ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

הייתי מופתע מעט מעוביו של הספר, מקיואן לרוב כותב ספרים קצרים יחסית, אבל ספר זה הוא אפוס רחב יריעה, רב דורי ומשתרע על פני יותר ממאה שנים. מקיואן באמצע העשור השמיני לחייו וכותב כבר 40 שנה, אבל ייתכן, שיצירה זו, שסצינות רבות מחייו מוטמעות בתוכה תהיה המגנום אופוס שלו. ימים יגידו. עיקרו משלב בין ילדותו של רולנד ביינס בשנות בית הספר והרפתקאותיו שם, בעיקר המיניות החולנית שהוא נקלע אליה ממה שבהתחלה היה נדמה לו כרצון מפחד להישאר בתול כאשר העולם יגיע לקיצו, אבל לקרוא ברור שלא, לבין אירוע המכונן השני בו אשתו פשוט נוטשת אותו ללא הסברים, גם אז על רקע של חשש שהעולם מתקרב לקיצו. אלו נקודות הכובד והמשען של הסיפור כולו, אבל העניינים רק מסתבכים.סיפורי המשפחה הם מהמקובל בסוגה. הורים שמנסים לממש את כל חלומותיהם באמצעות הילדים שלהם, הכישלון, או ההצלחה בכך, הילדים הכועסים על ההורים, המחירים הקשים שההורים היו צריכים לשלם והילדים אפילו לא מודעים להם. ייחוד של הספר הוא בכך שמופיעים בו לא סיפור אחד כזה וגם לא שניים, ולמעשה בשלב מסוים הפסקתי לספור. פענוח העלילה דורש הליכה עשרות שנים אחורה ועיסוק נרחב בהוריו, והורי אשתו, תיאור שמתחיל עוד בשלהי המאה ה-19 ושנים רבות קדימה, עד למעשה שנת 2023 ומגפת הקורונה. כך שאנו נחשפים כאן לפחות…

בתזמון מצוין, לאחר עלייתו של הסרט אופנהיימר יוצא ספר זה בעברית ומביא אספקט נוסף של הפצצה האטומית בספר תיעודי שבוחן את הנושא מנקודה שונה מעט ונותן לקורא הישראלי שפע מידע בנושא. נקודת ההתחלה אינה בתורת הקוואנטים, אינה באיינשטיין, הפיזיקה כלל לא נמצאת בספר זה, אלא מתחילה ביום בו רוזוולט מת וטרומן מוצא את עצמו בתור POTUS. המלחמה באירופה כבר לקראת סיום וטרומן שומע בחצי משפט משהו על איזה נשק חדש שהוא יקבל תדרוך מלא עליו כמה שיותר מהר. טרומן חסר הניסיון מבין שהוא למעזה זה שצריך להחליט האם להשתמש בנשק זה, האם הוא אכן יביא לסיומה של המלחמה, האם הנזק יעלה על התועלת, האם העולם יושמד? אז גיבור אחד של הסיפור הוא טרומן. גיבור אחר הוא מטוס ה B-29, זה שהיה צריך להטיל את הפצצה, מפקדו קולונל טיבטס וכל אנשי טייסת 509 שהתאמנו חודשים לקראת משימה שאת פרטיה ידעו רק זמן קצר לפני כן. בשלב זה של האירועים הפצצות כמעט מוכנות, המדענים די בטוחים שזה יעבוד, אבל גם הם גיבורים בעלילה ובעיקר בהכנות לניסוי טריניטי, שנערך תוך כדי פסגת פוטצדאם ליד ברלין. יש עוד שני סיפורי משנה, שבאים לתת תמונה כוללת יותר, האחד הוא של עובדת במפעל העשרת אורניום והשני של ילדה בהירושימה. שני סיפורים אלו נבחרו מהסיבה שמחבר הספר…

