ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

נושאים מכתבי הקודש נפוצים מאד באומנות. לרוב נכיר ונזהה נושאים שמקורם בתנ”ך אולם נושאים הנמצאים בכתבים הנוצריים, מוכרים הרבה פחות לקורא הישראלי. גם אלמנטים מסוימים החוזרים במקומות שונים בציורים שונים נותנים משמעויות לציור שאינן בררות למי שלא מכיר את הקוד הנוצרי. ספר זה מאת ד”ר אפי זיו נועד לפענח את “הצופן” ולעזור לחובב האומנות בהבנת התמונה שהוא רואה. כבר בתחילת הספר מופיעים מוטיבים כלליים, כמו יונה או רימון והמשמעות שלהם בעולם הנוצרי, ובהמשך פרקי הספר עוברים דרך סצינות ואישים מהתנ”ך מהבית החדשה ועד דמויות נוצריות שזכו למאות ציורים: מריה, ישו, יוחנן המטביל, שליחים, נזירים, קדושים ועוד. הפרק הראשון מוקדש לתנ”ך ומבוסס על דמויות לפי סדר הא”ב, החל מאברהם אבינו. לכל דמות מופיע תיאור קצר, מאפיינים לדמות (אטריבוטים), וסצינות אופיניות לדמות – ביקור המלאכים, גרוש הגר, עקדת יצחק במקרה של אברהם. אמנם סיפור התנ”ך מוכרים לנו אבל חשוב לזכור שהפרשנות שהציירים הנוצרים נותנים לה היא פרשנות נוצרית שלעתים שונה לגמרי מהפרשנות היהודית. גדולתו של הספר, מעבר להסברים המועילים, היא במאות הציורים הגודשים אותו בצבע מלא. הלימוד אינו תיאורטי. לומדים על סימן או דמות מסוימת ומיד רואים תמונה או שתיים מייצגות. כמובן שמבחר התמונות האפשרי הוא גדול בהרבה, אבל הדוגמאות מספקות. למרות שספר מסוג זה נראה על פניו כספר ללימוד בבית ולא כמדריך…

רבי לוי בן גרשון, הרלב”ג הוא אחד מחכמי היהדות הגדולים. הרלב”ג נולד בשנת 1288 בצרפת והיה פרשן המקרא, מדען, רופא ופילוסוף. איש אשכולות אמיתי שחוכמתו חבקה את כל תחומי הידע בתקופתו. המצאתו הנודעת – מקל יעקב – כלי עזר למדידת גבהים ומרחקים, שימשה יורדי ים ואחרים במשך מאות (!) שנים. הרלב”ג הוא אחד מחכמי היהדות שעל שמם יש מכתש בירח (ניתן לראות אותו מהארץ באמצעות טלסקופ) וכמו הרמב”ם שמו באנגלית הוא רק שם אביו Gersonides. ספריו ופירושיו לתנ”ך ידועים פחות. בשנים האחרונות הם נדפסים בחלק ממהדורות מקראות גדולות וגם הוצאו בנפרד בכמה מהדורות בהן נציין את המהדורה של ישיבת ברכת משה (הוצאת מעליות). פרופ’ שרה קליין-ברסלבי עוסקת רבות בחקר כתבי הרלב”ג וספרה החדש פותח צוהר לפרשן חשוב זה. הספר הוא בהוצאה אקדמאית וכתוב לפי כל כללי האקדמיה, אולם המחברת השכילה לכותבו בצורה המאפשרת קריאה לכל חובב מקרא ופרשנות. הטקסט רציף וכל המידע הנוסף, שברובו אקדמי יותר כדוגמת השוואה לחוקרים אחרים, מופיע בהערות שוליים ואינו קוטע את רצף הקריאה. גם תיחום הספר נעשה בשום שכל. יצירתו של הרלב”ג מקיפה ומתכתבת עם עצמה פעמים רבות, אבל צריך להתמקד בחלק מסוים, וחלקה הראשון של התורה, סיפורי בריאת העולם וגן העדן – העידן הפרימאוואלי (Primeval) מתאים לכך. זהו אוסף סגור של פרקים המהווים יחידה…

