ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

אבנר ארליך נאמן, שם שמתאים יותר למשרד רואי חשבון, הוא סוכן מוסד בכיר למדי באגף המבצעים, ואחד עם הרבה עוצמה וזעם. עוצמה, בסדר, אבל על מה ולמה זעם? זהו למעשה הספר השני בסדרת “אבנר ארליך”, הראשון היה “העוצמה והזעם של אבנר ארליך” אבל הסיבות לזעם נשארות ברובן עלומות. יש הסבר הנובע מפעולה צבאית בעבר, אבל הוא עברף לא הווה. זעם ברור הוא כנגד הדת, והוא מוקצן בצורה מוגזמת עד כדי מועקה לקורא דתי כמוני. לא כל פעם שמוזכר אוכל הוא חייב להיות שיינקין, האם, פרושטו או בייקון. עם גבינה כמובן. מזל שלא ביום כיפור אבל אולי גם זה יגיע. בקיצור, בנושא הזעם מול הדת, צריך להרגיע מעט. הבנו אחרי פעם אחת. זעם נוסף הוא סוג של עצב, בנו נהרג בצבא ואשתו גם נפטרה, ובעבודה שלו הוא נאלץ להתעסק עם טיפוסים מפוקפקים. אולי משם הזעם? אולי עניין של אופי? ארליך מאד אוהב להפר פקודות. מבחינתו כל הפרה כזו היא הפרת פקודה שניתן לחיות איתה. ככה לפחות הבוס שלו צריך להסביר לראש המוסד אחר כך. כתוצאה מכל אותן הפרות, ארליך מסיים את הספר הקודם בחופשה כפויה ולאחריה שחרור מהמוסד. אבל קורה מה שקורה, ואין ברירה והוא צריך, לשמחתו יש לציין, לחזור לעניינים. העלילה והספר יעילים מאד. הכל קורה מאד מהר, כולם מתוחכמים…

חקירות פרטיות נתפסות אצלי כעיסוק עם הילה זוהרת, אולי בגלל התוכנית הטלוויזיונית “בלשים בלילה” אי שם בשנות השמונים ושאר התייחסויות מעולם הבידור לתחום. אני מניח שיש צדדים זוהרים לנושא, אולם בספר “קלוז’ר” מאת סאם זיברט, יש התייחסות אחרת. זיברט, חוקר פרטי במקצוע, שלל חקירות שערך בשנים הרבות שהוא במקצוע, ומכל סוגי החקירות, בחר באלו שבהן ביקשו ממנו לאתר אנשים. אלו יכולים להיות קשרים ישנים מפעם, אנשים שנעלמו או ברחו או קשר שנותק. הסיפורים הרבים השזורים אחד בתוך השני, מראים על צד אחר של המקצוע, צד פחות זוהר, אבל עם הרבה אנושיות. אודה שחששתי מעט לפני קריאת הספר. הרבה חקירות הן עסיסיות. איך מגלים שהשותף מרמה אותך? וכוללים מצלמות ומעקבים ולא יודע מה עוד. זה נחמד אבל בעל רמת עניין מוגבלת. ישנן גם חקירות אישיות, שתמיד גורמות לצביטה בלב, לרוב אלו בקשות של בני זוג להשגת ראיות לבגידה, ובסופו של דבר משפחה מתפרקת. או שמא סכסוכי ירושה. מסכנים ההורים, נחת בגן עדן כבר לא תהיה להם. אלו החיים, אבל פחות נעים לקרוא על זה. חששותיי התבדו לחלוטין. הבחירה בחקירות איתור הצליחה לגרום לספר להיות לא רק אוסף מקרים אקראי אלא “לספר סיפור” בפני עצמו, למרות שהוא לא ספר עלילתי. אותו סיפור הוא בין השורות, והקורא למעשה צריך להשלימו לבד, סיפור על…

