ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

“וכן, כמו שאתה אומר, לכולם היה מניע. אולי כולם עשו את זה.” “אני חושב שכבר עשו את זה פעם.” “אין כמו הקלאסיקות הישנות”. “כולם כאן ברכבת חשודים” הוא ספר מחווה נהדר לספרות המתח. משמו, מהרכבת, ואפילו ממפת הקרונות המופיעה בתחילת הספר, ניתן להבין שעיקר המחווה היא לאגתה כריסטי ופוארו אבל גם מקומו של קונן דויל ושרלוק הולמס לא נעדר, וכפי שאומרת דמות נרגנת בסיפור (ולדעתי צודקת בהקשר זה): לא נשכח את אדגר אלן פו. בספר, ארנסט קנינגהם, שספרו הקודם “כולם במשפחה שלי הרגו מישהו”, ממואר המתאר חופשה מסויטת עם רוצח סדרתי, יצא לאור וזכה להצלחה כלשהי אם כי לא גדולה במיוחד, מנצל הזמנה לפסטיבל סופרים לאיסוף חומרים לספרו השני שיהיה בדיוני, וגם אולי לקבל ציטוט לכריכת הספר מסופר מפורסם. באופן משונה הפסטיבל מתרחש ברכבת החוצה את אוסטרליה, ורק כמה קרונות הוקצו לפסטיבל, כך שמספר המעורבים, שכולם יהיו חשודים, מצומצם. הספר של בנג’מין סטיבנסון הוא דווקא רב מכר וההתייחסות שלו לעצמו משעשעת למדי, כך שלספר יש גם גוון פרודי על הז’אנר כולו. פתיחת הספר מאששת גוון זה כאשר קנינגהם כותב לעורכת שלו עד כמה הוא מתנגד לכתיבת פרולוג מאולץ בספר שיהיו בו כך וכך ולמעשה כותב את הפרולוג השגרתי, תוך שהוא מגלה לנו פרטים שונים ובעיקר שיהיה רצח, שניים למעשה. מאחר…

הכריכה הזכירה לי משהו במעומעם ורק מקריאה בגב הספר נזכרתי בכך שהספר שלפנינו הוא ספר המשך לספר “האשה שלא הייתה”. יש פער גדול בין שני הספרים ואם לא קוראים לך ג’ורג’ ר.ר. מרטין, סביר שאנשים לא מחכים שש שנים לספר ההמשך שלך. נראה לי שגם בן פורת הבינה את זה ולכן זהו ספר נוסף בסדרה, אך אינו מסתמך על ידע קודם וניתן לקרוא אותו באופן עצמאי. הספר פותח עם סיגל שמש לווין, פקד במשטרה, הדמות שמובילה את הסדרה. סיגל מתעוררת בלילה בביתה ונזכרת שכל הילדים אצל בעלה שנפרד ממנה לפני כמה חודשים. בעוד סיגל מתלבטת האם לקבל בחזרה את בעלה שהציע ללכת לייעוץ, היא מקבלת תיק חקירת רצח בקיבוץ עירוני, חבורה של אנשים החיים בבניין אחד תוך שמירה על עקרונות קולקטיביים כלשהם כגון קופה משותפת ועוד כמה מאפיינים. אחת מחברות “הקיבוץ” נמצאת ללא רוח חיים, וההבנה היא שזה אירוע פנימי שמחייב חקירה של כל דיירי הבניין שהם למעשה חברי הקיבוץ. במבט ראשון כולם מספרים על האידיליה של החיים המשותפים והקרובים, הסיפורים נשמעים כמעט זהים: הנרצחת, גליה, הייתה אהובה על כולם, היא חיה בשקט עם בעלה וביתה הקטנה ולאף אחד אין סיבה לרצוח אותה. לא במפתיע, לאט לאט מתגלים סדקים שמחביאים מאחוריהם מתיחות, יריבויות, מעמדות ומארג שלם של סודות והסתרות ואת…

