ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

“כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה” – כך מסיים ספר תהילים בקביעה שהיא כנראה נכונה בהתחשב בכך שהמילים הנפוצות ביותר בעולם שמקורן בעברית הן אמן והללוי-ה. בכל התנ”ך, המילא נשמה משמעותה פעולת הנשימה או מישהו שנושם. גם בעלי חיים. כל מי שנשמה באפו, חייב להלל את ה’. מאז למילה נשמה מובנים נוספים. קשים להגדרה. נפש? תודעה? תבונה? Mind? Soul? קשה לדעת. הנשמה היא כל אותן מילים שנכתבו למעלה, אבל מבחינה אמונית יהודית אורתודוכסית, הנשמה היא חלק אלוקה ממעל. אותו חלק בבני אדם שמקורו בעולמות העליונים. התפילה הראשונה אותה אומר יהודי בבוקר היא: “מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך”. כמובן שגם לפני אלפי שנים ידעו שפעולת הנשימה עצמה, הפעולה הטכנית של הוצאת והכנסת אוויר לראות, לא מפסיקה בזמן שינה וברור שהתפילה מדברת על נשמה במובן נעלה יותר. ברכת הנשמה הנאמרת מיד לאחר מכן מחזקת זאת: “אלוקי נשמה שנתת בי טהורה היא.. אתה בראתה אתה יצרתה אתה נפחתה בי…”. ספרו של הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) הוא מעט המחזיק את המרובה. ספר קצר על הנשמה המסתורית במובנים העמוקים ביותר. אין זה ספר מדעי.   הוא גם אינו חלק ממגמת הניו-אייג’  למרות שאנשים שאינם שומרי מצוות אך מחפשים ומקדישים זמן לרוחניות בחייהם ימצאו בו תועלת. מטרת הספר היא מגיע למקומות…

“אם אנחנו אמריקאים,” כתבה אן אפלבאום, “אנחנו חושבים על המלחמה כמשהו שהתחיל בפרל הרבור ב-1941 והסתיים עם פצצת האטום ב-1945. אם אנחנו בריטים, אנחנו זוכרים את הבליץ של 1940 ואת שחרור ברגן בלזן. אם אנחנו צרפתים, אנחנו זוכרים את וישי ואת הרזיסטאנס. אם אנחנו הולנדיים, אנחנו חושבים על אנה פרנק. אפילו אם אנחנו גרמנים, אנחנו יודעים רק חלק מהסיפור.” ציטוט זה הלקוח מסוף הספר רק מראה עד כמה קשה לכתוב ספר על מלחמת העולם השנייה. כבר בשורה הראשונה בגב הספר ביוור מנסה למשוך את לב הקהל בקביעה הבאה: “מלחמת העולם השנייה פרצה באוגוסט 1939 בפאתי מנצ’וריה שבצפון סין, והסתיימה בדיוק שש שנים אחר כך בפלישה הסובייטית לצפון סין”. אליבא דביוור, המלחמה התחילה ונגמרה בסין. אבל בתוך הספר עצמו כלל לא ברור מתי המלחמה התחילה. אפשר להניח שתחילתה מוקדמת אפילו עד יום לאחר חתימת חוזה ורסאי ואולי אף קודם לכן למלחמת רוסיה יפן. גם סופה לא מוגדר ולמעשה אירופה עדיין חווה את פגעי המלחמה. בימינו רואים זאת למשל במשבר בין אוקראינה לרוסיה, ובבעיות בין יוון לבין גרמניה. ספרים רבים נכתבו על המלחמה, עשרות מאות ואלפים. כל שנה יוצאים עוד ועוד ספרים גם בעברית וכל אחד מנסה לחדש במשהו. רובם יתרכזו בחזית אחת או אפילו בקרב בודד או באיש אחד ופרשייה עלומה מהמלחמה….

אחת המחשבות שחלפו לי בראש לאחר קריאת הספר היא שבפעם הבאה שהילד שלי ישאל אותי האם משהו שנראה בדיוני אפשרי, במקום לענות כמעט מיד: “ברור שלא”, אולי כדאי להיות מסויג ולענות בדיפלומטיות זהירה: “היום לא, גם לא מחר, אבל אולי הילד שלך כבר לא ישאל אותך כי זה יהיה כל כך פשוט”. מיצ’יו קאקו בספרו החדש העתיד של המוח עושה שוב את מה שהוא אוהב (וראו ספרו – הפיזיקה של העתיד): לוקח תחום ובודק לאן המחקרים העכשוויים יובילו, אולי. זה לא מדע מדויק. יש הרבה ניחוש והרבה אופטימיות. קאקו אינו מדען מוח ואינו חוקר בתחום אבל עובדה זו לא מפריעה אלא להפך. הוא כותב על תחום שהוא אוהב וכל כתיבתו מבוססת על שיחות וראיונות עם מאות מדענים (כולל ישראליים). הספר מעניין, מסקרן ולעתים אפילו מטריד. טלפתיה למשל. האם אפשר להעביר מחשבות מאדם אחד לאחר? בוודאי שלא תגידו אולם כנראה שכן אפשר. לפחות ברמה מסוימת (וההסתיגות של ברמה מסוימת תלווה אתכם לכל אורך הספר). אם למשל מכשירי MRI יהיו מספיק קטנים וקומפקטיים הם יוכלו לקרוא מחשבות של איש אחד, להמיר אותם לתקשורות אינטרנט ולשלוח אותן לכל מקום בעולם. מדענים כבר יודעים לזהות שמחשבה על פריט מסוים כמו כלב מפעילה נוירונים מסוימים. אם האזור במוח פעיל, אתם חושבים על כלב. איזה סוג של…

