ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

נתחיל את הסקירה בדברי שבח לאנשים שהם קצת מאחורי הקלעים. הראשונה היא אורנית כהן-ברק, עורכת הסדרה הקצרה של כתר שמלקטת אחלה של ספרים. בתעשיית הספרים אורנית היא שם מוכר, אבל בקהל הרחב קצת פחות, והבחירות שהיא עושה בסדרה זו מעולות. השבח השני הוא לעיצוב הכריכות, גם בסדרה זו, אך כאן איני יודע עם אותה מעצבת אחראית לכל הכריכות. הכריכה של ספר זה עוצבה בידי עדה ורדי, מינמליסטית, יפה וקשורה תוכן הדוק לקשר הספר. כוס נשברת – מזל טוב! חתונה! אמנם מנהג שבירת הכוס הוא לזכר החורבן ולכך שכאשר בית המקדש חרב, השמחה אינה יכולה להיות מושלמת, אבל נראה שטקס השבירה הוא האות למחיאות כפים, צעקות מזל טוב ולפתיחה במוזיקה סוערת חיבוקים ונשיקות. אולם הכוס השבורה יכולה לייצג גם את השבר בחיי הנישואים, מה שמתואר בספר זה. חמש נקודות מבט שונות יש לנו על חייה של משפחה משנות השבעים ועד ימינו. הסיפור מתחיל במכתבים חד צדדיים שונדה כותבת לאלדו שנטש אותה ואת שני ילדיו לטובת מישהי צעירה ויפה. כל זה קרה בשנות השבעים. במערב מוסד הנישואין כבר היה בימי התפרקותו. בארץ המצב כנראה היה עדיין טוב יותר.  ונדה כועסת ונבגדת ומבטאת את זעמה. בחלק השני אנו פוגשים את ונדה ואלדו ביחד, וטעיתי לחשוב שהעלילה חזרה אחורה, עד שהגעתי לכך שמדברים על מטבע…

מה שמשך את תשומת לבי היה פרט קטן שצוין לגבי הכריכה: “הציור שעל העטיפה מאת האמן שי כהן ציור בשוקולד מריר 70% על לוח זכוכית”. זה מעניין, שונה וגם מראה על השקעה מסוימת מעבר לרגיל. הכריכה באמת יפה ומשתרעת על שני הצדדים כפי שתוכלו לראות בתמונה למטה ובתור משהו שמושך את תשומת העין בהחלט עושה את העבודה. הסיפור מבוסס על קרות חייו של יוסף עדוי, אביו של הסופר. בכתיבה אוהבת ומעניינת נקרא על ילד שעלה לבדו, התנתק ממשפחתו, חווה קשיים רבים, בנה את עצמו במו ידיו, בלי להתעצל ובלי להתלונן, השתתף בבניין הארץ ובתקומת המדינה, לחם בגבורה ואף נפצע תוך כדי קרבות תש”ח. הסיפור מתחיל בשנות השלושים בכפר שבקושי יש לו שם בתימן ובלולואה (לאה) שחייה משתנים ללא היכר כאשר אחותה מתה צעירה והיא נישאת לגיסה, בעיקר כדי שיהיה מי שידאג לילדים הקטנים. כאשר היא בעצמה יולדת ובעלה הזקן נפטר בעצמו, נוצרת בעיה כי לפי חוקי תימן, יתומים עוברים לחסות השלטונות, שם הם כמובן מורחקים ממשפחתם, מומרים בדת לאיסלם ומאבדים כל קשר לחייהם הקודמים. על מנת למנוע מבנה, יוסף, גורל זה, לולואה שולחת אותו בדרך לא דרך לארץ ישראל, ואת סיפורו של יוסף מפרידתו הלא ברורה מאמו ועד לאחר מלחמת השחרור אנו קוראים בספר. שם הספר בעל כמה משמעויות. שוקולד…