איך אפשר להרוויח משהו כשמוכרים ספר בעשרה שקלים, פחות מהמחיר עבור כוס קפה בחנות נוחות בתחנת דלק? זו השאלה ששאלתי את עצמי בעקבות מבצעי השבוע. בינתיים המצבע של ספרים בעשרה שקלים כבר הסתיים, אבל מן הסתם תהיה גרסה אחרת שלו בקרוב. הנה כמה מהמודעות שרצו אצלי בפייסבוק. עם ההוצאות שלא הבאתי תמונה של המבצע שלהן, הסליחה. מחירי הספרים הם עניין שמלווה אותנו כבר כמה שנים ונראה שהנושא הגיע לשיא, ויש כאלו שיגידו תהום, חדשים. השוק כבר שנים אינו יציב והנה תיאור היסטורי קצר ופשטני. פעם היו חנויות ספרים פרטיות בכל מקום. קטנות ונחמדות. אחר כך הגיע סטימצקי והיה מונופול וגבה מההוצאות אחוזים ניכרים מכל ספר שהוא מוכר, הרבה יותר מאשר החנויות הפרטיות. מצד שני יתרון הגודל פיצה על כך. אחר כך נכנס עוד מתחרה, כיום הוא ידוע כצומת ספרים והתחרות החלה לשמחת ליבו של הצרכן הישראלי שגילה פתאום את הסיסמה 4 במאה. אני זוכר את עצמי במבצע הראשון הזה קונה המון ספרים, ועוד השתמשתי בקופונים כלשהם, כך שקניתי 4 ב-60. ספרים נמכרו בזול ולצרכן שמחה וששון, אולם תחרות המחירים, הביאה לידי כך שהאחוזים אותם החנות מקבלת רק ילכו ויעלו על חשבון ההוצאות. גם חנויות הספרים הפרטיות שכמובן לא זכו לאחוזי הנחה ניכרים מההוצאות, סבלו ונסגרו בקצב מהיר, כיום יש בודדות…

החיים של מרגרט נראים מושלמים. צעירה, נאה, מחכה להצעת הנישואין מהארוס שלה, עומדת להתחיל עבודה נהדרת ומכניסה ואז הכל משתבש. כל התוכניות נהרסות ואת התכנונים הקודמים אפשר לזרוק לפח ומרגרט צריכה למצוא מחדש את מקומה בעולם. את הספר קראתי במצב מעט דומה לזה של מרגרט, נפילה טיפשית ומיותרת ומצאתי את עצמי עם רגל שבורה ואחרי כמה זמן גם עם ניתוח, ועם תקופת התאוששות ארוכה. אמנם יש קורונה וגם ככה לא היו יותר מדי תוכניות לבטל, ואמנם הפציעה אמורה בסופו של דבר להיות רק זיכרון רחוק, ובכל זאת את החלקים המתארים התמודדות עם פציעה, הגם ששל מרגרט קשה בהרבה, קראתי תוך כדי ניסיון אישי. הספר הוא רומן קליל ונחמד, על אהבה ועל שונות ועל לחפש את הדברים החשובים. לא נכחיש כי הוא מעט קיטשי (למה מעט, לגמרי) ולא נכחיש כי הוא קצת צפוי (למה קצת לחלוטין) וכל מה שאנחנו חושבים שיקרה אכן קורה, אולם הוא מהנה למדי והתאים לי בול להתאוששות אחרי אשפוז בבית. את משפט המפתחה של אמא של איאן כבר שמעתי בצורות אחרות ואני מסכים איתו לחלוטין: “כשאתה לא יודע מה לעשות בשביל עצמך, תעשה משהו בשביל מישהו אחר”.הנה דוגמה למשפט זה בסיפורו המופלא של רבי שלמה קרליבך “הגיבן הקדוש”. הקדישו לו כמה דקות. נחזור לספר, מרגרט צריכה את…