ברור שרצו ליצור כאן סדרה. השם דומה והכריכה דומה, אבל האם זה אפשרי? מהי בעצם סדרה של ספרים? יש סדרות כמו הארי פוטר: ספרים שעוסקים באותם גיבורים ומתקדמים על ציר הזמן, יש סדרות שעוסקות באותה דמות אבל אין קשר בין עלילות הספרים השונות (רוב סדרות המותחנים), ויש סדרות שהן יותר אסופות שמתאפיינות במראה אחיד אך כל יצירה עומדת בפני עצמה (כל ספרי עגנון) והמקרה המסקרן יותר הוא סדרות בנושאים שונים מאת מחברים שונים אולם שיש להם מאפיינים דומים. ניקח בתור דוגמה את הסדרה האוניברסיטה המשודרת, תוכנית הרדיו המיתולוגית שהעשירה את עולמי במשך שנים ושמרבית הקורסים ברדיו עברו לספרונים קצרים. המיתוג שלהם כסדרה גורם לנו לדעת מראש מה בערך נקבל למרות שהנושאים ומהחברים שונים זה מזה כרחוק מזרח ממערב. אבל כאן המשימה קשה יותר. הספר הראשון “בסדרה” יצא לפני למעלה משמונים שנה. הוא לא היה ספר בסדרה אלא ספר בודד וגם הספר הנוכחי, אינו חלק מסדרה, אלא הוצא בלי שום קשר אליה. הסדרה היא וירטואלית לחלוטין. ולכן לא נסתפק בסקירת הספר בלבד אלא נדון מעט בהגדרת הסדרה שלפחות לפי הכריכה האחורית צפוי לה כרך נוסף. הספר הראשון “בסדרה” הוא כמובן “ההיסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים” שיש לי חיבה אליו מאחר והוא אחד הספרים הראשונים שסקרתי אי אז לפני כמעט שש שנים….

“הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם. והיא הדעה שהיא רחוקה משתי הקצוות רחוק שווה ואינה קרובה לא לזו ולא לזו” — אמרה זו המשבחת את ההליכה בשביל הזהב היא מהידועות ביותר של הרמב”ם. היא ואחרות זכו להיכנס לספרון קטן וחביב בסדרת “אמרות טהורות”. הספרון בכריכה קשה כולל מבחר מאמרותיו של הרמב”ם כפי שהופיעו בספריו השונים: משנה תורה, מורה נבוכים, פירוש המשנה ועוד.  האמרות לרוב קצרות ותופסות רק את מרכז הדף מה שמאפשר קריאה נינוחה ומחשבה של כמה שניות (לפחות) על האמרה. חלקן ברורות פחות מאחר והן מגיעות ללא הסברים וכוללות מונחים שהרמב”ם מרבה להשתמש בהם אך הם שונים במעט במובנים מהשימוש כיום – מונחים כדוגמת: חומר, צורה, מושכל, שכל. “המנוחה – רע גדול בשמירת הבריאות, כמו שהתנועה טוב גדול. וכמו שההתעמלות טובה קודם המאכל, כן היא אחר המאכל, יותר מזיקה מכל הדברים” לרמב”ם עצות רבות בתחומי הבריאות שהיו מבוססות על הידע בתקופתו וחלקן תקף עד ימינו. השימוש במילה מנוחה אינו שנת הלילה או אפילו שנת הצהריים אלא דימוי לאדם היושב כל היום כמעט ללא תנועה (עובד הייטק ממוצע). “אין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה” וחלק מהעצות, שהן גם מצוות תקפות כמובן עד…