כששמעתי שהספר יוצא לאור התגובה הראשונה שלי הייתה, קודם כל נורמלי. אדם נורמלי, ישראלי נורמלי, רק אחר כך דתי נורמלי, כי לי נראה שהנורמליות מאיתנו והלאה. הכן מוקצן, הכל מוגזם, הכל רדוד וצעקני, מתלהם שטוח וחד ממדי. ואילו אורי אורבך, באמת היה נציגו של שביל הזהב כפי שהגדירו הרמב”ם, ועוד יותר הגדיל לעשות שדבק במידת הענווה והתרחק מהכעס וממידת הגאווה, וגם כשהוא כעס ידע לכעוס כמו שצריך, ואפילו בתקשורת ובפוליטיקה לא התקלקל. ייתכן שתגידו שאחרי מות קדושים אמור, אולם לפחות אורי אורבך, שגם בחר חלק מהטורים לספר וגם נתן לו את שמו, באמת האמין בנורמליות, ואפילו שרוב הציבור נורמלי. הספר יוצא לאור סמוך יום השנה השלישי לפטירתו של אורי וזכיתי להיות בטקס ההשקה המעניין שלו, בו הוקראו דברים מהספר על ידיד אנשים שונים שעל חלקם אפשר להגיד “כולם היו בניו”, ונערך פאנל בנושא הנורמליות בחברה הישראלית. פרקי הספר מגוונים: מלחמות היהודים, דתיים נורמליים, תקשורת, פוליטיקה, ימין, בירוקרטיה נוסח קישון ועוד. אפשר לחלק אסופות לשלושה סוגים. האמת אפשר גם ליותר, אבל תזרמו. הראשון הוא קטעים שיצאו על מנת להעמיד זיכרון למישהו, אך איבדו מהרלוונטיות שלהם וכבר ל יודעים על מה ולמה נכתבו. הזן האחר הוא רשימות שאמנם ישנות אך מעוררת איזה פרץ נוסטלגיה מתקתק. האסופה של אורי נדירה במיוחד שכן היא…

אני שמח ואני גם קצת מקנא. שמח כי זה ספר נהדר ומקנא, כי לא אני כתבתי אותו. דרור בורשטיין מתבונן בחלל, וכל התבוננות כזו גוררת אותו למחשבות מרובות גם על מה שבארץ. מהירח הקרוב ועד גלקסיות רחוקות, הכל מתחבר והכל קשור. אותי לא צריך לשכנע, אני כבר מהמשוכנעים, אין תחליף עבורי מאשר לילה תחת כיפת שמים זרועה כוכבים, פרט לליקוי חמה, ואני שמח לראות את ההתפעלות הרבה שלה שותף בורשטיין, ומקווה שתשפיע גם על אחרים. החיבורים שבורשטיין עושה הם עשירים, ממקורות היהדות, פסוקים ומדרשים, דרך הפילוסופים והכותבים והמשוררים הרבים, הכל מתקשר והכל מתחבר, ובעיקר מודגשת הצניעות והענווה של אדם העומד מול הטבע, ולי אישית כאדם מאמין מול אלוהים, בראותו את מראות הבריאה. הספר אינו מצריך ידע אסטרונומי והוא גם לא בא ללמד אסטרונומיה. יש בו שפע מונחים ומידע אסטרונומי, ובוודאי אפשר ללמוד ממנו משהו או שניים, אולם לא זו המטרה ואין לחשוש מהמונחים, מה שצריך מוסבר, מה שלא מוסבר לא נורא וממילא רוב המספרים פחות חשובים (בחלקם גם טעויות קלות), חשובה בעיקר האווירה וההתרשמות. זהו מעין זרם תודעה הנובע מהראייה האסטרונומית ומשתף אותנו בנבכי מחשבתו של הסופר. הספר נפתח בשנת יוני 2011. בורשטיין בשבוע הספר, אני בבית הספר של הילדים, ובשמים הירח מתחיל להיכנס לצלו של כדור הארץ. כמה אנשים…

