ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

אתה נוסע לגרמניה, שאל אותי ידידי י. אתה צריך לקרוא את שלושה בבומל. זכרתי שניסיתי לקרוא אותו בעבר, לפני עשרות שנים , כמובן לאחר קריאה של שלושה בסירה אחת, אבל לא ממש זכרתי על מה הוא חוץ מזה שהוא עוסק במסע אופניים ביער השחור, בו דווקא הייתי בשנה שעברה. הספר שהופיע לראשונה בשנת 1900, 11 שנה לאחר שלושה בסירה אחת אך פחות מוכר לקורא הישראלי (תרגום חדש יצא ב-2012, אני קראתי את הישן). סגנון הכתיבה דומה: הומור אנגלי משובח, ותיאורים מוגזמים בפראות על אירועים שונים. אפילו חלק מההרפתקאות נשמעות מוכרות, השלישייה ההולכת לאיבוד ומוצאת את עצמה הולכת ביער סחור סחור במשך שעות באותם מקומות בדיוק (כמו פרק המבוך בהמפטון-קורט) ועוד. כל זה כמובן רק מגביר את ההנאה אצל הקורא שרק מחכה להגזמות הפראיות של ג’רום וללשונו האירונית. ג’רום מקפיד לתת לקורא גילוי נאות. בספר לא יהיה שום מידע שימושי ולא מדריך לתייר וגם חוסר בתיאורי נוף. בשעת כתיבת הספר אומנות הצילום התפתחה והתקדמה ותיאורי הנוף נראו לו מיותרים: “הייתי יכול לתאר לכם את היער השחור באריכות רבה. הייתי כול לתרגם לכם את הבל, המשורר של היער השחור. הייתי יכול לכתוב עמודים המתארים את גיאיותיו הסלעיים ואת עמקיו המחייכים, את מדרונותיו לובשי האורנים, את פסגותיו עטורות הסלעים, את נחליו הקוצפים, את…

כמות הספרים על מלחמת העולם השנייה רק עולה עם הזמן ובתחום העובדתי די קשה לחדש. נשאר לארגן את החומר מחדש בצורה כלשהי. ספרים באותו עובי יכולים לעסוק במלחמה כולה, בזירה אחת, בקרב בודד, באיש אחד, או כפי הספר הזה בתחום תאריכים מצומצם למדי – חמישה ימים בלבד, הימים האחרונים. ולמה דווקא הימים ההם? ריכוז של כל אירועי הסוף. מלכידתו והוצאתו להרוג של מוסוליני, דרך התאבדותו של היטלר ועד להנפת הדגל האדם מעל בניין הרייכסטאג. בפועל לקח למלחמה עוד כמה ימים להסתיים רשמית אבל זה טווח הזמנים בו עוסק הספר. הנה תיאור צילום התמונה המפורסמת: ברייכסטאג החלו לצוץ כתובות גרפיטי ברוסית על הקירות…. על גג הרייכסטאג חזרו שוב על הנפת הדגל האדום, בשביל המצלמות. צלמים אחדים ניסו לשחזר את התמונה. את המוצלח שבהן צילם לוטננט יבגני חלדיי, צלם יהודי בצי הסובייטי שראה את אביו ושלוש מאחיותיו נרצחים בידי הנאצים. חלדיי הביא עמו דגל אדום תוצרת בית שהוטלא משלוש מפות שולחן. הוא תחב אותו לידיו של חייל צעיר ושכנע אותו לעלות על הגג ולנופף בדגל, בסיוע שני חיילים שיתמכו בו כדי שלא ימעד. חלדיי הנחוש לא הפסיק לרגע לצלם, בשעה שהחייל טיפס, מקרטע בין הפסלים אל קצה הגג, מתנודד ומסתכן בצניחה תלולה. חלדיי צילם סרט שלם ותכנן את תצלומיו כך שהתמונה תכלול…

בתור ילד, ג’ראלד דארל היה מושא לקנאתי. ילד שגם לא הולך לבית ספר, גם מבלה כל היום בטבע הפראי וגם מסוגל להגיד כל מה שבא לו על המשפחה. נראה לי שהוא חי את החיים המושלמים וכמה רציתי להיות כמוהו. י. ספריו היו אורחים קבועים בסלון הבית ונקראו על ידי כל בני המשפחה מגדול ועד קטן. ייתכן וחלק מהאהבה שלי לטבע מקורה בספרים שלו ודומים להם… שמחתי מאד לראות שיצא תרגום חדש לספר “משפחתי וחיות אחרות” ורציתי לראות עם הקסם עדיין נשאר אחרי כל כך הרבה שנים. לא התאכזבתי. הספר עוסק בקורותיה של משפחת דארל במשך חמש שנים באי קורפו. ג’ארלד, הבן הצעיר במשפחה מגיע לאי, אין לו חברים בגילו ואחיו גדולים ממנו בצורה ניכרת. את רוב זמנו הוא מבלה מחוץ לבית, בטבע, באיסוף חיות מחיות שונות ובתצפיות על אחרות. ג’רי הצעיר לא מהסס להביא כל חיה מענינת הביתה. מאחר וחיה כוללת גם חרקים, עקרבים ושאר יצורים משונים, העימותים עם יתר בני המשפחה, בלתי נמנעים. פרקי הספר עוסקים בחוויותיו בטבע או במשפחתו. לא שמשפחת דארל, שונה כל כך ממשפחות אחרות, אלא שהתיאורים המופיעים בספר, אינם מחמיאים לעיתים לבני המשפחה השונים, וזאת בלשון המעטה. לפחות בעבר לא היה מקובל לכתוב בסגנון כזה ולהוציא את “הכביסה המלוכלכת” החוצה. לא אתפלא אם כמה מאחיו…