ספרם של מיכאל בר זוהר ונסים משעל מרכז עשרות מבצעים/קרבות של צה”ל מקום המדינה ועד מבצע צוק איתן. נתחיל דווקא מהכריכה האחורית, המבטיחה “גילויים חדשים על המבצעים המיוחדים”. אולי יש כמה כאלו פה ושם אבל בכל מה שאני קראתי לא נתקלתי באיזה פרט חדש משמעותי, מעבר לאנקדוטות. המבצעים שנבחרו מוכרים היטב לציבור: דרך בורמה, הצניחה במיתלה, שחרור ירושלים, אנטבה ולמעשה נהפכו זה מזמן לחלק מהאתוס הישראלי וכל אחד מהם זכה לספרים בפני עצמו. בניגוד לספרם הקודם שעסק בפרשיות ובמבצעים של המוסד, פרשיות שאמנם הצנזורה אישרה לפרסום ומעטה הסודיות ירד מהן, אבל עדיין הן לא היו מוכרות כל כך לציבור הרחב, רוב קוראי ספר זה ירגישו שכמות המידע החדש שהם מקבלים אינה גבוהה. בכל זאת קשה מאד לחדש בדברים שכבר נכתב עליהם כל כך הרבה. ובכל זאת צריך לחדש משהו והדרך בה בחרו משעל ובר זוהר היא להביא בסוף כל פרק עדות קצרה של מישהו שהיה שם ואם מדובר באנשים שאינם עמנו, עדות מתוך ספריהם. וכך אנו מוצאים בספר את דבריהם של יצחק נבון (דרך בורמה), בנימים נתניהו (סבנה), אנטבה (תמיר פרדו ושמעון פרס שהכנסתו לנראית מאולצת מעט) ועוד רבים וטובים. העדויות נותנות היבט אישי לספר ומעבר לתיאור בלבד מעבירות את נקודת המבט של מישהו שהיה שם. להערכתי הספר עשוי להצליח בתרגום…

המצב במזרח התיכון מסובך ולא מהיום וגם לא מתקופת קום המדינה. בספר “הכובע של מייג’ור פאראן” אנו לומדים על שלהי המנדט הבריטי בתקופה שגם בריטניה עצמה הייתה מסובכת מעל ומעבר. שש שנות מלחמה התישו את בריטניה הגדולה. הארץ הייתה ענייה והלכה ואיבדה ממושבותיה. האימפריה שקעה וכך האנגלים בעצמם לא ידעו מה לעשות עם המזרח התיכון בכלל וארץ ישראל בפרט. ברוב המזרח התיכון הם הקימו מדינות בובות, מינו שייחים למלכים וייסדו שושלות שלא קיימות. הקרטוגרפים לא רצו לעבוד קשה, בכל מקום שאתם רואים קו גבול ישר כסרגל זוהי התערבות אנושית. את התוצאות אנו רואים היום, כאשר מדינות פיקטיביות כסוריה ועיראק התפרקו וחדלו לתפקד. כאז כן היום היה לפחות אינטרס קדוש אחד. הוא שחור, צמיגי ונסחר כרגע במחירים שסביב 50$ לחבית. מה שלא יהיה, הבריטים רצו אספקה סדירה לנפט (אם תהיתם פעם למה צורתה של ירדן משונה כל כך, הרי שהדבר נועד להבטיח הגעה עד שדות הנפט בעיראק אותם אנו מכירים בשמות H2 H3). בכל אופן אנו בארץ ישראל (ונזכיר שארץ ישראל היא למעשה ירדן וישראל של ימינו) עסקינן, המצב פה יותר מסובך. אמנם יהודים היו גם בעירק אבל לא היו להם שם שום שאיפות מדיניות. כפי שאמרנו, הבריטים לא ממש ידעו מה לעשות בארץ ישראל. על השקט הם לא הצליחו לשמור, מרוב…