ציד מכשפות הוא כיום ביטוי, אבל בעבר, הלא מאוד רחוק היה מציאות. לפעמים מציאות “נורמלית” כפי שאליס, גיבורת הספר, מספרת בתחילתו, אשה או שתיים פעם בכמה שנים, ולפעמים גל עכור ורע שנמשך במשך חודשים רבים, כמו שמתואר בספר זה. הימים ימי מלחמת האזרחים באנגליה, אמצע המאה ה-17, כשבכל האי-סדר גם מתרחשת מהפכה דתית ומעבר מהכנסייה הקתולית לאנגליקנית. בזמנים כאלו, כל דאלים גבר וכולם צריכים להיזהר. אליס מתאלמנת מבעלה ונאלצת לחזור לבית אחיה, מת’יו, ולחיות תחת חסותו. מסתבר לה שאחיה פיתח עיסוק חדש, ציד מכשפות, בו הוא משקיע את מיטב זמנו ומרצו. כבר בעיירה הקטנה שלהם, תפס מת’יו כמה נשים, אולם בכך לא די לו והוא יוצא למסעות נרחבים ברחבי המחוז. הנשים, חלקן חולות במחלות נפש, חלקן סתם זקנות, עניות, או מסכנות. כולן כמעט אלמנות או יתומות או רווקות מבוגרות ללא גבר שידאג ויגן עליהם. בתקופה בה החוק אינו יציב וכל אחד הוא החוק, אין לנשים כאלו הגנה והזמנים מאפשרים חיסול חשבונות מהיר. דברים רעים ומשונים תמיד יקרו ואין דרך קלה יותר להיפטר ממישהי לא רצויה, מאשר הכרזה עליה כעל מכשפה. גם גברים אינם לגמרי מוגנים, למרות שהרבה יותר קשה להאשים אותם בכישוף אולם יש מספיק האשמות אחרות בספר החוקים. דמותו של מת’יו הופקינס אמתית והוא אחראי על למעלה ממאה מעשי…

הספר “אנטומיה של רשע” מאת ג’ואל א.דימסדייל, מציע מבט חדש על משפטי נירנברג ועוסק בהם מהתחום הפסיכולוגי והפסיכיאטרי דרך רשימותיהם של שני חוקרים שהועסקו במשפט, גוסטב גילברט ודאגלס קלי, שבעצמם ראו בעיסוקים הזדמנות למחקר חדש בתחום. מראש הגעתי לספר עם סקפטיות עד כמה בכלל כדאי לעסוק בנושא זה, בהקשר לאותם נאצים. כלי האבחון של שנת 1946 מיושנים לימינו, טכניקת כתמי רורשך שנעשה בה שימוש נרחב, פחות מקובלת היום וזו טכניקה סטטיסטית ולא כזו המסוגלת לתת הסבר כלשהו, ומצבם של פושעי המלחמה, שנהפכו משרים ומושלים לכלואים ונידונים למוות היה כזה שלא מאפשר מחקר אמתי. למרות סקפטיות זו מצאתי את הספר קריא ומעניין מאד, מספק רקע היסטורי על המשפטים, ומתאים מאד גם למי שאינו בקיא בנבכי הפסיכולוגיה. היטלר, גבלס והימלר התאבדו, ובעלות הברית העמידו למשפט את מי שהצליחו לתפוס. חלק מהנאשמים נידונו למוות, חלקם לתקופות מאסר והיו גם כמה שזוכו. הספר מספק רקע על משפטי נירנברג, אבל עוסק בארבעה נאשמים בלבד: הרמן גרינג, הנאשם הבכיר ביותר, שהצליח לחמוק מעמוד התלייה בהתאבדות, שעות ספורות לפני הוצאתו להורג, יוליוס שטרייכר – העורך של העיתון דר שטימר, מכונת התעמולה הארסית, רודולף הס – סגנו של היטלר עד 1941 עת טס לסקוטלנד ורוברט ליי – שם שלא הכרתי כלל, שהיה מנהיג איגודי העובדים והתאבד עוד בטרם החל…

