ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

“שעוני נוכחות” ספרו של יואב אבני הוא פנטזיה אורבנית המתרחשת בישראל בעתיד הקרוב מאד ועוסקת בבינה מלאכותית ופיתולי זמן. בועז, מתכנת ראשי של בינה מלאכותית משוכללת, מוזמן לתוכנית אירוח כלשהי (לא ניפטר אף פעם מהטראש הזה?) שמנתחת בכל שבוע חמשיר כלשהו שהבינה המלאכותית המציאה ומשמש מעין נבואה. בועז מנסה לשלול את העיסוק הרציני מדי בחמשיר זה, ובכך פותח סדרת אירועים שנפתחת בכך שהוא מפוטר, וממשיכה בדמויות מהעבר הקרוב והרחוק שמגיעות דווקא לפתח תקווה. יתרה מכך, אותן נבואות מתחילות להתברר כאמיתיות או לחפות כמגשימות את עצמן ובועז מנסה בכלל להבין מה קרה ומה הוא עושה הלאה. מאחר והוא מפוטר טרי וגם בת זוגו נטשה ועזבה אותו, יש לו זמן פנוי לנושא. כיליד תחילת שנות השבעים, כאשר מחשבים אישיים רק נכנסו לשימוש והיו מגושמים וכבדים זכורים לי שני סרטים באופן מיוחד. בשניהם צפיתי שוב לא מזמן והם התיישנו מאד אך עדיין חביבים. הראשון הוא “חלום אלקטרוני” בו ארכיטקט חנון רוכש מחשב לצורך המצאה שלו ובנוסף משתמש במחשב כדי להצליח בחיזוריו אחרי שכנתו המצודדת. בסופו של דבר המחשב עצמו מפתח רגשות ומסבך את העלילה. הסרט השני הוא “משחקי מלחמה” בו חנון מחשבים צעיר בבית הספר מנסה לפתור חידון כלשהו וכמעט מתחיל מלחמת עולם גרעינית. הרעיון של מחשבים עם הרבה כוח שעושים כרצונים, אינו…

אין לי מושג למה החליטו בהוצאת ידיעות ספרים להוציא מהדורה מחודשת של בודפשט, אבל טוב עשו וכך יצירה נפלאה זו תזכה לשוב למדפים ולמצוא לה מקום אצל קהל קוראים שרובם מן הסתם כבר ביקרו בעיר הפופולרית כל כך עבור ישראלים. מה שפופולרי כל כך עבורנו יכול להיות אקזוטי עבור ברזילאים מריו דה ז’נרו, אבל בודפשט נבחרה קודם כל בגלל השפה. אם יש משהו אקזוטי בהונגריה, הרי זו השפה ההונגרית או בשמה המקומי, השפה המגייארית. זוהי שפה קדומה, מעומק הרי אורל, שלא דומה לשום שפה אחרת בסביבה, לא לשפות הלטיניות ולא לשפות הסלביות. יש מעט דמיון לפינית, ועבור ז’וזה קוסטה, איש המאוהב במילים, זו השפה שהוא רוצה ללמוד. קוסטה מגיע לבודפשט באקראי, לאחר ששהה בכנס של סופרי צללים באיסטנבול ונאלץ לעבור דרך בודפשט, אולם מספיק לילה אחד להתאהב בעיר ובשפה והוא חוזר לשם לתקופה ארוכה יותר, אולם לזו יש מחירים בארצו הוא וכשהוא סופסוף שב לשם הוא מוצא את עצמו בזוגיות קורסת, בקריירה נעלמת, ובתסכול הולך וגובר על כך שאחת מיצירות הצללים הזבלית ביותר שלו נהיית רב מכר היסטרי. הוא חוזר לבודפשט אהובתו בה גם קרה אהובתו החדשה. קוסטה ממשיך להיות סופר צללים גם בבודפשט ואף שולח עטו בסוגות אחרות, וגם בהן עושה חיל, אולם תמיד נותר בצל. גם בברזיל וגם…