הרגשות בקריאת ספר חדש של הרב זקס מעורבים. מצד אחד שמחה שזכינו להנות מעוד יצירה של אדם דגול זה, ומצד שני, זיכרון של האיש הענק שכבר אינו איתנו מזה כמה שנים וקולו הייחודי חסר כל כך. יהיו ספריו ותורתו זכרונו. ספר זה הוא תרגום של ספר מלפני כמה שנים, וכמו בסדרות האחרות על פרשת השבוע נשלח בתפוצה למנויים וכעת אוגד לספר. אפילו מקריאת הכותרות, חלקן היו נראות לי מוכרות. אמנם אני רגיל שבספרים של הרב זקס יש חזרתיות מסוימת, ודברים נאמרים כמה פעמים בלשון מעט שונה. בהקדמה למהדורה העברית מופיעה הבהרה חשובה: פרקים שהופיעו בעבר הוחלפו בפרקים שלא פורסמו ממקורות שונים על מנת למנוע כפילויות אך מספר מצומצם של פרקים ובהם רעיונות מרכזיים בנושא הושארו על אף שכבר הופיעו בעבר. נחה דעתי. מנהיגות היא נושא שאפשר למצוא עליו רבות בתורה, בעיקר בפרשות שהם סיפורים. בספר בראשית יש דמויות רבות, אולם מספר שמות, ההתמקדות הטבעית היא במשה רבנו ופרקים רבים עוסקים בהיבטים שונים של הנהגתו. אלו פרקים שקל יחסית למצוא בהם נושאים שונים ולבחון דרך הנהגה, מעשה כלשהו, או לקח ספציפי מאירוע מסוים. הדבר קשה יותר בפרשות שרובן מצוות או פרטים. אבל אפילו בפרשת פקודי, מספיק פסוק אחד, העוסק בברכת משה לעם על השלמת המלאכה, והפרק אף הוגדר בידי העורכים כפרק…

נפתח בהדגשה שצריך מצב רוח מסוים לספר הזה. אין בו עלילה לינארית ולמעשה אין בו עלילה כלל, אלא זרמי תודעה שכולם סביב הנדודים, במקום ובזמן יחד עם סיפורים שונים, והספר קופץ ולא נח לרגע, וכך גם הקורא שבעצמו יוצא למסע נדידה, בלי לדעת לאן, ויופתע לגלות את עצמו במקומות לא צפויים. איים רחוקים, רציפים רכבות, מטוסים וטרמינלים, אוניות, וכל מה שמאפשר לנדוד ממקום למקום בצורה כלשהי. הכריכה מציגה איור של חדר פלאות. אוסף של דברים מכל מיני מקומות, מעין גרסה מוקדמת של מוזיאון, ומשהו שעוד אפשר לראות בכל מיני ארמונות באירופה. הספר עצמו נע בין חדרי פלאות, אבל משמש כחדר פלאות משל עצמו, עם שפע הגיגים וסיפורים, חלקם קצרצרים, שורות בודדות. לקטעים אלו אין סדר קריאה מחייב, ואין גם מסגרת זמן לקרוא אותו. אפשר להתחיל, להפסיק, לפתוח באמצע, ללכת קדימה או אחורה. אולי אפילו מומלץ לעשות זאת. לאט ובמתינות, הרי הקטעים כל כך קצרים, אז קחו רק כמה וחישבו מה בכלל קרא וקרה. בספר גם כמה סיפורים המשתרעים לכל אורכו, פרק פה פרק שם, בהם דווקא כדאי לשמור על סדר, אך הם בבחינת יוצאי דופן. לאחר הקדמה זו תוכלו להבין את הקושי לכתוב על ספר זה. הספר ישן יחסית, ואולי חיכו בהוצאה שטוקרצ’וק תתקבל כסופרת בארץ, כי ספר מסוג זה,…