סוכן בצללים משלים את טרילוגיית “להקת הזאבים” – סיפורה של רשת הריגול אותה יצר והפעיל הסוכן הבריטי בארני אלן. אהבתי את שני הספרים הקודמים בסדרה (סוכן בברלין , סוכן על הכוונת) וטוב יעשה הקורא אם יתחיל בהם, למרות שהספר יכול לעמוד גם בפני עצמו. נקודת ההתחלה של הספר היא בערך נקודת הסיום של הספר הקודם ולכן אפילו לכתוב עליה צריך לעשות בזהירות עבור אלו שמגיעים לסדרה רק עכשיו. נכתוב רק כי גם לאחר שנדמה שכבר אין עוד אפשרות למשימה נוספת, אירועי המלחמה מחייבים את כולם ובפרט את ג’ק האמריקאי וסופיה הגרמנייה, שניצלו בקושי ממשימה קודמת, לשנס מתניים ולחזור לשטחי הרייך והפעם לצרפת הכבושה, לעיר ליון בה שולט ראש הגסטפו קלאוס ברבי. אלכס גרליס לוקח אירועים ומקומות אמיתיים ושוזר לתוכם עלילה בדיונית, אולם כזו שנדמית כאחת שיכלה להתרחש. הקורא הישראלי כמעט שאינו יכול להפריד בין אירועי השואה לאירועי מלחמת העולם השנייה, אולם ברומנים רבים על מלחמת העולם השנייה לא תמצאו אזכור לשואה. גרליס לעומת זאת, רואה חשיבות רבה גם בהנחלת זיכרון השואה דרך ספריו. בספר זה מוזכרים בהרחבה מפעל “המתות החסד” שלא כוון נגד יהודים וגירוש ילדי בית היתומים באיזיו שבוצע על ידי בארבי. יתרה מכך, בספר מופיעים שמות כל הקורבנות של גירוש זה, שאירוע כתוצאה מהלשנה שמקורה עד היום אינה…

עיון קצר בביוגרפיה של קמה ורדי טהר לב יגלה שחוץ מהייחוס המכובד והמחייב, יש קווי דמיון לא מעטים בינה לבין תמר והולי, הדמויות הראשיות בספר, ואפילו במקום ההערה רגילה שכל הפרטים בדויים, מופיע נוסח שונה מעט שהספר מבוסס על דברים שקרו, ואמנם חלק מהספר נראה הזוי למדי, אבל ככל שהדברים הזויים יותר, כך הסבירות שהם קרו, גם אם לא במדוייק אלא בצורה כזו או אחרת, דווקא עולה. התחלתי בייחוס המחייב, שיכול להוות משקולת כבדה מדי על יוצרת צעירה שרוצה לפרוץ בזכות עצמה ולכן נדגיש שטהר לב בהחלט עומדת בזכות עצמה בספר יפהפה ומרגש עם עלילה שהיא מעין אגדה מודרנית, שלא ברור אם התרחשה או לא, ובמהלכה , ישאל את עצמו הקורא, ואולי גם תמר – “ההיית או חלמתי חלום?”. תמר, חווה משבר המלווה ברגשות אשמה קשים בעקבות אירוע טרגי שפרטיו יתבהרו במהלך הספר ומסתגרת בחדרה למשך חודשים. כשהיא יוצאת להסתובב מחוץ לבית, היא פוגשת את הולי, שבאה מאנגליה לקיבוץ הסמוך לחפש את אביה, אולם נופנפה מהקיבוץ (היו הרבה מתנדבות, היו הרבה פרשיות, לכי תדעי מי האבא). הולי הגחמתית והלא צפויה, משכנעת את תמר לא לחזור לביתה אלא להיעלם ושתיהן עוברות לחיות ליד הבניאס או החצבאני, יחד עם עוד אנשים המחפשים את מקומן בעולם. שתיהן רק בנות 15 והן עוברות מהלכים…