ספר חדש בסדרת התרגומים המחודשת לספרי התעלומה של אגתה כריסטי והפעם דוד ריצ’רד הערירי ששכל את בנו יחידו מת ומשאיר ירושה ענקית. שום דבר לא נראה חשוד אולם הערה כלשהי גורמת לתהייה האם מישהו מהיורשים רצה “לזרז” את הטבע? מעבר לכך, כל מילה נוספת (כולל הכיתוב בגב הספר שהפעם אשמיט מהסקירה) תהיה מיותרת ובכל זאת בלי ספויילרים יש בסקירה זו רמז או שניים. בספריה של כריסטי לכל משפט יש חשיבות. בספרים עומס פרטים ורובם חסרי משמעות ורק מהווים הסוואה למשפט או שניים שפותרים את כל התעלומה, משפטים שכמובן מפספסים במהלך הקריאה, אולם בסיומה יש להודות כי הם היו שם כל הזמן. לכו תמצאו מחט בערמת שחת, ושיטה זו של העמסת מידע להסוואת המידע הערכי פועלת היטב גם בימינו. למעשה אחד מספריה הקודמים של כריסטי עוסק בעצמו בכך. כרגיל החקירה תקועה ופונים לפוארו הקשיש, אלא שהפעם פוארו לא מנהל ממש חקירה אלא פועל על בסיס אינטואיציה ומחכה לראות כיצד יתפתחו הדברים ומי יכשל בלשונו. מבחינה זו הספר מעט שונה מספרים אחרים וגם כקורא, שמתי לב להטעיות מרובות, וגם לכמה נתונים שהיו חשובים ומשמעותיים, אולם הייתי צריך לחכות לגראנד פינאלה הקבוע בו פוארו אוסף את כולם, מספר את מה שהוא חושב, עם או בלי הוכחות, והפושע בצורה שקצת פחות משכנעת בימינו, מתוודה…

את משפט הפתיחה של הספר “קטיה היא אישה מוחזקת” לא בדיוק הבנתי. למזלי הוא מוסבר עוד בעמוד הראשון. קטיה היא בחורה צעירה שאוליגרך רוסי מהדרג השלישי מחזיק אותה. לכאורה יש לה דירה, הכנסה, וזמן פנוי לעצמה. למעשה היא בסוג של כלא, מנותקת ממשפחתה. הספר נע בין העבר, איך בכלל הגענו למצב האומלל הזה, לבין ההווה הסיפורי, בו הבדידות רק מתעצמת עקב מגפת הקורונה, ולפיצוץ הבלתי נמנע מאחר ואשתו של האוליגרך, דמות מרכזית ברומן, לא בדיוק מתלהבת מכל העניין. חלק העבר של הספר מספר על שלושה דורות של נשים שחיות יחד בקייב. אנה הסבתא, שבעצמה גודלה על ידי סבתה שדי שנאה אותה מסיבות שיתבהרו רק באמצע הספר, וגם היא לא הצליחה במיוחד בתחום המשפחתי. נכדתה היא קטיה ועליה היא מנסה לגונן יותר, במיוחד שאמה של קטיה, הבת של אנה, לא מסוגלת לתפקד בתור הורה. שלוש הנשים חיות ביחד את החיים הפשוטים עד שצייד דוגמניות מתלהב מיופייה של קטיה והיא נעשית בגיל 14 דוגמנית צעירה ואז גם מצליחה, ופתאום מתחוללים שינויים במשפחה. לקטיה יש כסף ולא מעט ממנו, בוודאי במונחים יחסיים, אבל הקריירה פוגעת בנורמליות של נערה מתבגרת. לאחר כמה שנות קריירה היא מגיעה לתצוגות אופנה שבהן יש דרישות נוספות לאחר התצוגה, ואמנם היא התגלגלה לאוליגרך יחסית נחמד, אבל כמובן שמערכת יחסים…

