ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

“כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים”. כך כתב ושר שלמה גרוניך. שירים בשני אקורדים הם אכן פשוטים, קליטים, קלים לנגינה, ואולי אפילו מרכיבים את רוב המוזיקה הפופולרית שאנחנו שומעים. השורה הבאה בשירו של גרוניך היא: “כולן דורשות מילים פשוטות שלא אומרות לי שום דבר”. ייתכן שספר זה של הרב שטיינזלץ שיצא במקור באנגלית עוד בשנת 1996 הוא התשובה לגרוניך ולשיר שנכתב עוד קודם לכן בשנת 1983. מטרתו המוצהרת של הספר היא להחזיר את המשמעות לאותן מילים פשוטות, אלו שאנחנו משתמשים בהן כל הזמן, אך משמעותן אינה פשוטה כלל וכלל. ההיפך הוא הנכון, הן כוללות הרבה בתוכן, עד שלעיתים אנו שוכחים, או כלל לא יודעים, מה באמת הן מביעות. לכן, לכאורה, היה צריך לקרוא לספר “מילים שכיחות”, אבל הדגש כאן הוא על אותה משמעות שבסופו של דבר צריכה להיות פשוטה לזו המשתמש בה או במילותיו של המחבר: “הספר ישיג את מטרתו אם בסיום הקריאה יחושו הקוראים שהדברים שכתובים היו ידועים להם מכבר” (עמ’ ט). עוד טרם קריאה בספר, ניסיתי בעצמי לחשוב על מילה שאינה מופיעה בספר ומה משמעותה. התרגיל היה על המילה: “מילה”. כצעד ראשון ניסיתי למצוא איפה היא מופיעה בתורה, ומשלא הצלחתי ובדקתי ראיתי שיש רק איזכור בעל דמיון “מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה” בספר בראשית. את עיקר…

ספר זה הוא המשך לספר “קוצק במאבק למען חיי אמת”. אצל השל שניהם הופיעו ביחד ובארץ מסיבות שונות הופרדו לשניים. תוכן ספר זה אינו הגותי אלא סיפורי יותר ובו השל מגולל את תולדות חסידות קוצק, דרך כמה צירים ראשיים: החוזה מלובלין, היהודי הקדוש, ר’ שמחה בונים, הקוצקר ותלמידיו.השל מתאר את תולדות החסידות אבל הוא מניח שלקורא יש כבר די הרבה ידע בחסידות. הוא גם משתמש פעם בשם, פעם בכינוי, פעם במיקום לתיאור אותה דמות, מה שגם יכול לגרום לבלבול מסוים למי שפחות מתמצא בחומר. התיאור ההיסטורי של השל הוא סיפורי, ומביא הרבה מעשיות, חלקן אפילו כמה פעמים, ומי שרוצה למצוא תיאור יותר היסטוגרפי, ימצא זאת בספרים אחרים. הייחודיות בספר זה היא שהקורא יכול להרגיש בצורה חיה, עד כמה שאפשר בספר כתוב, את החסידות, את ההתנהגויות השונות והמשונות המתוארות אצל האישים. היחסים בין האישים המרכזיים בספר היו מורכבים. הייתה הערכה וגם הערצה והיו גם כעסים מתחים והקפדות.הרבי מקוצק בוודאי לא היה איש קל, הדרישות שלו היו גבוהות מאוד ולקבל ממנו מילה טובה, כפי שחסידים לרוב מצפים מהאדמו”ר היה בגדר משימה בלתי אפשרית.התיאור מתמקד כמעט אך ורק בחצרות החסידים, וכמעט מנותק משאר העולם. החסידות היא עניין של מקום וזמן. מדינות ומשטרים התחלפו סביבה, פולין, אוקראינה, רומניה, הגבולות השתנו תדיר ולאירועים אלו היו…

בשנים האחרונות, גדלה הספרייה של לומדי הרמב”ם בכרכים רבים. נמנה כאן רק את הפירוש של הרב רבינוביץ ז”ל למשנה תורה “יד פשוטה” או את ספריו של הרב יצחק שילת על הקדמות הרמב”ם, ואת הקמתו של “מפעל משנה תורה” שהוציא מהדורה מדוייקת ומבוארת וכן הפיקה תרגום חדש ומובאר למורה נבוכים. כעת מיזם נוסף מבית מפעל משנה תורה הושלם והוא רמב”ם ערוך. במהדורה זו יש רק את הנוסח של הרמב”ם ללא פירושים כלל, אולם הנוסח ערוך בצורה מסודרת ומחולקת, למשפט פתיחה ולסעיפים ותתי סעיפים בצורה המקלה על ההבנה וגם על הזיכרון. ניתן לדמות זאת במידה מה למפעל “משנה סדורה” של הרב דורדק. הנה דף אקראי לדוגמה: נשאל עד כמה חלוקה זו מהווה בעצמה סוג של פירוש. אני לא מכיר מספיק את הרמב”ם ואני לא יודע היכן יש מקומות שבהם אפשר למצוא חילוק על הפיסוק, כדוגמת “מקראות שאין להם הכרע”, אבל נראה שגם במלאכת הסידור הזו יש פירוש מינימליסטי . בכל אופן, החלוקה מקלה מאד על הקריאה וההבנה. שאלה נוספת שאין איך להתחמק ממנה, היא מה מטרת הספרים. למה זה טוב (בשתי קריאות אפשריות). כאן צריך ללכת לדברי השיווק שעיקרם הם שניים: הצגת תמציתיות הכתיבה וההבנה של ההלכה במבט אחד. המשפט הראשון המהווה את תמצית ההלכה מודגש ואחריו מופייעים תנאי ההלכה, טעמיה והסתעפויות…