הלכה כשמה כן היא אמורה להיות הולכת עם האדם והעולם קדימה. ההתקדמות הטכנולוגית במאות השנים האחרונות מציבה אתגרים חדשים שההלכה מתקשה להתמודד איתם. אין זה אשמת ההלכה בהכרח אלא בעיקר שאין מקור סמכות בעם היהודי שכולם יסכימו להיות כפופים לו. גם בזרם האורתודוכסי שרואה את עצמו כפוף לחלוטין להלכה יש זרמים ליברלים יותר ושמרנים יותר והבעיות הולכות ונערמות ולעתים הן יותר פוליטיות מאשר הלכתיות. הרב שלמה הכט בספרו “עתידין להתחדש” עוסק בנושאים טכנולוגיים שבהם כבר כיום אפשר לראות את המגמה ולהעריך את האתגרים שיעמדו בפני ההלכה בשנים הקרובות. הכט סוקר בספרו מגמות הלכתיות שונות, דרכי התמודדות בעבר ואת האתגרים לעתיד. נושא החשמל והמנועים למשל הם אתגר להלכה כבר עשרות רבות של שנים, אבל אם פעם מנוע המופעל בדלק ובשריפה הוגדר מיד כאש בוערת, הרי שכיום אפשר לייצר חשמל סולרי, לאגור בסוללה של זרם ישר ולהשתמש בצורה שלפחות לכאורה אין בה איסורי תורה. אמנם בשבת בפרט יש איסור של “עובדין דחולין”, כלומר אין להפוך את השבת ליום חול, אולם גם הגדרה זו אמורפית ומשתנה. בעתיד הלא רחוק, חשמל, חיישנים, בינה מלאכותית וכל אלו יעטפו אותנו מכל כיוון. הדברים קיימים גם כיום ובעתיד זו תהיה ברירת המחדל. מצלמה תזהה אותנו מתקרבים לבניין שלנו. הדלת תיפתח מעצמה, המעלית תגיע ותעצור בקומה של הדירה…

אולנקה יושבת,על ספסל בגינה ציבורית בהלסינקי ומתבוננת במשפחה, יום אחר יום, אולם פעם אחת ניגשת אליה מישהי, זרה כמותה. “יכול להיות שהכול היה מתגלגל אחרת אילו זיהיתי אותה מיד והבנתי שאני מוכרחה לברוח. אבל זה לא מה שעשיתי”. למה אולנקה שם ומה האשה רוצה ממנה נבין לאט לאט כאשר נלך עוד ועוד אחורה להיסטוריה של אולנקה, של אוקראינה העצמאית וגם של תעשיית הפוריות שהיבטים רבים בה, בפרט במדינה כמו אוקראינה, מפוקפקים. הספר פותח דלת לחצר האחורית והאפלה של התחום, שהוא במילים עדינות פשוט עסק מכניס וטוב מדי. כאשר ברית המועצות מתפוררת, אנשים מנסים להשיג ככל שביכולתם מרכוש המדינה ולהיות אוליגרכים, וגם תחום הפוריות הוא הזדמנות. במודעות הפרסומות אמנם מובטח שהתחום לא כולל זנות, אבל זה לא מאש רחוק מכך והנשים בהחלט מנוצלות וחסרות זכויות אבל יכולות להפוך גם למנצלות. כל עוד העסק מתגלגל הכל יכול להתנהל כשורה ועל מי מנוחות, ואם איזו בחורה פתאום מתחילה לעשות בעיות, נו תאונות באתרי בנייה קורות לפעמים, אבל מפעם לפעם מרגיזים את האנשים הלא נכונים והעבר שהורחק ונזנח צץ ורודף. אולנקה התחילה מאפס ומפת לחם אבל מראה יפה ומצודד סלל את דרכה לתחום ועם האוכל מגיע התיאבון ובכל זאת עשר שנים אחר כך היא חסרת כל, מהגרת זרה ולא חוקית, עובדת בעבודת ניקיון וחיה…