In Medias Res –”הומרוס התחיל את הסיפור שלו אין מדיאס רס שזה באמצע הסיפור. הוא התחיל בשנה התשיעית של המלחמה עם אכילס הגיבור שיושב באוהל שלו כועס. ומאז מספרים ככה הרבה הרפתקאות גדולות. בילי הרים מבט אל אחיו. אני די בטוח שאנחנו כבר בהרפתקה, אמט. אבל אני לא יכול להתחיל לכתוב אותה עד שאדע איפה האמצע”.  כך אומר בילי בן השמונה לאחיו הגדול כאשר זה שואל אותו מדוע אינו מתחיל לתעד את ההרפתקה שלהם והנה גם סקירה זו מתחילה מהאמצע. “לינקולן אקספרס” הוא שמה של הדרך הראשונה בארצות הברית שחיבה את המזרח למערב מטיימס סקוור ועד סן פרנסיסקו בכביש ארוך ארוך, שלאורכו מתנהל הסיפור שלפנינו. עשרה ימים במסע בכביש בארצות הברית של שנות החמישים בספר שהוא מחווה לכל ספרי המסעות מהתקופה הזו עם נגיעות לימינו. אמט בן ה-18 מסיים לרצות עונש במוסד לעבריינים צעירים ואפילו מקבל קיצור מסוים של העונש לאחר שאביו מת. אין לו מה לחפש בעיירה הזניחה מורגן נברסקה בה יש לו כמה אויבים שלא יתנו לו לחזור אפילו היה רוצה. אביו היה חקלאי כושל שהשאיר הרבה חובות, והוא רוצה לאסוף את כל מטלטליו המעטים, את הסטודבייקר הפרטית שלו שניצלה מהמעקלים, ואת אח שלו ולצאת דרומה לטקסס המתפתחת. אמט מחושב מאד וטקסס לא נבחרה לחינם אלא לאחר מחשבה…

יערה קסטל מצליחה להדוף תוקף שפורץ לביתו תוך שהוא מאיים עליה ומנסה לאנוס אותו. ההדיפה מתבררת כמוצלחת יותר מדי כך שהתוקף נהרג, ויער המוצאת את עצמה בתסבוכת רצינית, שכן לא רק שהיא יודעת מי התוקף, אלא שהוא מקושר למשפחה שידיה רב לה בעולמות העליונים וגם בתחתונים, מה שהופך את חייה של יערה להיות נתונים בסכנה. העלילה נעה במהירות עצומה, כאשר דווקא כמה דמויות לא צפויות באות לעזור ליערה, אבל הקורא לא יודע אם ועד כמה הוא יכול לסמוך עליהן, ואחת מהן מספרת בהרחבה את סיפורה האישי, מימי מלחמת העולם השנייה, ובכך מבלבל את יערה עוד יותר. מחשש ספויילרים אין אפשרות לפרט יותר מדי, אבל מראש נעיר שהעלילה, לא מאד הגיונית וסבירה, אפילו בעולם המותחנים המהירים והקצביים. מאחר וזהו ספרה המי יודע כמה של קראוס-ויינר, נראה שיש קהל מספיק גדול שזה כלל לא מפריע לו , אז גם לי זה לא הפריע. הספר קריא מאד, הדפים עפים בקצב מהיר והוא אינו ארוך במיוחד, כך שיספק לקוראים כמה שעות של הנאה. עיקרו של הספר מתרחש במהירות תוך ימים בודדים ומשאיר ליערה כמה דילמות לא פשוטות. בנקודה זו היה אפשר לסיים את הספר ולהשאיר סוף פתוח לגבי הדילמות, וגם לגבי סיפור האהבה שנרקם בינתיים ולא ממש התממש אבל קראוס-ויינר חוסכת זאת מהקורא ובפרקים…

