ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

אילעאי עופרן הוא רב קיבוץ, פסיכולוג, ראש מכינה קדם צבאית, פובליציסט, אושיית רשת בפייסבוק וגם נכד של ישעיהו לייבוביץ. כל ההיבטים האלו באים לידי ביטוי בהרצאותיו ובשיעוריו (ואלו לרוב מושכות קהל גדול) וגם בספריו. סדרת ספריו “עת לדרוש” היא על סדר השנה והכרך שלפנינו עוסק באלול ובימים הנוראים. אמנם חלקו הראשון של הספר כותרתו אלול, שכבר עבר וגם ראש השנה עבר, אולם פרק אלול מתאים וראוי גם לעשרת ימי תשובה ולכן סקירה זו אמנם מתפרסמת באיחור מה, אבל עדיין רלוונטית לשבוע זה. כהערכה כללית אומר שנהנתי מאד מהספר והוא ליווה אותי בימי ראש השנה. הרעיונות המובאים בו חשובים והם מותאמים לימינו אנו בעיצומה של המערכה הקשה. את הפרק על יום הכיפורים אני שומר לקריאה עיצומו של יום. הפרקים עצמם קצרים אולם גם בהם מצליח עופרן, מתוך חדות מחשבה ומבט נוכח להביא תובנות חדשות ואף לבצע מהלך המכונה לעיתים בישיבות “חקירה”, בה מנסים לעמת שתי תפיסות לגבי אותו עניין ולראות אילו צדדים של העניין כל אחת מהן תופסת, ובמידת האפשר לבצע סינתיזה כלשהי. בספרים מסוג זה דרכי היא לבחור פרק לצורך הדגמה ולדון בתוכנו בתוספת הערות שלי. בחרתי בפרק “פרדוקס הסליחה” אך נגלוש גם לפרק שבא אחריו וכותרתו “כפרה או תשובה? – מאשמה לאחריות” שכן בעיני הם יחידה אחת ומשמותיהם כבר…

ספרו של אבי רט מביא מאמרים קצרים לכל פרשות השבוע וגם לחגים. מסגרת זו היא כנראה הנפוצה ביותר האפשרית, וספרים חדשים מדי יוצאים מדי שנה. אבי רט עוסק כבר שנים בכך, במסגרות שונות: דברי תורה ושיעורים בבתי הכנסת, במכון ש”י, במסגרת המפעל של התלמוד הישראלי לילדים ואלו רק חלק קטן מפועלו. לפיכך ומהיכרות אישית וידיעה שתמיד כדאי להקשיב לדבריו של אבי, ברור לי שכמות החומר הפוטנציאלי להיכנס לספר הייתה עצומה ובחירת הפרקים שייכנסו לספר אינה מלאכה קלה. לכל פרשה מוקדשים 3-5 מאמרים, כל אחד באורך של עמוד או שניים. כך הספר מתאים את עצמו גם למי שרוצה להסתפק במנות קטנות בלבד כגון רעיון לדבר תורה קצר לארוחה. מטבע הדברים קוראים מוזמנים ויכולים לפתח בעצמם כל מאמר לדיון או לשיחה, ולרוב בספרים מעין אלו אני עושה זאת ביני לבין עצמי. בסקירה מהירה יחסית וקריאה של כמה פרקים מצאתי כמה תחומים שמופיעים במאמרים רבים והם נעים סביב הנושא של חיבור הישראליות והיהודיות של ימינו, נושא שקרוב מאד לליבו של רט. כמעט בכל פרק תוכלו למצוא שבח כלשהו על ארץ ישראל וגם על עם ישראל. דברי שבח אלו מכילים גם דברי חיזוק ועידוד הנצרכים בימים אלו. אמנם הספר נכתב לפני אירועי שמחת תורה, אבל אלו מסרים שבאים כנגד הקיטוב הנוראי שהיה במדינה עוד…