מהדורה מעודכנת לספרו של רוברט צ’לדיני “השפעה”. צ’לדיני כבר נושק לעשור התשיעי של חייו וספר זה הוא סיכום מעודכן של מחקריו בעשרות השנים האחרונות (מהדורה ראשונה יצאה לפני יותר מארבעים שנה וגם בעברית כבר יצאו כמה), ובספר הוא כותב את כל מה שהוא יודע על מנגנוני ההשפעה האנושיים והוא מומלץ מאד לקריאה לכל אחד. בלתי נמנע לכתוב ספר כזה בלי להיות מודעים לכך שיש לו שני קהלי יעד שונים לחלוטין. אחד אלו שרוצים להשפיע על אנשים, לטוב ולרע, והשני הוא אלו שרוצים להיות מעט פחות מושפעים, בעיקר נגד רצונם בכל מיני נושאים. צ’לדיני מודע היטב לדיכוטומיה זו, אולם יש מפסיק שיטות הוגנות ולצערנו מי שירצה להשפיע בצורה לא הוגנת כבר יודע ולמד איך לעשות את הדברים. עובדה שהרי שוק הפרסום למשל מגלגל עשרות טריליונים וגם ידועוני ומשפיעני רשת משתמשים בשיטות אלו, כאשר לקהל התמים נשאר לא אחת לשבור את הראש ולשאול למה לכל הרוחות הם בכלל משפיעים על מישהו. צ’לדיני מנתח שבעה מנגנוני השפעה שונים (הדדיות, מחויבות ועקביות, הוכחה חברתית, חיבה, סמכות, מחסור ואחדות – תמצאו תיאור קצר בגב הספר למטה) ולכל אחד פרק ארוך המפרט את ההיבטים הפסיכולוגיים שלו עם עשרות רבות של דוגמאות. לא מספיק לקרוא ספר זה פעם אחת, צריך לקרוא אותו כמה וכמה פעמים, אולם גם…

“שעוני נוכחות” ספרו של יואב אבני הוא פנטזיה אורבנית המתרחשת בישראל בעתיד הקרוב מאד ועוסקת בבינה מלאכותית ופיתולי זמן. בועז, מתכנת ראשי של בינה מלאכותית משוכללת, מוזמן לתוכנית אירוח כלשהי (לא ניפטר אף פעם מהטראש הזה?) שמנתחת בכל שבוע חמשיר כלשהו שהבינה המלאכותית המציאה ומשמש מעין נבואה. בועז מנסה לשלול את העיסוק הרציני מדי בחמשיר זה, ובכך פותח סדרת אירועים שנפתחת בכך שהוא מפוטר, וממשיכה בדמויות מהעבר הקרוב והרחוק שמגיעות דווקא לפתח תקווה. יתרה מכך, אותן נבואות מתחילות להתברר כאמיתיות או לחפות כמגשימות את עצמן ובועז מנסה בכלל להבין מה קרה ומה הוא עושה הלאה. מאחר והוא מפוטר טרי וגם בת זוגו נטשה ועזבה אותו, יש לו זמן פנוי לנושא. כיליד תחילת שנות השבעים, כאשר מחשבים אישיים רק נכנסו לשימוש והיו מגושמים וכבדים זכורים לי שני סרטים באופן מיוחד. בשניהם צפיתי שוב לא מזמן והם התיישנו מאד אך עדיין חביבים. הראשון הוא “חלום אלקטרוני” בו ארכיטקט חנון רוכש מחשב לצורך המצאה שלו ובנוסף משתמש במחשב כדי להצליח בחיזוריו אחרי שכנתו המצודדת. בסופו של דבר המחשב עצמו מפתח רגשות ומסבך את העלילה. הסרט השני הוא “משחקי מלחמה” בו חנון מחשבים צעיר בבית הספר מנסה לפתור חידון כלשהו וכמעט מתחיל מלחמת עולם גרעינית. הרעיון של מחשבים עם הרבה כוח שעושים כרצונים, אינו…