הומור הוא דרך מצוינת להעביר נושאים רציניים ואחרי כמה ספרים בנושא, ספרו החדש של דן אריאלי הוא מזן אחר לחלוטין. כבר הפורמט הריבועי והקטן גדוש האיורים מרמז כי זהו ספר שונה מהספרים הקודמים שהיו עיוניים יותר. הספר מכיל עשרות שאלות שהופנו אל אריאלי ושהוא ענה עליהן בטורו בעיתונות. הספר  גדוש בהומור ומיועד למי שכבר מכיר את החומר מספריו הקודמים, או מספרים רבים אחרים שיצאו בנושאים אלו בשנים האחרונות (ושכמעט כולם מבוססים במידה כזו או אחרת על מחקריהם של טברסקי וכהנמן). לא תמצאו כאן הרצאה מסודרת, לא פירוט של מחקרים ולא כתיבה מדעית פופולרית, אלא טורים בעלי אופי קומי  שמסבירים סיטואציות ומצבים מחיי היום יום בכלים הפסיכולוגיים, אולם לא בטוח שאת כל העצות תרצו ליישם. העיקר שתחייכו מעט. איזה שאלות?  הנה מקבץ של סוגיות ברומו של עולם: איך לחלק חשבון בין חברים במסעדה (הצעה מעניינת אבל נראה לי קשה ליישום בישראל), כיצד לנצח את המלצר הממליץ על יינות יקרים בהרבה ממה שאתה מעוניין (מחכה כבר להזדמנות לבדוק את השיטה), מתי כדאי לעבור דירה , איך למצוא בילוי בו שני בני הזוג יהנו במידה שווה (הרבה יותר קל למצוא בילוי בו שני בני הזוג יסבלו במידה שווה), מה כדאי לעשות אם רוצים להחליף קריירה (לצאת לחופשה דבר ראשון) ועוד. פרקים לדוגמה מהספר…

הספר אמנות החשיבה הצלולה מתאר חמישים כשלים קוגניטיביים נפוצים. טעויות שאנו עושים יום יום, חלקם שרידים מהעבר הרחוק, מתקופת FIGHT OR FLIGHT וכו’. לכל כשל מוקדש פרק קצר שיכול להיקרא בפני עצמו, עם הסברים ודוגמאות. למה אנחנו ממשיכים לקרוא ספר עד הסוף למרות שהוא משעמם אותנו (לא הספר הזה אבל לרוב כי כבר הגענו עד לאמצע וחבל להפסיק), למה  אם אבדנו כרטיס כניסה בדרך להצגה לא נקנה כרטיס חדש אבל אם אבדנו שטר נקנה את אותו כרטיס באשראי  (כשל ידוע המורכב למעשה ממספר כשלים שונים), למה אם משהו נראה לנו נדיר אנחנו בטוחים שהוא גם יקר? למה אנחנו מתרשמים מידוען שמוכר לנו מכונת קפה? למה אם כדור הרולטה נפל על אדום עשר פעמים ברציפות נהמר על שחור (ושאר כשלים שנובעים מבורות בסטטיסטיקה) ועוד ועוד. הספר הזכיר לי מאד חלקים מספר אחר שיצא לאחרונה בנושאים דומים , חשיבה חדה. יש השקה מסוימת בין הספרים אולם ככלל נראה שהם משלימים אחד את השני. והנה כשל שקרה לי בזמן קריאת הספר. בארבעה ספרים שקראתי לאחרונה מוזכר שמו של נסים טלאב בצורה כזו או אחרת. איזה צירוף מקרים מדהים! סיכוי של אחד למיליון. מזל שבדיוק קראתי את פרק 24 ההכרחיות שבצירוף המקרים (הכרתי כשל זה כבר קודם. הזכרתו של טלאב נובעת מכך שאני קורא…