מגילת איכה, מסיבות מובנות, היא ספר שהעיסוק בו מועט. אמנם כדאי ואפשר ללמוד את המגילה בכל עת אולם, בתוך עמי אני חי וברור לי כי מרבית הקוראים עושים זאת אך ורק בתשעה באב. בשנה זו במיוחד, בו חווינו הסתר פנים וחורבן, ורבים מאחינו עדיין בשבי, קריאתה של מגילת איכה הופכת להיות רלוונטית, ואינה רק זכר לעבר רחוק, אלא ההווה המתמשך עצמו. הספר עצמו נכתב לפני כמה שנים ותורגם על ידי ידידי למדור זה, צור ארליך. לאחר הצגתו הכללית של הספר, ננסה לעמוד על האפשרות ללימוד הספר ביום תשעה באב עצמו. הספר פותח בכמה פרקי מובאות הנותנים מבוא כללי למגילה, זמנה מחברה והרקע ההיסטורי. כמקובל בסדרת ספרים זו, שיש לה נטייה לעולם האקדמאי, מוזכרות דעות רבות מהמחקר והערות השוליים רבות ומפורטות. פרקי מבוא נוספים עוסקים בתוכן התיאולוגי של המגילה וכן בצורת השירה שלה והשוואתה לשירות אחרות במקרא. ציגלר עומדת היטב על כך ששמה המקורי של המגילה, קינות, מתאר את תוכנה, בדומה לספר תהלים שיש בו מזמורי תהילה רבים וממשיכה בשאלה האם מדובר בלקט בלבד או שמא יש מבנה. ציגלר מביאה את הדעות השונות ומציגה את מטרתה להציג מבנה כללי לכל המגילה, בו אדון בהמשך. ליבת הספר היא חמישה פרקים ארוכים, אחד לכל פרק במגילה ובכל אחד מהם פרקי משנה: מבוא, מבנה,…

“אני לא יכול לדבר על נקודת משבר מסוימת. אני חי במשברים כל הזמן. אצלי כל חג זה בעיה. בשמחת תורה, לדוגמה, דיברתי בישיבה על השואה, לא יכולתי לעבור שמחת תורה בלי השואה. לשואה יש השלכות על כל החיים שלנו. כל מה שיש בארץ קשור לשואה, הכול מושפע מהשואה באופן בלתי מודע. זה משחק תפקיד גדול בחיים שלנו בארץ – כל פחד הקיום, ההישרדות” (עמ’ 215) הספר “לעולם יהא אדם” מביא דברים שאמר הרב עמיטל בישיבת הר עציון, ובמקומות נוספים במשך השנים. לא מדובר בשיחות שלמות אלא בקטעים, לעתים בני שורות בודדות ולעתים גם כמה עמודים, בנושאים שונים ומגוונים. כמו בלקטים אחרים, ללקט יש שתי מטרות שאינן חופפות, ולעתים יש להכריע ביניהן. המטרה הראשונה היא עבור תלמידיו של הרב, שבהשערה מושכלת, ניתן להניח שיהיו רוב רוכשיו וקוראיו של הספר. המטרה השנייה, היא להרחיב את תפוצת דברי הרב לקהלים נוספים, בין אם אלו התלמידים הצעירים יותר בישיבה שלא זכו להכיר את הרב אך שומעים את שמו כמעט מדי יום או לציבור הרחב. מאחר ובסקירה על ספר מסוג זה, אין הרבה טעם להתפלמס על התוכן, נביא כמה קטעים ובעיקר נבחן את הצלחת העורכים להתאמת הספר לשני הקהלים. עבודת הליקוט היא תמיד עבודה קפדנית ואיטית, בפרט שהדברים נלקטים ממקורות שבעל פה, הקלטות שונות, רישומים…

ספרו החדש של פרופסור אביגדור שנאן עוסק בהפטרות לפרשות השבוע השונות. אפתח בכך שבכל הקשור לסקירה זו אני נוגע בדבר. נושא ההפטרות קרוב לליבי, ובעצמי כתבתי ספר על ההפטרות. יתרה מכך, בזמנו שלחתי לפרופסור שנאן את כתב היד והוא כתב עליו דברי שבח שחיממו את ליבי והבאתי בגב ספרh. אפילו שמו של הספר כמעט זהה לכותרת המשנה של ספרי “הפטרה לעניין – מסע בעקבות הנביאים“. במילי דבדיחותא, בני הציע לי שאכתוב על הספר בדיוק את אותם דברי שבח, אבל נניח את ההומור בצד, ונכתוב בדיוק כמו כל סקירה אחרת שאני כותב. שמחה גדולה ממלאת אותי כאשר מדף הספרים העוסק בהפטרות, מתמלא עוד קצת. הנושא כל כך מתבקש שיש רק לתמוה מדוע על הפרשות עצמן נכתבים עשרות ספרים מדי שנה, ועל ההפטרות מעט מאד. אמנם לא על עצמי לספר באתי, אבל מפעם לפעם, אערוך מעט השוואות לספר שלי, בעיקר כדי להראות את השוני, ואת הנתיב השונה שכל אחד יכול לבחור לו בעקבות נביאי ישראל.כמתבקש וכמו שפתחתי אני את ספרי, הספר פותח בהקדמה כללית על נושא ההפטרות. אנחנו מתייחסים להפטרות כמובן מאליו, אבל מתישהו היה צריך להחליט שקרואים אותן ואז לבחור אותן ויש לנו יותר השערות מידע מוצק לגבי התהליך. שנאן מרכז את הדעות והאפשרויות השונות שעלו במחקר לאורך השנים בצורה. לאחר…