החיים של מתילד היו מושלמים, עבודה שהיא מאד אוהבת, בן זוג שהיא מאוהבת בו עד מעל הראש והחלטה עקרונית שכבר קיבלו להינשא ולהביא ילדים לעולם. כבר המשפט השני בספר מבטיח טרגדיה, וכגובה אשליית החיים המושלמים, כך עמוקה הנפילה לתהום, צעד אחר צעד, כאשר הראשון הוא שבן זוגה, אטיין פשוט מסיים את הקשר ללא הסבר.הטרגדיה נבנית צעד אחד צעד, אמנם האפיזודה לא נעימה, וכאשר סיבת העזיבה המדוייקת מתבררת, היא אפילו נעימה פחות, אבל תגובתה של מתילד מוגזמת למדי. היא למעשה מתפרקת, ונכנסת לסחררה רגשית קשה עד אובדן היכולת התפקודית, ללא יכולת לקחת אחריו על חייה בשום מובן. צעד גורר צעד ומתילד, שאמנם כבר מודעת לבעייה ואף ניסתה לפנות לעזרה, רק מפתחת עוד ועוד תסביכים. לא נדון באמניות המוגזמת מאחר והצורך הספרותי בה ברור. בסופו של דבר, אחותה הגדולה, אגת, לוקחת עליה חסות, אולם כפי שהספר מבטיח, גם ממה שכתוב בתוכו, וגם מעצם התרחשותו כטרגדיה יוונית, בה הסוף נכתב מראש, הגורל קבוע ובלתי ניתן לשינוי, וכל צעד של הדמויות, גם אם נראה שהולך בכיוון ההפוך, רק מקרב אותן לאותו גורל, חסות זו רק תוביל לקרשנדו סיום לטרגדיה. אין מתח בסיפור, הקורא מבין הרבה זמן לפני האירועים מה יקרה, ולמה זה חייב לקרות ומדוע אין אפשרות לעצור את זה ולא משנה מה היו…

“כולם רוצים שירים פשוטים, שירים בשני אקורדים”. כך כתב ושר שלמה גרוניך. שירים בשני אקורדים הם אכן פשוטים, קליטים, קלים לנגינה, ואולי אפילו מרכיבים את רוב המוזיקה הפופולרית שאנחנו שומעים. השורה הבאה בשירו של גרוניך היא: “כולן דורשות מילים פשוטות שלא אומרות לי שום דבר”. ייתכן שספר זה של הרב שטיינזלץ שיצא במקור באנגלית עוד בשנת 1996 הוא התשובה לגרוניך ולשיר שנכתב עוד קודם לכן בשנת 1983. מטרתו המוצהרת של הספר היא להחזיר את המשמעות לאותן מילים פשוטות, אלו שאנחנו משתמשים בהן כל הזמן, אך משמעותן אינה פשוטה כלל וכלל. ההיפך הוא הנכון, הן כוללות הרבה בתוכן, עד שלעיתים אנו שוכחים, או כלל לא יודעים, מה באמת הן מביעות. לכן, לכאורה, היה צריך לקרוא לספר “מילים שכיחות”, אבל הדגש כאן הוא על אותה משמעות שבסופו של דבר צריכה להיות פשוטה לזו המשתמש בה או במילותיו של המחבר: “הספר ישיג את מטרתו אם בסיום הקריאה יחושו הקוראים שהדברים שכתובים היו ידועים להם מכבר” (עמ’ ט). עוד טרם קריאה בספר, ניסיתי בעצמי לחשוב על מילה שאינה מופיעה בספר ומה משמעותה. התרגיל היה על המילה: “מילה”. כצעד ראשון ניסיתי למצוא איפה היא מופיעה בתורה, ומשלא הצלחתי ובדקתי ראיתי שיש רק איזכור בעל דמיון “מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה” בספר בראשית. את עיקר…