חיים באר והעורך גדעון טיקוצקי, אספו ומיינו מבחר רשומות על ירושלים שנכתבו במהלך הזמנים ומעניקים לנו קפסולת זמן, הן לזמן כתיבת הסיפורים והן הרבה  לפניהם, לזמן היישוב הישן ודרך סיפורי אנשים עוד אחורה למקדש שלמה. דמויות וסיפורים רבים בספר, כפי שתוכלו למצוא דוגמאות מהתיאור בגב הכריכה, וככל שהם נשמעים משונים, אין סיפור שהוא מוזר מדי מכדי שיוכל להתרחש בירושלים, עיר של מקדש, מפגשים, היסטוריה, תרבות, דתות, אדריכלות, מלחמה ושלום. הרשימות רובן נכתב מזמן, ומידע מפורט על כל רשימה, מועד ומקום פרסומה המקורי והערות ביבליוגרפיות מופיע במרוכז בסוף הספר. הרשימות קובצו לפי נושאים, אלו העוסקות באנשי הישוב הישן ועד טיולים בעולם בהם נתקל המחבר בירושלים. פרק אחד בנושא זה עניין אותי במיוחד מאחר והכותרת הבטיחה ביקור במרתף ביתו של ג’ון סון, ואפילו אני הקטן, ביקרתי בביתו הנאה של ס’ון המכיל אוספי אומנות החבויים זה מאחורי זה, בהנדסה מעניינת של קירות נפתחים ושפע עתיקות ארכיאולוגיות, אולם אבוי, חלק זה של הרשימה נשמט מהספר, ונאלצתי להסתפק בסיפור אודות אבנו של יעקב אבינו עליה מושבעים מלכי אנגליה, ובמבחר אנשי שם הקבורים בקריפט של כנסיית סנט פול (שביום נאה מומלץ לטפס 555 מדרגות עד לתצפית בראשה). לא החמצתי אף את אזכורו של רבי משה שפירא, אמן ומומחה שעוני השמש, ששעונו הגדול על בית הכנסת זהרי…

אחד הדברים הטובים בקריאת ספרי ילדים הוא שהם מזכירים לך את הילדות שלך. וכשאני קורא את ארץ האגדות, ובפרט את הספר השישי שסופו, מאפשר עידן חדש של סיפורי ארץ האגדות אני נזכר בסדרה שראיתי באדיקות ובהנאה רבה כל חופש גדול: “נערי פלקסטון”, ארבע עונות הסדרה שמתרחשת במהלך מאה שנים מאמצע המאה התשע עשרה ועד לאחר מלחמת העולם השנייה, הציגו בכל דור שני נערים, אחד בן אצולה, ואחד בן העובדים באחוזה שמתחברים למרות הבדלי המעמדות ויוצאים להרפתקאות מטורפות. נעימת הפתיחה והסיום היו לקוחות מהסימפוניה הקלסית של פרוקופייב שנהייתה אחת מהפייבוריטיות שלי. נחזור לארץ האגדות. חובבי הסדרה ישימו לב מיד לצבע הכריכה הבהיר. אולי זה מסמל את שינוי הדור. קונר כבר זקן ויש לו משפחה, אותה אנו פוגשים באקספוזיציה לספר. כן, הוא התחתן עם ברי, יש להם ילדים,  ויש גם שפע מסרים חיוביים (בעיקר בסוף). וקונר גם לא ממש זוכר טוב ובשביל לזכור דברים הוא קורא את הספרים שהוא כתב, סדרת אגדוטופיה, שבאופן חשוד למדי מזכירה את סדרת ארץ האגדות. קראתי רק את הספר הראשון בסדרה והיה צריך להשלים פערים, בגלל שלא ממש הבנתי מי עשרות הדמויות השונות ומאיפה הן הגיעו. הילדים, חובבי הסדרה, התנדבו להסביר לי בכמה משפטים מה קורה בכל אחד מהספרים הקודמים. עדיין לא הבנתי הכול אבל ניחא, היה מספיק…