ספרו של חננאל מאק מביא את סיפורם של מלכי ישראל, שבניגוד למלכי יהודה, לא זכו לתיעוד רב בתנ”ך. בהקדמה לספרו מאק מציין כי הוא מסתמך על התנ”ך, וכמעט על התנ”ך בלבד. בשיטה זו בחר מאק כדי להישאר נאמן לכתוב בתנ”ך ולא להמציא דברים. גם הבחירה לא ללכת אחר המדרשים הרבים הקיימים מעידה על הרצון להישאר נאמן למה שכתוב. המדרשים הם יפים ונאים ומרחיבים את היריעה, אולם הם באו להביע רעיון של הדרשן ולרוב אין להם דבר עם המציאות ההיסטורית. בחירה נוספת היא לא להסתמך על התרגומים הראשונים לתנ”ך ולא על ספרים חיצוניים. יוצא דופן הוא אזכור מלא של מצבת מישע, שהיא מקור חיצוני, מהימן, וכזה הנותן אור היסטורי נוסף על תקופת בית אחאב. בחירה זו, משרתת מטרה אחת, אולם גורמת בהכרח שאין למאק אפשרות לכתוב על כלל מלכי ישראל. כפי שמאק עצמו כותב בהקדמת ספרו, ישנם מלכים שזכו לשורות בודדות בלבד בתנ”ך ומעט ידוע על אודותם. לכן נשארו רק המלכים שהתנ”ך עצמו מרחיב עליהם ובעיקר ירבעם, אחאב ושושלתו, שושלת יהוא, והמלכים האחרונים. הפרק על אחאב וביתו תופס מעל מחצית הספר, וגם תקופה זו נזכרת רבות בתנ”ך בעיקר בגלל שני הנביאים הגדולים שהופיעו בה אליהו ואלישע שספר מלכים מקדיש להם מקום רב. על מנת להצליח בכל זאת ליצור משהו חדש תוך…

מי שמכיר את ספריו הקודמים של הרב לונדין בסדרת “.. של הנפש”, כבר יודע שהפירוש בספר אינו פירוש על דרך הפשט אלא על דרך הרמז ולעתים גם דרך הסוד, המוצאים להם מהלכים משלהם בכתובים. לפעמים הדברים נראים רחוקים ואפילו מעט מאולצים, ולפעמים הדברים יתיישבו יותר על דעתו של הקורא. ייתכן שדווקא מגילת רות, בהיותה מגילה קצרה יחסית, כאשר פשט הכתובים די ברור וכמעט ואינו צריך פירושים, ואילו המדרשים כדרכם מפליגים לכל הכיוונים, מתאימה יותר לדרכו של הרב לונדין. בספר זה שותף גם בנו הבכור של הרב לונדין, יצחק. הפירוש הוא רציף למגילה כולה כמהלך אחד גדול. דרך סיפורה של רות המצטרפת לעם ישראל, הוא מביא את המהלך של הנשמה שהתנתקה משורש מחצבתה וחוזרת לעמה, אולם באותה עת זו גם נשמתו של כל אדם שמצוי בתהליך של חיפוש או של תשובה ולא רק כתהליך של גרים. יתר מכך ובהכללה, זו גם תנועה של עם ישראל כולו להתחברות לקב”ה. נקודת המוצא לבחירה בפירושים אלו היא תשובתם של נערי בועז לבועז על שאלתו מי זו הנערה המוזרה שהולכת אחריהם: “וַיַּעַן הַנַּעַר הַנִּצָּב עַל הַקּוֹצְרִים וַיֹּאמַר נַעֲרָה מוֹאֲבִיָּה הִיא הַשָּׁבָה עִם נָעֳמִי מִשְּׂדֵה מוֹאָב.”. קולמוסים רבים נכתבו על פסוק זה: על ההתנשאות של הנער, על הבחירה שלא לכונתה בשם אלא בצורה מזלזלת, על ההדגשה…