אגדת הדוקו-ספורט, באד גרינספאן ז”ל, תיעד במשך שנים ספורטאים וספורטאיות וכמובן אולימפיאדות. הסדרות הנודעות שלו “16 ימי תהילה” שודרו לאחר כל אולמפיאדה וריכזו את מיטב הסיפורים. צפינו בהם מרותקים ושמחנו לגלות שגם יעל ארד שלנו הופיעה בסדרה לאחר מדלית הכסף ההיסטורית שלה בברצלונה 1992. באד גרינספאן נגע ותיעד רק באירועים החיוביים, הטובים והגדולים, את זמני אני מקדיש ל-99 האחוזים החיוביים. יש כל כך הרבה דברים טובים ובאולמפיאדה אתה מקושר לטובים ביותר. למה לעסוק במשהו אחר?” מבחינה זו ספרו של נמרוד עפרן, מיגרש השדים, מהווה אנטיתיזה  לבאד גרינספאן והוא עוסק כולו ב-1% השלילי שבספורט וביתר דיוק ב-1% שבתוך אותו 1%, השחור משחור. שערוריות וטרגדיות. אולי קל לנו יותר להתמודד עם הטרגדיות שארעו לספורטאים והם אשמתם של אחרים. כזהו למשל המקרה של אנדרס אסקובר שנרצח בקולומביה, ימים בודדים לאחר שכבש שער עצמי במונדיאל 1994 בארצות הברית. האירוע יצר רושם עז, גם בישראל שהכירה היטב את הנבחרת הקולומביאנית ממוקדמות 90. מקרים אחרים מתארים ספורטאיות בארצות מוסלמיות (פקיסטן וסומליה) שאינן יכולות לעסוק בספורט וסיפורן מסתיים בטרגדיה. חלקם יכולים להיות משעשעים כמו רצת המרתון רוזי רואיז שפשוט לקחה את הרכבת התחתית עד כמה מאות מטרים לפני סוף המסלול , אולם סיפורים אחרים עוסקים באלימות ורוע. מעשים שלא יאמנו, ממכירת משחקים, הרס ואובדן עצמי ועד חלילה…

אם כולם מנסים לחשוב מבחוץ לקופסה כנראה שהדבר היותר יצירתי לעשות הוא לחשוב דווקא בתחומי הקופסה. לתובנה הזו הגיע ד”ר רוני הורוביץ כבר לפני כמה עשורים, ואני נחשפתי לשיטתו אי שם בתחילת המילניום, ואפילו רכשתי את ה-EBOOK שהוא הוציא בזמנו עם פרטי השיטה (באנגלית). מאז הקים הורוביץ ביחד עם מחברי הספר, חברה מסחרית שמטרתה לסייע לארגונים ולחברות ביישום השיטה. יש לתמוה מעט שהספר המתאר את השיטה ושיצא לאור כבר ב-14 שפות, הגיע רק עכשיו לישראל, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא והספר מומלץ לכולם. לא משנה כלל מה הגיל, המיגדר או המקצוע שלכם, לכולנו יש כל הזמן בעיות שונות והפתרונות נמצאים הרבה פעמים בתוך הקופסה. לפעמים הקופסה עצמה היא הפתרון. אז השיטה מכונה ASIT – Advanced systematic Inventive thinking, ואת ה-A הראשונה אפשר להשמיט אבל כבר השם מרמז על הפתעה מסוימת שתהיה לשומעים. איך חשיבה יצירתית יכולה להיות תהליך מוסדר ושיטתי? הפירוט המלא יופיע בספר אבל נתאר את עיקרי השיטה. הרעיון הבסיסי הראשון הוא כי הפתרון נמצא בתוך הקופסה. לא צריך להמציא יש מאין אלא להשתמש במה שקיים. ומכאן אפשר להתחיל בתהליך שיטתי של פירוק המוצר/בעיה למרכיביה השונים ובחינת כל אחד מהם בנפרד. האם אפשר למצוא לו שימוש חדש, האם אולי כדאי לבטל אותו, האם כדאי לפצל את התפקוד שלו לשני מרכיבים…