מאחר ולרוב אני ניגש לספרים ללא ידע מוקדם עליהם, ואפילו לרוב מעדיף לדלג על גב הספר, קיוויתי בתחילת הספר שהסיפור בדיוני, אולם ככל שממשיכים (ובוודאי אם קוראים את גב הספר או קצת פרטים בויקיפדיה), הרי ברור שסיפור הזוועה אותו מספרת עופרה עופר אורן, על ילדותה, בצל הורים שעסוקים בלריה ובעיקר לפגוע בה, גם מילולית, גם פיזית וגם מינית, אינו יכול להיות אלא סיפור אמיתי, אולי המשכה של תנועת ה #METOO וההבנה שאי אפשר להשאיר דברים בבטן זמן רב כל כך. הביטו בתמונת הכריכה. איך הבית, שאמור להיות המקום הבטוח הוא בעצם מאורה בה הזאב כבר נמצא וקר מחכה לשעת הכושר. עופר אורן כבר כתבה על הנושא ובספרה מתייחסת אליו בצורה רחבה יותר, כולל הבאת תגובות לפרסומים הקודמים שלה. בספר כמה חלקים והשניים הראשונים הם העיקריים. הראשון היא תיאור הדברים שקרו מילדותה, מחוסר הקשר לאחים (שמוזכרים ברמזים בלבד) וגם שבסוג של קלישאה נישאה בנישואי בוסר ומילדה מוכה נהייתה אישה מוכה. חלקו השני מתאר בקצרה בעלי מקצוע, פסיכולוגים או פסיכיאטרים איתם נפגשה, טיפולים שלרוב לא צלחו ונקטעו בראשיתם. דרוש הרבה אומץ לכתוב ולפתוח כך את העבר, וייתכן שרצון המחברת להראות שאפשר לצאת, גם בגיל מאוחר, מהתהומות שהיא הגיעה עליהם. כך למעשה מסתיים חלקו השני של הספר, כאשר המטפל, התשיעי או העשירי במספר,…

לא קל לקרוא את הספר באנשי. חלק גדול ממנו עוסק בהתמודדויות שאנחנו אוהבים להדחיק, ובתקופה זו, יכולים להיות קשים אפילו יותר של אובדן והסתבכות החיים ושאלות כגון: למה זה קרה לי או למה זה מגיע לי, שאלות שממילא אין עליהן תשובה. דברים, טובים ורעים, קורים. כל הזמן, לכולם. לשירה קרו הרבה דברים רעים. היא חולה במחלה כרונית שאמנם יש לה תרופה כלשהי, אבל לא פשוט לחיות איתה ויש יותר מדי השפעות ותופעות לוואי, וכמו כן היא מגלה שהיא באנשי, דמות שמטרתה לבשר לאנשים אחרים על מותם הקרב, וזאת כאשר היא עצמה ניצבת לא הרחק משם. בחהלט לא פשוט לילדה בגיל בת מצווה. טליה לעומת זאת מתחילה את הסיפור כבעלת חיים מושלמים: זוגיות, בית, ילד קטן וחמוד, עבודה חשובה וחשאית בשירות קבע בה היא מצליחה מאד ובוודאי תוכל להתקדם, ובכל זאת הכל אצלה מסתבך עקב אופייה הבעייתי. בעלה הזנוח, מעלה שאלות לגבי הקשר, היא מסרבת לכל טיפול וייעוץ, ובסופו של דבר הוא מתייאש ונוטש עם הילד. מנקודה זו דמותה נכנסת לסחרור כאשר היא למעשה מנתקת קשר עם הבן שלה, דבר שלא ממש מתקבל על הדעת ובמקביל מואסת בעבודה ממנה כל כך נהנתה, ועבורה הקריבה את הזוגיות והמשפחה שלה. בעוד שהעלילה של שירה מתקדמת בצעדים הגיוניים, אם לא ניקח בחשבון את עניין…