איני ראוי ואיני כדאי לשבח את פרופ’ צבי מרק ואף על פי כן גם ברכת הדיוט מתקבלת על עבודתו הכבירה בהתקנת מהדורה חצי-מדעית של כל כתבי רבי נחמן מברסלב. חצי מדעית על שום מה? עם שום רמתה הגבוהה שהייתה בנקל יכולה להיות מדעית אולם המחבר והעורך השכילו להופכה לספר נגיש לציבור הרחב והמתעניין והסיר את כל מאפייני הכבדות האקדמאית האופינית. מהדורת הספר כל סיפורי רבי נחמן מברסלב היא חגיגה לשוחרי התרבות והדעת. המחבר והעורך הצליחו בטוב טעם ושום שכל להביא לקהל הרחב מהדורה המהווה שילוב מדויק ומוקפד בין מהדורה מדעית לבין ספר עיון רציני ומעמיק המיועד לציבור שאינו בהכרח אקדמי. הספר כולל את כל יצירתו של רבי נחמן מברסלב, יצירה שופעת ומשפיעה על כל הספרות העברית שלאחריה – כותבים דתיים וחילוניים כאחד. לסיפורים המוכרים הצטרפו סיפורים שלוקטו מכתבי יד וטרם ראו אור, כולם נבררו, הוגו, הושוו נוסחאות וניתן לנו נוסח סופי ומדויק ככל שניתן (ובחלקו אף מנוקד). אין זו מהדורה מדעית לגמרי. המחבר לא מביא את כל הנוסחים כפי דבריו “לא היה לנו עניין בדקדוקי אותיות, חסרות ומלאות, או בשינויי לשון קלים בין נוסחי הסיפורים”. מצוין. גם לנו אין. לעומת זאת יש לנו עניין עצום במבוא הנרחב של הספר המחולק לחלקים ועוסק בתולדותיו של רבי נחמן ובהשפעתו על הספרות העברית,…

הספר “בית המקדש וארמון שלמה” מהווה מעין המשך לספרו הקודם של יוסף גרפינקל: “עקבות דוד המלך בעמק האלה“. בניגוד לספר הקודם, ספר זה הוא אלבום מהודר ומרהיב מודפס על נייר כרומו וגדוש בצילומי צבע. הספר עוסק בתגלית מחורבת קאיפה, שהמבנה שלה מזכיר במשהו את מבנה בית המקדש הראשון של שלמה המלך! זהו מבנה אבן, לא גדול. 35*25 סנטימטר בסך הכל, אבל לטענת מחברי הספר, זהו דגם של מקדש ואולי בצורה דומה נבנה בית המקדש. את מבנה המקדש אנו מכירים בעיקר בזכות הדגם הידוע של מיכאל אבי-יונה שהוצג שנים במלון הולילנד וכעת מוצג במוזיאון ישראל, אולם את שני מפעלי הבנייה האדירים של שלמה (בהם עסקנו מעט בהפטרות לפרשת תרומה, ויקהל ופקודי) – בית המקדש ובית יער הלבנון, מכירים הרבה פחות. הספר מתחיל בחזרה מסוימת על ממצאי חורבת קאיפה ומשם עובר לנסיונות פיענוח של מבני הבנייה בירושלים. פסוקי התנ”ך משמשים כעוד מקור לחוקרים והם מנסים גם להבין אותם. הפסוקים עצמם קשים, התנ”ך לצערנו אינו כולל תמונות ותרשימים, ומונחים רבים הם בגדר תעלומה. אולי המוכר מבין ביטויים אלו הוא “חלוני שקופים אטומים”. איך חלונות יכולים להיות גם שקופים וגם אטומים? רבו לכך הפירושים והפירוש המדרשי הוא שהחלונות מאפשרים לאור המקדש לצאת החוצה אך לא לאור השמש להיכנס פנימה (מאחר ואורו של המקדש מהמנורה,…

ואז יש מסיבת עיתונאים והשאלה הראשונה היא: “ידעת שספייס אודיטי קיבל שבעה מיליון צפיות? לא, לא ידעתי. המספר נשמע לא אמיתי ועכשיו ממש יש לי בחילה, אבל אני חייב להסביר שהמטרה של משימה 34/35 לא הייתה לצלם את הקליפ…” (עמ’ 260) אם אתם לא בענייני החלל ובכל זאת שמעתם משהו על כריס הדפילד אז זה כנראה בגלל גירסת הכיסוי שלו לשיר Space Oddity של דיוויד בואי. אם גם את השיר המקורי אתם לא מכירים אתם ממש מקרה אבוד, בכל אופן הנה הקליפ מתחנת החלל כל עוד הוא ברשת (דיוויד בואי ביקש להסיר אותו ומתישהו הסכים להשאיר אותו לתקופה מוגבלת). באופן מקרי שותפו האמריקאי של כריס למשימה היה טום. המילים קצת שונו… כרגע כבר יש 25 מיליון צפיות. באמת מגניב. יותר מדי מגניב. ובכלל הדפילד הוא איש מגניב. לגמרי. הנה עוד סרטון מגניב לקידום הספר ויש עוד ופשוט תעברו לערוץ היוטיוב שלו. למעשה הוא כל כך מגניב שנראה שכל הספר מיועד לקעקע את תדמית המגניבות ולהוכיח לנו עד כמה קולונל כריס הדפילד הוא אדם רציני ועד כמה קשה ומחייב זה להיות אסטרונאוט. ייתכן אפילו שהספר בא “לתקן את נזקי הקליפ” מאחר ומגניבות בחלל זה נחמד אבל משלם המיסים האמריקאי (וגם הקנדי) יתהה אם ההשקעה הכספית העצומה מצדיקה את התועלת. לעוד רקע…