הרבנית ימימה מזרחי זוכה לפופולריות עצומה בציבור וכעת הוציא ספר הכנה לפסח, סביב ההגדה של פסח. בכוונה אני מכנה אותו ספר הכנה לפסח, כי בעיני הוא נראה מתאים פחות, לשימוש בליל הסדר עצמו. הוא ארוך ומפורט, ויש תכנים רבים בין קטעי ההגדה. תכנים אלו פחות מתאימים לקריאה או אמירה בסדר עצמו ורובם מיועדים להכנה מוקדמת כפי שאדגים בהמשך. נפתח בהקדשה המופיעה בתחילת הספר: “מוקדש באהבה לכל הנשים שפוסחות בין הלימוד העמוק לבין הניקיונות ויש בהן החירות להתגאות בשניהם”. אני צריך להלך כאן בזהירות בין הטיפות כדי חס וחלילה לא להרגיז מישהי, אבל זה משפט שמייצג בעיה כלשהי ויש בו מתח בין התפקידים המסורתיים של האשה בחברה פטריארכלית (עבודות הבית) ובין מגמות של זמננו. לפחות מהקדמה זו אצל הרבנית ימימה כלל אין סתירה ולא צריכה להיות סתירה בין השניים, והחירות היא לא להצטרף למגמה כלשהי מתוך הכתבה מבחוץ, אלא לפי ההרגשה הפנימית. לרבנית מזרחי חוג קוראות גדול מאוד שמתחבר לתכנים שלה וכאן הם באים כהכנה לפסח, כספר, ושוב אני נזהר במילותיי, שאפשר גם לקרוא ולעיין בו בין הניקיונות. ואם לא רוצים לנקות? גם טוב. שהבעל ינקה, שהילדים ינקו, שבחורי ישיבות בבין הזמנים שרוצים להרוויח קצת כסף ינקו. לא חייבים לנקות כלום. צריך להגיע לחג שמחות ונינוחות כאשר גם ההכנות – הניקיון,…

הפיזיקה של האור כמעט כל מה שאנחנו רואים הוא “אור חוזר”. כל עוד איננו מסתכלים ישירות על מקור האור – שמש, אש או מנורה, הרי שאנו רואים אור שפגע בעצם כלשהו וחזר לעיננו. ההבדל בין אור ישיר לאור חוזר ידוע מקדמת דינא למשל בביטוי “פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה” (בבא בתרא ע”ה.). ייתכן וניתן להעמיד חלק גדול מחידושה של החסידות, ויש שיאמרו שזו נקודת המחלוקת העיקרית שלה, עם מה שכיום אנו מכנים “המתנגדים”, בפרשנות לביטוי זה. אלו אף אלו מסכימים שאנו חיים במציאות של “אל מסתתר”, אך השאלה היא האם ההסתתרות עצמה מוסתרת. במעט הפשטה ניתן לטעון שגישה זו מובלת על ידי האמירה המיוחסת לעולא (ברכות ח.): “מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב”ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד”. בחסידות לעומת זאת, יודעים שהאל מסתתר, אולם יש אפשרות למציאתו בצורה עקיפה, דרך אותו “אור חוזר”, בדומה לאופן ראייתנו הפיזיקלי את העולם. פתחתי בהקדמה העוסקת בשם הספר, כניסיון אישי שלי להבין אותו, שכן הוא אינו מוסבר בגוף הספר עצמו. ייתכן והמושג הוא מוכר בחסידות עד כדי כך שאין צורך כלל להסבירו, אולם גם בפרשנות החסידית שלו מתחילים בעיקר ממושגים קבליים, של האור בבריאה, שבירת הכלים והצמצום, ואילו אני בוחר להתחיל דווקא בעולם הפיזיקלי-ריאלי. מכאן תוכלו להבין…