אני מאד אוהב תנ”ך, ואוהב לקרוא ספרים בנושא המציעים פרשנויות חדשות מכיוונים שונים. בכל שנה יוצאים כמה וכמה ספרים על סדר פרשות השבוע וספרו של הרב יהודה הרצל הנקין מצטרף אליהם, אם כי דן בעיקר בספר בראשית ומעט מאד בספר שמות. לפני שנעבור לספר עצמו אומר שהמבוא גרם לי לעוגמת נפש מסוימת בפסקה הבאה: “אכן, לא חסרים חיבורים על התורה בדרך הפשט שהם אפרוריים וחסרי דמיון. אנו עדים בימינו לספרים המאריכים בניתוחים לשוניים סטרליים, בתיאורי רקע המוסיפים אך מעט להבנת הנעשה ולא כלום לתחושה הדתית ולהארתו של הקורא, ובהסברים מסוגים שונים שאינם מושכים ואינם משכנעים. אין פלא, איפוא, שהקורא זונח את הספרים הללו על המדף וחוזר למקראות גדולות הישן והמוכר”. פסקה זו צורמת ומטרתה אינה ברורה, ומדוע יש להקטין ספרים וכותבים אחרים בצורה כזו ומי מבטיח שלא יהיו כאלו שיחשבו דברים אלו על הספר הנוכחי? בקיצור פסקה מיותרת. תורה מוטלת בקרן זווית וכל הרוצה יבוא ויכתוב, ומי שמתאים לו, יקרא. נניח לפסקה זו ונדון בספר עצמו. דברי התורה נקראים מהלכים ורובם מחולקים לכמה חלקים קצרים. מטבע הדברים לחלק מהרעיונות בספר אני מסכים, אחרים מתקבלים כאפשריים וחלקם אכן עושים שימוש בדמיון כפי שהרב עצמו העיד ואותם אני מתקשה לקבל. נדגים באמצעות המהלך הראשון לפרשת וירא המכונה “ענייני סדום”. במהלך ששה פרקי…

סקירה של הבת שלי מתוך דף האינסטגרם שלה: “אל תסתכלו בכריכה“ כששמעתי את השם ‘מוזיאון החלל’ חשבתי שמדובר בספר ילדים, ולא ידעתי אם אני רוצה להשקיע בזה זמן. אבל הבטיחו לי שזה לא וזה באמת לא ספר ילדים! אפשר לתווך את הידע בו גם לילדים אבל לדעתי הוא מתאים בעיקר לנוער צעיר ומעלה, וכן, הוא אפילו יעניין מבוגרים. גדלתי על אסטרונומיה. מה זה גדלתי, אני לא זוכרת איזה סרט ראיתי קודם- הארי פוטר או אפולו 13.. מאז ומתמיד יצאנו לתצפיות בלילות בלי ירח, במדבר ובשקט. כל הקרדיט על זה הוא רק לאבא שלי, ובזכותו יש לי עולם מושגים גדול בהקשר לחלל וליקום, ככה שרוב הדברים בספר לא היו חדשים לי, אבל בהחלט היו מעניינים. הספר גדול, מרגישים כאילו נכנסים למוזיאון ועוברים במסדרונות של התצוגה. אני דמיינתי את זה עם דגמים של כוכבי הלכת בקנה מידה מסתובבים במערכת השמש. בתור התחלה, עושים לנו קצת סדר במה יש ביקום, איפה אנחנו בתוך הדבר הזה ומה הולך להיות. החלק הראשון של הספר נותן הקדמה על טלסקופים, והסבר על כוכבי הלכת, השמש, וקבוצות הכוכבים שאפשר לראות בשמיים (אתם יודעים לזהות חלק?). בהמשך, הספר מתקדם מעבר למערכת השמש שלנו, ומגיעים לעולם שרחוק שנות אור מכאן: איך כוכב נולד? מה קורה עד שהוא מת? מהם חורים…

