמסתכל בתמונה וגם מי שמסתכל בספר רואה את הדמות יוצאת אליו כאילו היא תלת מימדית. אין פלא שנמצא עוד ספר עם כריכה זהה ואיתן דקל הסב את תשומת ליבי לספר “שאלת המתודה”. התמונה מתאימה גם להגיגיו האקזיסטנציאליים של סארטר. 14/10/2021 חברתי שירלי פינצי לב, שבין היתר מתרגמת ספרים מאיטלקית נתקלה בספר איטלקי מלפני עשר שנים שכריכתו זהה חלוטין לספר החדש של נטליה גינצבורג שיצא ממש עכשיו בעברית. אותה גברת באותה…

הרב זקס כבר נהיה חלק קבוע משגרת השבת של המשפחה, גם במאמריו החדשים אותם אני מקבל דבר שבת בשבתו וגם במאמריו הישנים שהתכנסו  לספר שעל חלקו הראשון כתבנו בעבר, והשני יצא לפני כחודשיים. לכאורה, אין צורך לכתוב עוד סקירה, מאחר וכולם לא השתנה. הספרים מומלצים, המאמרים מעולים, התרגום של צור ארליך עודם לפעמים עולה על המקור ( דברי תורה תמיד ישמעו טוב יותר בלשון הקודש) ובעיני הרב זקס הוא עדיין אחד מגדולי האינטלקטואלים החיים כיום. ובכל זאת ננסה לחדש משהו. ראשית, ניכר כי הרב זקס מכוון להיות גם נביא לגויים, ואת מאמריו הוא מכוון לכל אדם החפץ ידע ומתעניין, גם אם הוא נטול רקע יהודי. לכן לעתים, פתיחת מאמריו, לאחר שמובא סיפור אישי כלשהו או מימרה וציטוט מפי מאן דהוא, כוללת פרטים שלקורא יהודי, ובוודאי קורא דתי, יהיו ברורים מאליהם. אולם לאחר שהם מובאים, וקוראיו של הרב מגיעים למכנה משותף, הרי שכמעט בכל מאמר תפציע תובנה אחת, מנוסחת במשפט או שניים, ואז מורחבת מעט, תובנה מרחיקת לכת וראות. נוסף לכך שאני קורא כבר כמה שנים את מאמריו השבועיים של הרב זקס, מאמר בכל שבוע, ומהשנה גם את מאמרי העבר, אני קורא גם ספרים שלו והרב זקס בהחלט חוזר על עצמו. אפשר לראות במאמרי הפרשה, תמצית דבריו, ובספרים השונים מופיעות הרחבות…

אין מקריות אצל חיים באר. בשום פרט, קטן כגדול. כולם מחושבים וכולם ימצאו את דרכם לעלילה בדרגת חשיבות כלשהי. ואמנם בספרים רבים יש לראות בהודעה הלקונית בראש הספר “האירועים בספר זה הם פרי מוחו של המחבר וכל קשר ביניהם לבין המציאות” מעין מנחה מעושה הנדרשת על ידי עורכי הדין, אך בספר זה יש עוד יותר להתעלם ממנה, וזאת אף לפני שתגיעו אל אחרית הדבר בה מעיד על עצמו באר כי הוא מערבב מציאות ובדייה. וכך יש לשים לב לכל פרט. חלקם יפענח הקורא בעצמו, חלקם יתפענחו אגב שיחה. חלקם אולי נועדו בידי באר להראות את רוחב ידיעותיו ואף להתנאות בהן. ניקח לדוגמה את שמו של הסופר המת, עליו, ועל מה שנעשה במה שהשאיר אחריו, סובב הספר כולו. אלישע מילגרוים, שהתפתה לנצרות וכמובן מקושר מיד לאלישע האחר, אך גם שם משפחתו מילגרוים – רימון ביידיש, יתפענח בסיפור, וכך עוד פרטים רבים. חלקם יישארו לא מפוענחים ובוודאי לא יטרידו כלל חלק מהקוראים, אולם תנו דעתכם שאין הם נטולי חשיבות. וכי דבר של מה בכך שמתרגם ספריו של מילגרוים לאנגלית יושב בקולג’ “כל הנשמות” האוקספורדי דווקא ולא באחד מעשרים הקולג’ים האחרים בעיר? וודאי שלא. בין אם הרמז הוא לציידי הנשמות מטעם המיסיון שצדו את מילגרוים אל חיקם, ובין אם אופיו המסתורי מעט של…