גרסת קומיקס של מגילת אסתר לילדים מבית היוצר של קורן. זהו ספר נוסף במה שאולי יהיה סדרה (הקודם הוא הגדה של פסח). הצגת סיפור המגילה בקומיקס, עם כיתוב, שכפי שהכריכה מציגה הוא עברית מדוברת. יש לי מעט בעייה עם עברית מדוברת. העברית במגילת אסתר אינה סבוכה יחסית לספרים, ונראה שגם במהדורה העברית לא נעשה תרגום מהנוסח האנגלי שכן דבר זה מיותר לילדי ישראל. הספר אינו כולל פירושים אולם הם טמונים באיורים. למשל אחשורוש המוצג עם החושן, דבר המובא במדרשים ועד למשפטי נירנברג, נושא שהוא חסר הקשר לילדים ומצריך תיווך מבוגרים. במקרה זה, היה רצוי להשתמש בתעתיק העברי ולא לתרגם נורמבורג מאנגלית, צורת כתיבה שאינה בשימש בארץ.. אלו דוגמאות מרפרוף מהיר ואיני יודע כמה עוד יש בספר, הם קצת נחבאים, בתוך האיורים. באיורים הושקעה מחשבה רבה ותשומת לב לפרטים קטנים והם דורשים התבוננות איטית. כהצעת ייעול הייתי מפנה בהקדמת דבר את תשומת לב הקורא לקיומם, על מנת שיתעמקו בהםן יותר מאשר רק בקריאת הכיתוב ואם יש צורך, גם מסמן מקומות מסוימים בכוכבית המפנה לנספח בסוף הספר, שיכלול הרחבות ומקורות, מעין הערות שוליים. מאחר וקומיקס הוא סוגה “בזבזנית” במקום, הספר עבה מאד עבור מגילת אסתר, אבל זה יכול להיות יתרון לקצרי רואי. האיורים אינם מחליפים את הנוסח והאותיות של המגילה עצמה שמופיע…

הקדמה והקושי בלימוד התנ”ך לומד התנ”ך מתוך גישה אמונית בימינו, נאלץ להתמודד, בין היתר, עם טענות ביקורת המקרא. “ביקרות המקרא” טומנת בחובה שלל טענות שונות אולם עיקרן, בהפשטה, הוא שהתורה (וגם הנביאים והכתובים, אך שם הדברים חריפים פחות) אינם יצירה אחת מאוחדת אלא אוסף כתבים שחוברו בזמנים ומקומות שונים ונאגדו יחד זה לצד זה. רבים מהציבור האורתודוכסי מתעלמים כליל מטענות אלו, אולם הן תפסו להן אחיזה ניכרת. לפני זמן מה כתבתי מאמר העוסק בשני סיפורי הבריאה בספר בראשית, ובו טענתי שאלו אינם שני תיאורים של בריאה אחת, אלא למעשה שני עולמות שונים שנבראו תוך הסבר, מה היה חוסר בעולם של בראשית א’ שהצריך בריאת עולם נוספת. העליתי את תקציר המאמר לכמה קבוצות פייסבוק העסוקות בנושא, ובאחת מהן, שכנראה לא עמדתי על טיבה, התקבלו אך ורק תגובות פבלוביות על כך שמדובר בשני מקורות שונים, שלא יודעים כלום אחד על השני ולכן כל העיסוק בנושא מיותר ונואל. התרשמותי מהמעירים הייתה שהם לא ממש מכירים את ביקורת המקרא (וגם לא את המקרא) אלא בעיקר מצטטים את עיקריה כצפצוף הזרזיר. לאלו אין הרבה מה לענות, אבל מה תענה לעצמך? ישנן שיטות ודרכים להתמודד עם טענות אלו ומתוכן נציין רק את שיטת הבחינות של הרב ברויאר, או שיטתו של הרב אמנון בזק המפורטת בספרו “עד…

חסידות ברסלב שרדה בקושי רב את השואה, אולם בשנים האחרונות היא עולה ופורחת ומספר האנשים המגדירים את עצמם ברסלביםעולה בהתמדה. תופעה זו אומרת דרשני וראויה למחקר בפני עצמה. כמתבונן מבחוץ נראה שגם בחסידות זו יש מעין חלוקה לבין אלו שגם סבא שלהם היה ברסלבר, ואלו שהם חדשים מקרוב באו, שנראה שמספרים עולה על הראשונים. יש בחסידות ברסלב מאפיינים רבים המושכים אנשים המחפשים משהו. בין אם זו הגישה המקבלת ובעיקר הסלחנית כלפי העבר. גם הגישה הדוגלת בפשטות ובשמחה ובעיקר בחוסר דאגה ואמונה תמימה, המאפשרת להדחיק את קשיי היום יום, ובין אם סיבות אחרות. למרבה הצער, גם גורמים עבריינים נקשרים לחסידות זו ועושים לה בעיקר נזקים, והציבור הרחב מכיר את הברסלבים שיצאו מהאוטו לרקוד באמצע פקק תנועה וגם את תופעה העלייה ההמונית לקבר רבי נחמן באומן שנהפכה גם היא לשם דבר. אבל דבר אחד קשה הרב היותר ללמוד והוא את התורה של רבי נחמן. כן, את הסיפורים וחלק מהליקוטים והתורות אני מכיר, אולם הסברים ששמעתי או קראתי עליהם מפי חסידי ברסלב נראו לי תמיד רדודים ואפילו רדודים מאוד, בוודאי למישהו בעל חשיבה ביקורתית במעט. סיפורי הגוזמה והאגדה ככל שהם יפים מאפשרים מרחב פרשנות נרחב למדי, אולם אנשי החסידות לרוב יתעניינו רק בחלקים צרים שלהם. יש ספרות מחקרית ענפה על רבי נחמן ותורותיו…