ספר חדש בסדרת האהובה “שליחות חשאית” נחת אצלי ביום חמישי בערב ומיד עבר לראש רשימת הקריאה. כן, למרות שהסדרה מיועדת לילדים ונוער, גם אני עוקב באדיקות אחר עלילותיהם של נועם, גיא ורועי, שלושת הילדים שגויסו למבצעים מסוכנים במוסד. אם בטעות אינכם מכירים את הסדרה ורוצים קצת רקע אתם מוזמנים לעיין בסקירות הקודמות: מבצע מנהטן, מבצע ברלין, מבצע קהיר. וכמובן להתחיל את הקריאה בספרים אלו. אם אתם מכירים את הסדרה בטח חיכיתם (או הילדים שלכם) להמשך. הספר מתחיל במבצע פשוט בישראל, מעין חימום, אבל מהר מאד עובר לדבר האמתי. ריבקי ומוישי, שני ילדים חרדים קטנים נעלמו. לא מוצאים אותם בשום מקום והארץ כמרקחה. אנחנו יודעים שהעלילה בטורונטו ואכן גיא נוסע לשם עם משפחתו לחופשת הפסח. לא יהיה זה ספויילר גדול לגלות שגיא מגלה משהו וכך, כל החבורה מוצאת את עצמה בעיר הקנדית (שאינה עיר הבירה של קנדה, כפי שדנה טורחת להדגיש בקצת אובר דידקטיות). אגב דידקטיות, אין קורא מבוגר שלא ייזכר בסיפורו של יוסלה שוחמכר הילד שנחטף על ידי סבו לארה”ב, אבל לטובת הילדים שאינם מכירים את הסיפור, גם הוא מובא בספר. מסתבר שהילדים נחטפו לכת, ואכן הייתה קיימת כת חרדית בקנדה “לב טהור” (לא ממש טהור, אבל זה עניין לפוסט אחר), אולם הכת בספר שונה ממנה. שלושת הילדים יצטרכו לחלץ…

אני מודה שלא קראתי את “מכה על חטא” בריכוז הדרוש. כבר גב הספר הזהיר שמדובר ברומן מתוחכם. הבנה של ספר כזה דורשת הרבה רקע, שלי לא היה. מה אני יודע על דרום אפריקה? את “הברית” של מיצ’נר קראתי לפני שנים רבות, בנפילתו של שלטון האפרטהייד צפיתי בזמן אמת, גם על נלסון מנדלה קראתי ועוד ספרים (מעולים) של דלין מתיה למשל, אבל מאז דרום אפריקה מעט ירדה מהרדאר פרט להבלחה כנקודה בה האנטישמיות המודרנית לבשה פנים בדמות ועדת דרבן, שהאלימות גואה, ובדיוק השבוע גם קראתי שיש בעית מים רצינית בקייפטאון. את חוסר הידע על דרום אפריקה אני לוקח על עצמי, אולם נראה לי שאני מקרה די מייצג של הקורא הישראלי. כתוצאה מחוסר רקע זה, וגם מחוסר הריכוז הנדרש בעלילה שמפוצלת בין ארבעה סיפורים שונים, אני גם עכשיו לא מבין לגמרי את הסיפור. ארבעה קווי עלילה ישנים. קלר – קלר ולד, סופרת קשישה השוכרת סופר אחר לכתיבת הביוגרפיה שלה, תוך עיסוק נרחב בצנזורה שהיתה על ספרים בתקופת שלטון האפרטהייד. מכה על חטא – זהו ספרה האוטוביוגרפי של קלר, ממואר, שנכתב במקביל לכתיבת הביוגרפיה, סאם – נקודת המבט העכשווית של סאם כותב הביוגרפיה, 1989 והלאה- סיפור העבר דרך עיניו של סאם. דמות עיקרית המשפיעה על כולם ולמעשה מניעה בנפרד כל אחד מקווי העלילה,…