“האוכל מנבלת העוף הטהור והיא בבית הבליעה – מטמא בגדים”. ידעתי שקיים ספר בשם “ברלין, אלכסנדרפלאץ”, ידעתי בגדול במה הוא עוסק, אבל למצוא הלכות טומאה וטהרה בעמוד הרביעי שלו בא לי בהפתעה גמורה. רציתי לקרוא את הספר לקראת נסיעה לברלין אולם כשאר ספרים ישנים, היה קושי מסוים להשיגו. גם במקרה זה הפתרון הגיע ידידי י. שאמנם היה צריך לחפש בכל ספרייתו פעמיים אולם מצא לבסוף את הספר (שעות לפני ההמראה). את רובו קראתי בטיסה הלוך, את חלקו בעיר עצמה וחלקו לאחר החזרה לישראל. לקחתי אותו גם בשביל להצטלם איתו באלכסנדרפלאץ עצמה, לא שהכיכר דומה במשהו לכיכר בה הלך דבלין ב-1929. הימים הם סוף האמצע של רפובליקת ויימאר, גרמניה בקשיים אולם השפל הכלכל הגדול עדיין לא הגיע, מפלגתו של היטלר פעילה ומטפסת מעלה מעלה אולם עדיין אינה דומיננטית ונתפסת כתופעת שוליים. היהודים הם בעלי חנויות הכלבו הגדולות (KDW, ורתהיים) או עניים גמורים. אולם ריקבון החברה כבר קיים ומורגש, ובפרט שהרומן עוסק בשולי החברה. פושעים, אסירים, סרוסרים, גנבים רוצחים ויצאניות… מרכז העלילה הוא פרנץ ביברקופף – אסיר משוחרר המנסה לחזור למוטב, אולם נכשל פעם אחר פעם ונגרר כל פעם עמוק יותר למטה. אולם פרט לפרנץ יש עוד שותפים רבים לעלילה הנעה במספר צירים מקבילים, קדימה ואחורה, דרך אישים שונים, דיאלוגים ומחשבות. נתוני…

סקירת הספר נערה מברלין אותו קיבלתי מידידי י. לקראת נסיעה לברלין, רציתי כמה ספרים העוסקים בנושא. הספר עוסק בקורותיה של רוזה קליין, ילדה ברלינאית הנשלחת ללונדון בקינדר טרנספורט. חלקו הראשון של הספר, החלק הברלינאי, כתוב כאילו היה אמיתי. אמנם עולים סימני שאלה פה ושם בדבר צירופי מקרים משונים שההסתברות להם קטנה במיוחד, אולם תיאור המקומות מדויק (מאחר וקראתי את הספר במסגרת שהות בברלין ולרוב באותו יום בו ביקרתי במקומות, היה לי מיפוי מדויק של העלילה), ובספר שזורות עובדות היסטוריות רבות. חלקו השני של הספר, החלק הלונדוני, נראה בדיוני למדי, וגם העלילה נהיית יותר רומנטית טיפוסיות ומעט זונחת את נושא השואה. כך או כך, הספר הוא בדיוני, אולם נראה שהסופר ערך תחקירים מרובים ושכל פרט בפני עצמו התרחש בצורה כזו או אחרת. רוזה קליין היא ילדה בת עשר בברלין. החיים טובים והיא גרה בבית נאה עם הוריה אחיה הגדול ואחותה הקטנה. הם אמנם יהודים אבל עובדה זו אינה משמעותית עבורם, אביה הוא רופא מנתח נחשב ביותר והכל נראה כשורה. אולם העלילה מתחילה יום לאחר עליית היטלר לשלטון, וענני הסערה כבר מתקדרים באופק. בעיות בבית הספר, פיטורים של אביה, צורך לעבור דירה ואיסורים שונים מוטלים על היהודים. ליל הבדולח מתואר בעוצמה חזקה במיוחד, כאשר הקורא יכול לדמיין את השריפה, הצעקות ברחוב, הפוגרום…