הגעתי קצת באיחור לספרו של הרב יאיר דרייפוס. המסע בספר מתחיל באלול והוא ממשיך עד לסיום החגים. עליתי על הרכבת מאוחר יחסית, בליל יום הכיפורים, אבל זה בסדר., כל נקודה היא טובה. עוד לפני שנדון בתוכן הספר נשים לב לשמו – נשימות עמוקות. מתי אנחנו לוקחים נשימה עמוקה? ישנם כמה מצבים. כאשר אנו בבדיקה אצל הרופא והוא בודק את ראותינו תוך כדי אמירה בלתי פוסקת “לנשום עמוק”. לפעמים ניקח נשימה עמוקה כדי להירגע קצת ואם אנחנו כועסים ועצבניים, מישהו כבר יגיד לנו: “תנשום עמוק”. כמו כן, ניקח נשימה עמוקה לפני מצב בו אנו יודעים שלא יהיה לנו אוויר. צלילה למשל. ונראה שכל הסיבות האלו מתאחדות ביחד בספר זה. במסע אנו בודקים את עצמנו, מקשיבים לעצמנו, וגם רוצים להירגע ולאפשר חשיבה אחרת וגם אין אנו יודעים כמה זמן עוד יש לנו ולכן כדאי שננשום עכשיו. כותרת המשנה של הספר היא “מסע בימי הרחמים”, ולא כמקובל בימים הנוראים. זהו שינוי מהותי ולמעשה לוז כל הספר. המתח העצום בין ימי הדין, הבכי ואפילו הפחד מאימת גזר הדין מתחלפים לימי חסד, לימים של התקרבות לשכינה, ולימים שבהם אפשר מה שאי אפשר בימים אחרים. ימים בהם מחפשים גם חוויה רוחנית וגם משמעות קיומית. נקודה זו מחלחלת לציבורים רבים. די אם נזיכר את מופעי הסליחות הרבים…

ספרו של הרב יוני רוזנצוייג הוא ספר שאלות ותשובות הלכתיות העוסק בבריאות הנפש ומיוד בראש ובראשונה לסובלים ממחלות אלו. כבר בתחילת הספר, ניתן לראות שכיום, ברוח התקופה המעודנת, מכונים אנשים אלו מתמודדי נפש. מאחר וסקירה זו נכתבת בדיוק בימים בהם מתנהל משפט מכוער ביותר, שעוסק בשאלה האם הכינוי “חולה נפש” הוא דיבה וקללה, יש בהחלט מקום לשינוי זה. הסטיגמה גם ככה קשה, והיא רק מחריפה את המחלה ואת ההתמודדות. ספר זה הוא צעד חשוב בתיקון. לכאורה הרב יוני לא מחדש דבר. מקרים של מחלות נפש אפשר למצוא כבר בתנ”ך: נוח היה בדיכאון והתרופה היחידה עבורו הייתה להשתכר. כך גם לוט. את שאול המלך אחזה מלנכוליה, והפתרון היחידי היה השמעת מוזיקה. מה אתם אומרים? האם דוד ניגן לפני שאול גם בשבת? מי יודע. בכל אופן, זו שאלה נפוצה ביותר, ויש עליה גם תשובה בספר ונגיע אליה בהמשך. גם העיסוק ההלכתי בנושא קיים. המושג לכך בהלכה הוא “שוטה” ויש בתלמוד התייחסויות למקרים רבים, כפי מה שהיה בתקופתם. גם למילה שוטה סטיגמות שליליות ולא נכונות, כאילו מדובר בטיפש או אידיוט, אבל זה לא כך, מדובר במעשים שנראים מנוגדים להיגיון. אין להם דבר עם טיפשות. העיסוק בנושאים אלו נמצא גם בספרות שו”ת והיא מובאת בספר. אבל הספר הוא חידוש גדול. קודם כל, העיסוק בפומבי,…