הספר “באמת ובאהבה” מסכם סדרת הרצאות שנמשכה כשנתיים בנושאים שונים בתורת החסידות  לזכרו של ר’ חיים ישראל מרדכי שפיגל. הפרוייקט המשותף לבני המשפחה, לאבי רט, ולהוצאת ידיעות הבשיל לספר מאיר עיניים המהווה מבוא מצוין לגדולי החסידות. איני שייך לזרם החסידות והידע שלי בנושא אינו רב. מסיבה זו הספר התאים לי מאד ונתן מבוא רחב ובהיר על עולם החסידות, עשה לי “סדר” באישים השונים זמני ומקומות פעילותם. עיקרו של הספר נכתב על ידיד אבי רט, שגם העביר את מרבית ההרצאות, וחברו עליו רבנים וחוקרים, איש איש בתחום התמחותו. תחום החסידות הוא רחב מאד. על כל אישיות המוזכרת בספר נכתבו ספרים רבים וגם על הספרים של כל הרבנים אפשר לכתוב וללמוד במשך תקופות חיים שלמות. מכאן נובע שאין אפשרות לכתוב את הכל בספר אחד ויש לבצע בחירות. הבחירה המבוצעת בספר היא מוצלחת מאד לטעמי ומאפשרת קריאה שלו על ידי קהלים רבים. בוודאי שכל מי שמתעניין בחסידות ישמח להחזיק עותק בידו, אולם הספר מתאים לדעתי גם לאנשים הרחוקים בהשקפתם מהחסידות וגם לציבור החילוני והכללי המעוניין לדעת וללמוד, בבחינת קורס מבוא בסיסי, או חסידות 101, שלאחריו יוכל הקורא להמשיך ולהעמיק כפי בחירתו. הספר מתאים מאד גם למתנות בר או בת מצווה. לצערי לא מופיעה בספר ביבליוגרפיה או ריכוז של ספרים נוספים בנושא, שהייתה עוזרת לקוראים…

איזה תענוג לגלות יצירה ישנה שלא הכרת וכמו יין המשתבח עם הזמן נשארה טובה ורעננה כשהייתה. אם כבר קראתם בוודאי תסכימו ואם טרם קראתם אני מקנא בכם שכן צפויה לכם חוויה. כל מילה ממה שכתבה יוכי ברנדס בהמלצה המופיעה על הכריכה, המלצות מהן אני לרוב נזהר, נכונה: “מרגש? מחכים? מרתק? מהפכני? פוקח עיניים? הכל נכון אבל הוא הרבה יותר מזה”. הספר כעלה נידף ראה אור בשנת 1939 ומספר בצורה חופשית, מאד, את סיפורו של רבי אלישע בן אבויה – אחר! אותה דמות שנכנסה לפרדס וקיצצה בנטיעות. הסיפור ידוע ומוכר וניגש ישר לאחד מרגעי השיא המתואר בצורה חיה כל כך: “בשולי הגינה, במורד מדרון ארוך של עשב, חגו איכר וילד למרגלותיו של עץ גבוה ובודד. “הבא לי גוזלות בני,” אמר האיש בקול שהגיע לאוזני החכמים רק קלושות, “והקפד לשלח את האם”. אחד החכמים התנער מהטרנס ההיפנוטי. “הילד הזה יאריך ימים”, מלמל בבדיחות הדעת… ואז ניצפה צווחת דקה את הדממה. גוף פשוט אברים צנח מטה… בבת אחת ידע אלישע את התשובה לשאלה שמעודו לא העז לעמוד בפניה. שלילה עצומה התגבשה בו. מסווה התרמית התפוגג אל מול עיניו. האמונה היחידה שעדיין דבק בה התפוררה כמו כל האחרות. המיתר הדק האחרון שקשר אותו על עמו נקרע. וכשהמשיכו החכמים לדבר, מילותיהם מזמזמות כזבובים, גאתה בחילה באלישע….