מירנדה כבר מתכננת את חייה, היא גרה בפלורידה, עובדת בבית ספר כמורה להיסטוריה. מקצוע שהיא אוהבת ונהנית ממנו ומתכוננת לחתונה עם הארוס שלה, כאשר היא מקבלת את החדשות על מותו של דודה בילי איתו לא הייתה בקשר שנים ארוכות. מדוע הקשר ניתק? מירנדה לא זוכרת בוודאות, היא רק יודעת שהיו מריבות נוראיות של הדוד עם ההורים שלה, והדוד התרחק מהם עד שכמעט נשכח. מתוך התקף נוסטלגיה, מירנדה נוסעת ללויית הדוד, ונתקלת שוב בשתיקה לא מוסברת של הוריה על כל עניין ...
ונלטיין הוא חג האהבה הנוצרי, אבל הרבה אהבה לא הייתה שם בלילה ההוא באודסה טקסס, מקום שכוח אל בצורה מיוחדת אפילו בפרמטרים של ארצות הברית. גלוריה רמירז, בת 14 בסך הכל, אולי חיפשה מעט אקשן, כי באמת שאין מה לעשות בחור הנידח הזה, אבל את התוצאות – אונס אכזרי, אלימות וכמעט מוות היא לא צפתה. כבר מהשם שלה אתם מבינים שהיא מקסיקנית, ואמנם נולדה בארצות הברית, אבל בוודאי לא שוות זכויות, בטח לא בתור נערה בת 14 באודסה טקסס. לאחר הסיפור המזעזע ...
יחיד ומיוחד הוא ספר דברים מבין חומשי התורה, בכך שרובו הגדול, הוא דבריו של משה רבנו. הפסוק הידוע “וידבר ה’ אל משה לאמר” מופיע בו רק פעם אחת (בצורה שונה מעט להדגשת העובדה שזהו יום מותו של משה רבנו). ספרו של הרב גרנות מציע פירוש מעמיק ושיטתי לספר, ובעיקר הצגתו כספר בעל מבנה ברור, שאינו מהווה רק השלמות ופירוט נוסף של עניינים שהופיעו בחומשים הקודמים. בצורה כזו, נעשה ניסיון לפרש את החומש כולו ולא להתמקד בפרשייה בודדת בכל ...
הדס, נערה צעירה, לוחמת פלמ”ח, נשארת אחרונה מהכוח שלה שהושמד בקרב לטרון וקוראת לעזרה במכשיר הקשר. האם מישהו ישמע אותה ויחוש לעזרתה? בסיפור המצהיר על עצמו שהוא בדוי לגמרי אך מתבסס על דמויות אמיתיות יש צורך במשנה זהירות. מה אמיתי ומה בדוי? הדסה למפל ראויה לאזכור והצגה קצרים ונפתח סקירה זו במעט פרטים ביוגרפיים אודותיה. הדסה (הלינה) למפל, נולדה בפולין בשנת 1929 ועברו מזרחה על מנת להתחמק מהגרמנים. בהיותם תחת שלטון סובייטי עברו נדודים...
את הסקירות אני מקפיד לכוון לגופו של ספר ולא לגופו של סופר, אולם בפתיחת דברי עלי לציין את אי הנחת שלי ואפילו סלידתי מהתבטאויותו של חיים באר כלפי הציבור הדתי-לאומי אליו אני שייך. מעבר להתבטאויות אלו, שאדם שהמילה היא אומנתו צריך להיזהר בהן, הרי שבאר, ותסלחו לי על משחק המילים, יורק לבאר ממנה הוא שותה, שהרי הציבור החרדי אינו קורא את ספריו והחילוני (ברובו המוחלט) אינו מבין את מכמני ארון הספרים היהודי המושקע בכל אחד מספריו. לאחר שאמרנו את מ...
“טוב וישר ה’ על כן יורה חטאים בדרך (תהלים כה ח) – שאלו לחכמה: החוטא מהו עונשו, אמרה להם וחטאים תרדף רעה (משלי יג: כא). שאלו לנבואה: החוטא מהו עונשו, אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות (יחזקאל יח: ד). שאלו לתורה: חוטא מה עונשו, אמרה להם יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב”ה: החוטא מהו עונשו, אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו” (פסיקתא דרב כהנא כה ז). מדרש ידוע זה מדגים עד כמה התשובה היא מושג חמקמק ולא ברור. מקורותיה ברורי...
אתמול שמעתי שקולט אביטל פרסמה אוטוביוגורפיה. לא הייתי נזקק לפרט זה אלמלא גם אחד מגיבוריו של הספר “טובי בנינו” שוקד על פרסומה של אחת כזו באיבחה שהיא מגולומנית וגרפומנית כאחד (ברירת המחדל עבור אוטוביוגרפיה). זהו מנחם לאופר, עסקן פוליטי שתהילתו הגדולה, כמו בסרט הערת שוליים, היא על כך שהיה יד ימינו במשך שנים של האיש המיתולוגי יוסף בורג. אה סליחה, יואל פריש. אבל מאז שפריש נפטר לאופר נדחק לשוליים. הוא עוד מסתובב בבניין המפלגה א...
ספרה של עירית קינן מתאר את מסעה בעקבות היומן של אביה אותו קיבלה שנים רבות לאחר מותו. אביה, שהיה אסיר במחנות שבויים בתקופת מלחמת העולם השנייה, מעולם לא דיבר על תקופה זו לאחר מכן, כמו למעשה רוב הניצולים, וכך בתו ידעה רק מעט על עברו. מותו המוקדם של האב בתאונת דרכים, לא איפשר את שמיעת הסיפור ממנו, שכן בשנים האחרונות, אנשים רבים ששתקו שנים נפתחו מתוך ההבנה בחשיבות הסיפור ובכך שהצורך הקיומי לשרוד כבר קרה, כאשר יש להם לא רק ילדים אלא גם נכד...
“אני יודעת שאתה לא בקטע של שירה, אבל השבוע יצאו שני אלה. רוצה?”. זו ההודעה שקיבלתי מאשת היחץ של הוצאת “מקום לשירה”, הודעה שלוותה בתמונה הדומה לתמונה הבאה: התשובה שלי הייתה שאני בקטע של כדורגל ואכן הספרים הגיעו בדיוק לאליפויות אירופה ואמריקה, ובתקופה זו התמקדתי בספר על הכדורגל. לכדורגל אכן מגיע ספר משלו, כדורגל אינו עוד ענף ספורט, הוא “הענף ספורט” ובמקומות מסוימים הוא גם החיים עצמם. אמנם נראה שאין ק...
אמריקה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, אולם בעוד שלרוב אנו אומרים ביטוי זה בהקשר החיובי, ובכך שאין גבולות לאן אפשר להתקדם, הרי שחוקי הסימטריה מחייבים גם את ההקשר השלילי, והתהומות אליהם אפשר להגיע באמריקה אכן בלתי מוגבלים בעומקם. לפני שנתחיל קצת מוזיקת רקע בשירם הקלאסי של סיימון וגרפונקל. ראיתי לא מזמן את הסרט “שבעת המופלאים”, ונדמה שימי המערב הפרוע טרם חלפו מאזורים מסוימים של ארצות הברית, אי שם במיד-ווסט, במקומות רחוקים,...