העובדה שאת קריאת הקוקיה כתבה ג’יי קיי רולינג התגלתה מאד מהר וזה כנראה לא סימן כל כך טוב. נראה שהרומן הבלשי לא זכה לעניין רב תחת שם העט  “רוברט גלבריית” אולם ברגע שהתגלתה הכותבת האמיתית העניין, וללא ספק גם המכירות, גדלו. מראש אודה שאיני אוהב את סדרת הארי פוטר. את הספר הראשון קראתי מתוך עניין להבין על מה המהומה ומאחר ולא הבנתי, לא קראתי את שאר הספרים בסדרה. את הסרטים דווקא ראיתי. הראשון נחמד, השני מזעזע השלישי והרביעי טובים. נזכרתי שגם סדרת הארי פוטר התפרסמה רק מהכרך השלישי או הרביעי, סיפור סינדרלה שהעיתונים אוהבים. את הסרט החמישי לא ראיתי, הילדים עצמם אמרו לי לראות אותו כי הוא גרוע, ושלושת האחרונים, נמתחים כמו מסטיק, משעממים וחסרי עלילה מעבר להרפתקאות הורמונים של החברה הצעירים. הרבה מקנאים ברולינג, ועינם צרה בהצלחתם של אחר. בכל זאת סדרת ספרי הארי פוטר הצליחה מעל ומעבר למשוער וגם חשבון הבנק של רולינג גדל בהתאם, למגינת ליבם של הקנאים. מבחינה זו יהיה קל מאד לקטול את ספריה ולהיות מואשם כקנאי. מצד שני, גם לכתוב עליהם שבחים עד אין קץ זה קל מאד ומתבקש. אולם חנפנות היא מיותרת ולא תזכה את כותביה באחוזים. ננסה להיות מאוזנים והסקירה מתארת רק את דעתי הפרטית. כרגיל אתם יכולים לסמוך עליה או לא,…

אני אוהב סיפורים קצרים. קל לסקר ספרים כאלו. קוראים שניים שלושה סיפורים ומיד יודעים אם אוהבים או לא. לא דורש ממני יותר מדי מאמץ. ספרים עם סיפורים קצרים מוצאים את דרכם לראש הערימה. אני אוהב פרוייקטים עצמאיים. יש משהו בנועזות הזו לצאת לבד לדרך תוך כדי נטילת סיכון כספי. אני גם משתתף לעיתים בפרוייקטי מימון המונים לספרים כאלו. למרות זאת, על שלב העריכה אסור לוותר. נתקלתי ביותר מדי יוצרים עצמאיים שהוציאו ספר הנראה כמו קובץ WORD שנשלח להדפסה ואינו ניתן לקריאה. והנה ספר שעונה על כל הדרישות. ז’בוטינסקי פינת רבי עקיבא מסופר מנקודת מבטו של סדרן בתחנת מוניות. סיפורים קצרים. מאד. אפילו אנקדוטות. על כוס קפה אחת אתה קורא שניים או שלושה ונהנה. נהנה מאד. דמויות מכל גווני החברה. דתיים חילונים, חוזרים בשאלה ובתשובה, נשים גברים, קשישים וילדים. כולם עוברים בתחנת המוניות, והסיפורים מצטברים. הסיפורים נערכו על ידי אורי בלסם והעימוד והטיפוגרפיה נעימים ונוחים לקריאה. הכתיבה יפה. הסיפורים מענינים. לפעמים מעט צפויים, לפעמים עם טוויסט קטן. לא נגררים לקיטש ולבנאליות ושומרים על אופטימיות. אהבתי, נהנתי וממליץ. את הספר תוכלו לרכוש בחנות הספרים המקוונת מנדלי . יש עותק מודפס ויש עותק דיגיטלי מוזל. בחנות מופיע גם פרק לדוגמה, אבל הסופר – רענן זיו – נאות לפרסם סיפור נוסף באתר שבוע הספר….