כל כך מעט היה צריך בשביל ש-20 ביולי 1944 ייראה אחרת. ניסיון ההתנקשות בהיטלר שכלל אחריו הוראות מדוקדקות להפיכה צבאית, להשתלטות על מוסדות השלטון בבירה ולהכפפת כוחות צבא ענקיים בחזיתות השונות לשלטון החדש יצא לדרך.תקלות רבות, החלטות שגויות עד כדי אבסורד, והמון חוסר מזל, ושום דבר מזה לא קרה. עוד שמונה חודשים ועשרות אלפי הרוגים ונרצחים עד אשר הושגה הכניעה. כמעט כל המשתתפים בהתנגדות הוצאו להורג.מעבר לשאלה מה בדיוק השתבש ולמה, הנידונה במפורט לקראת סוף הספר, מנסה הספר להביא בצורה מלאה את סיפורה של תנועת ההתנגדות הצבאית להיטלר החל מעלייתו לשלטון ועד ניסיון ההתנקשות הכושל. אבל מעבר לתיאור ההיסטורי, עושה אורבך מעשה שקצת “מסוכן” להיסטוריון והוא ניסיון להיכנס למניעים.את מאמצי ההתנגדות אפשר לחלק לשניים, מעשים יחידניים וכאלו מפורטים שניים בספר (לא נראה שהיו הרבה יותר מזה): גיאורג אלזר שעוד בשנת 1939 הצליח כמעט להתנקש בחייו של היטלר ולגרום לשאלה שאף אחד לא יכול לענות עליה, “מה היה קורה אם”, במבצע יחיד בלתי ייאמן, והניסיון השני שהיה יותר מעשה סטודנטי ללא תוצאות של ממש ובוודאי ללא יכולות להתנקש בהיטלר של הנס שול, סטודנט ממינכן וחבורתו הידועים בכינוי “הורד הלבן”. אבל פרט לאלו, הייתה תנועת התנגדות נרחבת, עם קשרים בצבא, במודיעין (עד ראש האבווהר עצמו, אדמירל קנאריס) ובגופים אזרחיים שונים. היו אנשים…

זה כבר הספר הרביעי בסדרת “היסטוריה של … לכל הגילאים” (הקודמים היו העולם, המדע, הפילוסופיה), וכמו קודמיו הוא מיועד לכל הגילאים. אולי לא בדיוק לכול. הרגשתי שהפרקים הראשוניים כתובים בצורה המתאימה לילדים, אך די מהר הספר עובר להיות בשפה שמתאימה יותר לנוער ומבוגרים. כלכלה היא עניין מורכב, מתחום מדעי החברה, וככזה אינו תחום מדעי קלאסי כדגומת פיזיקה או מתמטיקה. כלכלים מומחים בכך שהם מסוגלים לנתח מצויין מה קרה, אבל אין להם שום הסבר בזמן אמת, למה מחר יקרה מה שיקרה. וויכוחים בין כלכלים כאשר כל אחד אומר ההיפך הגמור הם עניין שבשגרה. ובכל זאת הספר מנסה לנתח כמה תיאוריות קלאסיות של מדעי הכלכלה, חלוקת המשאבים, יתרונות יחסיים, שוק פתוח ושוק סגר, אינפלציה שפל ומיתון, בועות אשראי ושלל מושגים כאלו שאכן רצוי שכל אחד יכיר ברמה כלשהי. מספר שנכתב בשנת 2017 הייתי מצפה ליותר דוגמאות ואפילו התמקדות בשנים האחרונות. הספר צריך להיות גם מעשי, ואמנם מרתק לקרוא על הכלכלה בימי המהפכה הצרפתית, וזה אף נושא הספר, אולם לדעתי הקורא מחפש, גם עם הכותרת אכן לא מבטיחה, תובנות על ימינו. זה לא הספר הראשון שמנסה להנגיש כלכלה בצורה פשוטה (ראו למשל כלכלה בקומיקס), אך לפחות הוא מנסה לשמור על נייטרליות ולבעיקר להציג גישות שונות, ולא מתיימר לבחור לעצמו אחת מהן, אלא בעיקר…