קשה לסכם את ספרו של פרופ’ שלום רוזנברג, שהלך לעולמו לפני כשנה, בסקירה קצרה וממילא גם ספרו אינו יכול לסכם את מפעלו. הבעיה מחריפה עוד יותר, כי גם את המחשבה היהודית, ועוד לגווניה, אין אפשרות לצמצם לכרך אחד. כיוצא מכך ננסה לגשת לספר זה בצורה שונה. ספרנו מהווה הרחבה לספר “מחשבת הכוזרי” שיצא לפני כשלושים שנה. בעוד בגרסת המקור, המיקוד היה בבירור על הכוזרי, בספר זה אמנם הכוזרי משמש כשלד הספר, אולם שם הספר מתיימר להיות כוללני הרבה יותר. כותרת המשנה מציינת את הכוזרי ואת לווינס כקצוות הטווח, אולם הוא רחב יותר וכולל גם את רב סעדיה גאון וגם את לייבוביץ’ שנפטר מעט אחרי לווינס. למעשה אולי היה צריך לקרוא לספר בשם מעט שונה, ולהוסיף לשמו את המילים אליבא דרוזנברג, שכן רוזנברג אינו רק מביא מקורות אלא מפרש אותם, ולעתים בצורה ייחודית ושונה מהקובל (וראו עוד על כך בספרו הקודם גשר צר). כלומר, יש כאן מעין נגזרת שנייה, בה אנו מקבלים את דעתו של רוזנברג על דעתם של הוגים שונים בסוגיות רבות. נדגיש כבר עכשיו כי אין כאן פירוש שלם על הכוזרי, אלא שימוש בכוזרי כנקודת פתיחה וממנה לצאת לדיון בנושאים רבים ומגוונים. פרקי הספר הראשונים אכן עוקבים אחרי הכוזרי, ונמליץ להחזיק עותק של הכוזרי בצמוד לקריאת הספר. קטעים רבים…

כותרת המשנה של הספר, “סדק של אור” מרמזת על אופטימיות מסוימת, כזו שמיד גרמה לי לחשוב על שירו של לאונרד כהן “המנון” Anthem   עם השורה: There is a crack, a crack in everything. That’s how the light gets in, אבל מתברר שמחברי הספר כיוונו דווקא לאזכור מספר של נבוקוב, המדמה את הסדק של האור לחיינו הקצרים ומתכתב היטב עם הפסוקים הבאים בקהלת: “וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן הַחַיִּים אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה: וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֵת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ” (ד ב-ג), תיאור שאינו אופטימי במיוחד. שירו של כהן מופיע בספר בעמוד 145, אולם נקטע לפני השורות שהזכרתי. כך כותרת המשנה של הספר מביאה לקדמת הדיון את המתח בין הפסימיות לבין האופטימיות בקהלת, נושא שיורחב בספר עצמו. ספר קהלת הוא מספרי המקרא האהובים עלי ביותר ואני מוצא בו תובנות חדשות מדי קריאה, פעמים רבות לאורך השנה ובלי להמתין לחג הסוכות דווקא. ספרם של גרוסמן ואבלמן מהווה תוספת חשובה גם לסדרת הפרשנות מבית מגיד וגם למגילה עצמה, שיש הנרתעים מהעיסוק בה. הספר נפתח במבוא ארוך הדן בקהלת, בזיהוי שלו עם שלמה, בראיות הרבות שהוא ספר מאוחר בהרבה מתקופת שלמה, בסתירות השונות ובדרכים ליישובן וגם במטרה המוצהרת למצוא קו כלשהו ההופך…

הרגשות בקריאת ספר חדש של הרב זקס מעורבים. מצד אחד שמחה שזכינו להנות מעוד יצירה של אדם דגול זה, ומצד שני, זיכרון של האיש הענק שכבר אינו איתנו מזה כמה שנים וקולו הייחודי חסר כל כך. יהיו ספריו ותורתו זכרונו. ספר זה הוא תרגום של ספר מלפני כמה שנים, וכמו בסדרות האחרות על פרשת השבוע נשלח בתפוצה למנויים וכעת אוגד לספר. אפילו מקריאת הכותרות, חלקן היו נראות לי מוכרות. אמנם אני רגיל שבספרים של הרב זקס יש חזרתיות מסוימת, ודברים נאמרים כמה פעמים בלשון מעט שונה. בהקדמה למהדורה העברית מופיעה הבהרה חשובה: פרקים שהופיעו בעבר הוחלפו בפרקים שלא פורסמו ממקורות שונים על מנת למנוע כפילויות אך מספר מצומצם של פרקים ובהם רעיונות מרכזיים בנושא הושארו על אף שכבר הופיעו בעבר. נחה דעתי. מנהיגות היא נושא שאפשר למצוא עליו רבות בתורה, בעיקר בפרשות שהם סיפורים. בספר בראשית יש דמויות רבות, אולם מספר שמות, ההתמקדות הטבעית היא במשה רבנו ופרקים רבים עוסקים בהיבטים שונים של הנהגתו. אלו פרקים שקל יחסית למצוא בהם נושאים שונים ולבחון דרך הנהגה, מעשה כלשהו, או לקח ספציפי מאירוע מסוים. הדבר קשה יותר בפרשות שרובן מצוות או פרטים. אבל אפילו בפרשת פקודי, מספיק פסוק אחד, העוסק בברכת משה לעם על השלמת המלאכה, והפרק אף הוגדר בידי העורכים כפרק…