סיפורה של אגנס, מקים לתחייה פרשת רצח מאיסלנד של תחילת המאה התשע עשרה. בעל חווה ואורחו נמצאים מתים בחוותם השרופה כאשר הם סובלים מפצעי דקירה. כל שלושת האנשים שנכחו במקום נאשמו ברצח ודינם נגזר למיתה. אגנס היא אחת מהם. אבל לפני ביצוע גזר הדין ועקב קשיים לוגיסטיים נשלחת אגנס לחווה חקלאית של אחד מקציני המחוז – למגינת ליבו ומשפחתו. בחווה זו תפגוש אגנס את הכומר שיציל את נשמתה בטרם תעלה לגרדום, ועד ההוצאה לפעול היא תהיה משרתת בחווה. אגנס מבקשת דוורא את עוזר הכומר טוטי, שמתייחס למשימה זו כאל ראשונה במעלה אולם לא לגמרי מבין מדוע בחרה אגנס דווקא בו. “אין דבר כזה אמת,” אגנס אמרה ונעמדה. גם טוטי נעמד והחל לשפשף את אחורי מכנסיו. “יש אמת באלוהים” אמר בכובד ראש, לאחר שזיהה הזדמנות למלא סוף סוף את תפקידו הרוחני. “יוחנן פרק שמונה, פסוק שלושים ושתים: ותדעו…” “את האמת,והאמת תשחרר אתכם’ כן אני יודעת. אני יודעת”. אגנס אמרה. היא נטלה את הסריגה שלה והחלה לפסוע לעבר החווה. “לא במקרה שלי, הכומר טורברדור,” היא קראה לעבוד. “אני דווקא אמרתי את האמת ותראה כמה זה עזר לי.” סיפורה של אגנס מסופר בכמה קולות. קולה של אגנס עצמה המדברת בגוף ראשון בחלקים נרחבים מהספר, כולו של מספר כל יודע בגוף שלישי המשלים את…

סקירה על ספרה של נעמי קרן לה סניורה.הספר לה סניורה עוסק בדמותה המיוחדת של דונה גרציאה נשיא, שבגיל 26 התאלמנה מבעלה וגילתה שהיא אחראית לאחת מחברות העסקים הגדולות ביותר בעולם של המאה ה-16. מעט שנים אחר כך נפטר גם גיסה והיא הייתה הבעלים היחידי של עסק הענד ואחת הנשים העשירות בעולם. משפחתה הייתה משפחה של יהודים שעזבו את ספרד בזמן הגירוש של 1492 לפורטוגל אולם גם שם נאלצו להמיר את דתם. הספר נפתח במכתב שגרציאה כותבת לחברה ובו היא מספרת לה על הרגע בו אביה סיפר לה בסודי סודות שהיא יהודיה. כדי לשמור על חייהם לא יכול צאצאי האנוסים אפילו לספר לילדיהם על כך שהם יהודים שמא יפלטו אלו איזו מילה בטעות, מילה שתוביל את כל המשפחה לעונש השריפה. הבחירה לכתוב ספר כרומן מכתבים חד צדדי אינה בחירה פשוטה. צורת כתיבה זו עשויה להרתיע קוראים רבים מאחר והספר הוא אוסף של מונולגים, כמעט ללא דיאלוגים. קוראים רבים חשים קושי מול צורת כתיבה זו וגם אורכו של הספר, 700 עמודים צפופים נראה מפחיד. אולם הספר קל ונעים לקריאה  ואני נהנתי ממנו מאד. הכתיבה יפה ומסוגננת ואינה דורשת מאמץ מהקורא, אלא השקעת זמן נינוחה, וקריאה שאינה ממהרת לשום מקום. קראתי בו במשך חודשים, מעט בכל פעם וכשהרגשתי שהתיאורים רבים מדי, דילגתי מעט…

היינו בתור למרפאת חוץ…. הרבה זמן. לקחנו אייפד אבל מתישהו נמאס לי שהוא משחק. אני – יואב, די מספיק לשחק אולי תקרא ספר. יואב – לא הבאנו ספר. אני – תקרא באייפד. יואב – אפשר לקרוא באייפד? אני – בטח. יואב – מה יש? אני – את הקוסם מארץ עוץ קראת? יואב בטח – זה על המכשף ההוא שבסוף היה רע ו… אני – קוסם, ולא בדיוק רע, אולי טיפה רמאי…. יואב – אבל קראתי. אני – אבל יש לזה ספר המשך. יואב – יש המשך? אני -הנה… ועד שהגיע תורנו נשמעו קולות של הנאה וצחוק מהספר…. אז לקוסם מארץ עוץ, ספר שכולם מכירים, יש המשך, ולא אחד אלא רבים . הראשונים נכתבו על ידי באום בעצמו ואחר מכן על ידי אנשים שונים. רק ספר ההמשך הראשון, ארץ עוץ המופלאה תורגם לעברית בעבר אולם נשכח על המדפים. גילי בר-הלל סמו, תרגמה את המהדורה המוערת והמוארת של באום בעבר ובגלל שהיא “משוגעת לנושא” (כהגדרתה) פתחה הוצאת ספרים עצמאית שכל מטרתה לתרגם את שאר ספרי ההוצאה. להוצאה קוראים בשם המתבקש עוץ. את הספר השני בסדרה רכשתי כספר אלקטרוני מתוך סקרנות. אוגדה בלי בושה כי מחירו הנמוך מאד, מחיר הכרות, (עשרים שקלים בלבד בחנויות מנדלי, בוקסילה,אינדיבוק וכו’ – אין לי העדפה לאחת מהם)…