אין לי מושג למה החליטו בהוצאת ידיעות ספרים להוציא מהדורה מחודשת של בודפשט, אבל טוב עשו וכך יצירה נפלאה זו תזכה לשוב למדפים ולמצוא לה מקום אצל קהל קוראים שרובם מן הסתם כבר ביקרו בעיר הפופולרית כל כך עבור ישראלים. מה שפופולרי כל כך עבורנו יכול להיות אקזוטי עבור ברזילאים מריו דה ז’נרו, אבל בודפשט נבחרה קודם כל בגלל השפה. אם יש משהו אקזוטי בהונגריה, הרי זו השפה ההונגרית או בשמה המקומי, השפה המגייארית. זוהי שפה קדומה, מעומק הרי אורל, שלא דומה לשום שפה אחרת בסביבה, לא לשפות הלטיניות ולא לשפות הסלביות. יש מעט דמיון לפינית, ועבור ז’וזה קוסטה, איש המאוהב במילים, זו השפה שהוא רוצה ללמוד. קוסטה מגיע לבודפשט באקראי, לאחר ששהה בכנס של סופרי צללים באיסטנבול ונאלץ לעבור דרך בודפשט, אולם מספיק לילה אחד להתאהב בעיר ובשפה והוא חוזר לשם לתקופה ארוכה יותר, אולם לזו יש מחירים בארצו הוא וכשהוא סופסוף שב לשם הוא מוצא את עצמו בזוגיות קורסת, בקריירה נעלמת, ובתסכול הולך וגובר על כך שאחת מיצירות הצללים הזבלית ביותר שלו נהיית רב מכר היסטרי. הוא חוזר לבודפשט אהובתו בה גם קרה אהובתו החדשה. קוסטה ממשיך להיות סופר צללים גם בבודפשט ואף שולח עטו בסוגות אחרות, וגם בהן עושה חיל, אולם תמיד נותר בצל. גם בברזיל וגם…

פרופסור אלישע יידוב די נינוח וזחוח, הוא מאד בטוח בעצמו ובקריירה שלו בצורה שמסמנת לקורא מיד בפתיחת הספר כי הקריסה לא תאחר לבוא. אין מנוס מהיזכרות בסרט “הערת שוליים” אולם בעוד שם לפרופסור אכן מובטחות גדולות ונצורות אלא שטעות טכנית גרמה לשרשרת אירועים, כאן הבעייה חמורה בהרבה, כאשר מתברר שהפרופסור המתנשא והגאה מתקשה להתמודד עם שאלה של סטודנטית חדשה. מצד אחד הוא די מנפנף אותה ומצד שני אותה שאלה, לא מסובכת במיוחד אך מעט קנטרנית, מערערת אותו מסיבה לא ברורה במיוחד. אולי באקדמיה פרופסור יידוב עוד היה מצליח אבל בחייו הפרטיים המצב מתוח בהרבה. הוא גרוש ויחסיו עם בנו המתבגר אינם פשוטים. הוא מנסה לפתח קשרים עם נשים אחרות אבל גם זה נראה מתוך גחמה והוא מערבב בין עולמו המחקרי לעולמו הפרטי אישי בכל הזדמנות. הערה סתמית על אותה סטודנטית שבנו שומע מחוללת את אירועי הספר, ושולחת אותו למסע בו הוא יצטרך לבחון במה הוא מאמין ובמה לא. כאן נמצא מתח נוסף בספר בין העולם האקדמי המחושב הדורש זהירות וראליות (לכאורה, אנחנו בסופו של דבר במדעי הרוח, בו הגישה המדעית אינה של מדעי הטבע ואינה בנויה על ניסויים אישושים והפרכות אלא רק על השערות) מול עולם המיסטיקה הזכרנו את הערבוב בין עולם המחקר התלמודי לחיים ונראה שערבוב זה הוא בחירה…