הספר “ההתחלה של כל הדברים” פותח באגדת עם מתקופת הקיסרות האוסטרו-הונגרית, על שלושה אחים שהצילו את המחוז שלהם בביקור פתע של הקיסר, ומניע את עלילת הספר כאשר עשרות רבות של שנים אחר כך בפרק זמן קצר נולדים שלושה ילדים ששמותיהם כשמות האחים. תחייתה מחדש של השלישיה מבשרת, משהו. לא ברור מה, אבל משלושה שייגצים כאלו, לכו תדעו מה יקרה.מתברר שלא מעט, בספר זה שכמו ספרים אחרים של איצקוביץ’ יש בו היבטים מיסטיים והוא מעין סיפור אגדה, שנפתחת בשנות השמונים לפני נפילת החומה, והולכת אחורה ללידתם, בגרותם, תקופת השואה בהונגריה והגירוש למחנות והיפרדות השלישיה ברחבי העולם עד המפגש הלא צפוי שגורר אחריו מסע חזרה לשורשים, כמו שמו של הספר, להתחלה של כל הדברים.שלושה טיפוסים שונים בחר איצקוביץ’. איש הרוח, שטרן, היה יכול להיות תלמיד חכם ורב גדול אולם נהיה סופר והתפרסם בכל העולם. ספרו על השואה אף זיכה אותו בפרס נובל לשלום. אדלר, הוא הטיפוס המייצג את יהדות השרירים, עלה לארץ ולהילחם כמה שיותר באויבים. המשפחה? מקום חמישי בסדר העדיפויות וגם בזה יעסוק הספר. בלום מייצג את היהודי העסקי כזה שמחפש ויוצר הזדמנויות עסקיות בכל אשר ילך, ואם העסקה מעט מפוקפקת, נו, עניין של מה בכך. כמובן שיש גם אישה, טוני, ששלושתם רוצים אולם מסיבות שנבין רק בסוף, אהבה ממש לא…

עשרה אנשים מקבלים הוראות להיעלם, כאשר חברת תוכנה שהחוברת – CIA ופחות או יותר שולטת על כל מאגרי המידע בעולם מנסה לחפש אותם. מי שלא יתגלה במשך חודש, יקבל פרס כספי עצום, אבל לא הרבה תהילה שכן כל פרטי הניסוי צריכים להישמר בסוד. עד כאן נשמע כמו עוד גרסה של הספר משחקי הרעב, בעצמו גרסה של ספרים ישנים מאד של סטיבן קינג, אולם לפחות גרסה בה אף אחד לא אמור למות, והחיים שלך אינם הפרס הגדול. בכל אופן זה המצב, עד שהעסק מתחיל להשתבש. מתוך עשרת המטרות, אחת נראית קלה במיוחד, ספרנית בספרייה של בוסטון, שעושה כבר בהתחלה המון טעויות אבל איכשהו חומקת. לא יכול להיות שהכל מזל, והשאלה איך דווקא היא מצליחה, ומה בכלל המטרה שלה, כי הכסף אינו העניין היחידי, יתבררו רק בהמשך. גם מנהל הניסוי, יאבד את שפיותו ככל שהוא לא מצליח לאתר אותה, והעניינים יהיו מהר מאד אישיים ויתחילו לצאת משליטה. לפחות בספר זה, המכונות עצמן רק נותנות מידע ועדיין לא לוקחות החלטות בעצמן, נושא שגם הוא נהיה נפוץ בספרים ובסרטים. על הדרך, נלמד שאין לנו אפשרות להתחבא, אולי לא עכשיו אבל העתיד הולך לשם. אנחנו מצולמים בכל מקום, תוכנות זיהוי פנים יזהו אותנו, את צורת ההליכה שלנו, כל טלפון נייד בסביבה יכול להיות מיקרופון שמקליט…