דנה אלעזר-הלוי היא סופרת ילדים ונוער (וגם עורכת ומתרגמת) וידועה בזכות סדרת ספריה “שליחות חשאית“, על חבורת נערים העוזרים למוסד במבצעים מסובכים והעלילה כל פעם בעיר אחרת בעולם: מנהטן, ברלין, קהיר, טוקיו, לונדון. כבר כיניתי את הסדרה “חסמבה של שנות האלפיים” והיא מומלצת לנוער בגילאים 9-13 בערך וגם יותר. כעת יצא ספרה של דנה “אור נגד פז”, ספר בסדרה לילדים בכיתות א-ד (6-10). הבת שלי ערכה ראיון עם דנה בדף האינסטגרם שלה “אל תסתכל בכריכה” והנה הוא מובא לפניכם גם כאן. 1. מתי יתפרסם הספר הבא בסדרה שליחות חשאית? יש לך רשימה של מקומות בעולם ורעיונות, או שאחרי כל ספר את חושבת על הספר הבא? “מבצע תל אביב” צפוי להתפרסם בסביבות פברואר 2021. מאז שהסדרה התחילה, הספרים יוצאים בקצב קבוע פחות או יותר של אחת לשנה. ולא, אין לי רשימה מוכנה מראש – אני מתאימה בכל פעם את היעד לסוג המבצע שאני רוצה לתאר. 2. מה את יכולה לספר על השירות הצבאי שלך? ואיך עולם המודיעין עזר לך בכתיבה של הספרים? שירתתי ביחידה 8200, שאז היה אסור אפילו לומר את שמה, בתפקיד שקשור בשפה הערבית. השירות הצבאי שלי לא קשור לדברים שאני מתארת בספרים, אבל הוא עזר לי להבין את האדרנלין ותחושת האחריות של כל מי ששותף לסודות ביטחוניים, ואני…

אני מאד אוהב את הרב שרלו שמחשבתו תמיד מקורית ומאתגרת. במסגרת שיטוטיי בספרייה הביתית אחרי ספרים שלא קראתי ונמצאים בכל מיני מדפים והגיע הזמן לראות מה פספסתי, הגעתי לספר זה וקראתיו בסקרנות מרובה. מחלוקות יש פה בשפע, ועכשיו במיוחד. ספרו של הרב שרלו מדבר על המחלוקת, על נחיצותה ובעיקר איך לעשות אותה. ככל שהדברים יפים הם כל כך רחוקים ונראים לי בלתי מציאותיים לתרבות הויכוח בישראל שבאמת בא לבכות. אין בארץ שום תרבות של דיון. החל מאולמות הכנסת, דרך אולפני הטלוויזיה ושידורי הרדיו, שנראים לרוב כמו טרוף ככל יכולתך, כמובן לא בטורים בעיתונות המודפסת וגם לא ברחוב. על מה שקורה במרחב הרשתי, אני בכלל לא רוצה לדבר. כתוצאה מכל אותם ויכוחים ודיונים עקרים, מעולם לא הצליח איש לשנות את דעתו של מישהו, ואני בספק אם מישהו בכלל הצליח לגרום לשני להקשיב לטענות כלשהן שלו. לא משנה מה תגיד, תיתקל בהאשמות ובשינוי נושא מה שמכונה Whatboutism, ובמצב בו אין למעשה שום אפשרות להעמיק מעט ולנסות להבין את עיקרי הדברים. הכל פשטני, רדוד ועל פני השטח. הרב שרלו אינו תמים והוא יודע שכך הדברים, בוודאי כאשר כתב את ספרו לפני כשנתיים ובוודאי כעת, וכפי שהוא כותב על עצמו הוא נכווה מספיק ממחלוקות רבות בעבר וכעת התרחק מהן, וגם אני בקושי שומע אותו…