כציניקן לעת מצוא, המחשבה הראשונה שחלפה בראשי כאשר קיבלתי את ספרו של הרב חיים שיין על השחיתות בישראל הייתה שהספר מאד דק. המילה שחיתות נאמרת בתדירות גבוהה מאד החל בסתם ארוחה בעלת יותר מדי מנות (שחיתות) ועד לפרשיות סבוכות הממלאות מאות ארגזים בפרוטוקולי דיונים בבית המשפט. אבל מהי בעצם שחיתות ולמה יש כל כך הרבה ממנה? השאלה רחבה מדי, ולכן הספר של חיים שיין מתמקד אך ורק בשחיתות בחברה הישראלית ובמקורות שלה. במבוא לספר מנסים קודם כל להגדיר מהי שחיתות. זו לא מלאכה קלה, ההגדרות רבות ומבלבלות ולכל אחד יש הגדרה אחרת (ולפעמים חלקה הוא כל רווח שמישהו אחר מצליח לעשות). פרקי הספר מגוונים מאד בנושאיהם ומשקפים את העובדה שהרב חיים שיין הוא בעל ידע רב בתחומים שונים. שילוב של תחומי ידע אלו הוא לפעמים בעוכרי הספר שקשה להגדירו כשייך במובהק לתחום מסוים. פרקים נרחבים ממנו הם עיסוק בנושאים הלכתיים (שאולי לא יענינו משפטנים) וחלקם אינם קשורים לשחיתות באופן ישיר. קהל היעד מגוון: רבנים, משפטנים, היסטוריונים וכל אחד ימצא את הדגשים מתחום עיסוקו, ואולי יבחר לדלג על חלקים אחרים. אנו מקבלים סקירה היסטורית של השחיתות במדינת ישראל (מימי מפא”י העליזים ועד פרשיות אולמרט השונות) תוך תשומת לב למאפיינים השונים של השחיתות ככל שהזמן מתקדם. לאחר מכן אנו חוזרים אחורה בזמן…

הספר הקצר “בממלכת הקש” מביא את יומניהם של גוסטב אנגל ובתו מרים שחיו בטרנופול (טרנופול הייתה חלק מפולין, ולאחר פרוץ מלחמת העולם השניה עברה לידי הסובייטים והייתה חלק מאוקראינה), והסתתרו מפני הנאצים במחבואים מאולתרים, במרתפים ובגגות קש. מסביבם יהום הסער: אקציות, תפיסות, הוצאות להורג ורדיפות, ובדרך נס הם ניצלים שוב ושוב עד השחרור בידי הרוסים. התיעוד הוא בזמן אמת (למעט מספר הערות שהוספו לאחר המלחמה) ושתי נקודות המבט של האב ובתו שעברו כמעט את אותם אירועים יוצרות מבט מרתק על התקופה. זהו אינו רשומון. התיאורים חופפים למדי אולם הדגשים והשפה שונים. התיאורים של האב כלליים יותר ואילו תיאורי הבת מלאי רגש. הניסיונות לשרוד העמידו אותם במבחנים קשים. הנאצים ידעו להשתמש גם ביהודים כנגד יהודים אחרים ועל כך גוסטב מקונן קשות. הקש שימש כמחבוא ומכאן שם הספר. אנו נחשפים גם לחסידי אומות העולם שסייעו למשפחה והסתירו אותה ובכך סיכנו את חייהם שלהם. הסיפור הוא דוגמה לעשרות ומאות כפרים ועיירות קטנות, בהם היהודים ניצודו פעם אחר פעם כאשר ההסתתרות נהיית יותר ויותר קשה. אחד הקטעים בספר מתאר איך הם נתפסו יחד עם עוד כמה עשרות אנשים במחבוא מאולתר בה שהו שעות ארוכות ללא מזון, מים, אוויר לנשימה ובחנק נורא וסירחון. כפי שמרים כותבת, בתנאים כאלו הבושה נעלמת מזמן. המחבוא התגלה בידי הפולנים…