יד המקרה המיוחדת למבקרי ספרים גרמה לי לקרוא ספר זה מיד לאחר שקראתי ספר על מגילת קהלת. הייתי מופתע למדי מהקשר בין השניים אבל ככל שהקריאה בו המשיכה, היה נראה לי יותר ויותר שברקמן משכתב חלקים גדולים מקהלת ללשון עכשווית ומסקנתו “הכל הבל” מופיעה כבר בהתחלה. קהלת מוזכר בסופו של הספר, כאשר גם ברקמן עצמו מודע לקשר ביניהם, אבל אולי לא לחוזקו. שמו של הספר, נגזר מתוחלת החיים הממוצעת שלנו, אבל בחישוב של שבועות. פסיכולוגית זה ערך בעייתי. כי שנה נראית לנו כמו די הרבה זמן, ואם נחשב בימים אז יצא מספר גדול למדי, אבל כאשר מחשבים בשבועות, יוצאת גם תקופה לא ארוכה במיוחד וגם מספר שאינו גדול במיוחד וזה מתחיל להלחיץ. לחץ זה, שאין לנו מספיק זמן וככל שהטכנולוגיה שאמורה לפנות לנו זמן רק גורמת ליותר אנשים לטעון שאין לנו רגע זמן, פרנסו ועוד יפרנסו מאות ספרים וכלים שמטרתם להשיג שליטה על הזמן, לשפר יעילות, להיות יותר פרודוקטיבים, אולם ספר זה מציג גישה הפוכה לחלוטין. גישה שאומרת, לא יעזור כלום. הזמן סופי וזה כמה שהוא. זה ההבל של העולם. אחרי שמבינים את זה צריך להתמודד עם זה ולספר, וגם לקהלת, דרכים משלהם. הספר אינו מציע משנה סדורה, אבל מטרתו המוצהרת היא לשכנעכם שעצם ההכרה בכך היא כבר רובו של…

התפלאתי מעט שאותה הוצאה מוציאה ספר בנושא דומה כל כך לספר שהוציאה לפני זמן קצר והאם לא מדובר בכפילות כלשהי, אבל כבר בתחילת הקריאה הבנתי שאלו ספרים בעלי אופי שונה לגמרי. הספר הקודם (היקום הקוונטי) ניסה להסביר את מכניקת הקוונטים עצמה, ספר זה עוסק באנשים ובאירועים, והרבה פחות בפיזיקה.הספר מתחיל מגילוי הרדיואקטיביות של מארי ופייר קירי, ומסתיים בפצצה האטומית, גם כי צריך לסיים בנקודה כלשהי, וזו נקודת סיום המחברת את הרדיואקטיביות, היחסות, שקילות מסה ואנרגיה וקוואנטים למקום אחד וגם כי חמישים שנה הם תקופה עגולה ויפה לעסוק בה, וגם כי לאחריה אפשר לומר שהסתיים עדין הפיזיקה התיאורטית, זה שאפשר לעשותו על גבה של מעטפה משומשת, ונקודת הכובד עברה למתקני מחקר ענקיים דוגמת מאיצי חלקיקים שהלכו וגדלו.בספר עשרות פרקים קצרים העוברים בין המדענים השונים ובין תגליותיהם ומנסים לשלב את הכול ביחד. מי למד אצל מי, מי הושפע ממי, מי עבד אצלי מי, מי פלרטט עם אשתו של מי, מי לא אהב את הרעיונות של מי (והיו הרבה כאלו), ובעיקר מנסה להראות את הקהילה המדעית כקהילה תוססות, ומפרה הדדית וזאת גם על רקע של חילוקי דעות אישיים, מקצועיים ולאומיים. תגליות רבות היו בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ומלחמת העולם השנייה, ועוד לפניה, גירוש היהודים מכל המוסדות הגרמניים, גרמו לניתוק כמעט מוחלט משניצדי…

כפיר הלוי, הזמר והיוצר של הרכב בשם “הגולם מפראג” נערך להופעת הבכורה של הלהקה. הימים הם לאחר רצח רבין, וההרכב ממש בתחילת דרכו ומופיע במועדון קטן. בעוד רוב הקהל מתלהב משיר קליט ומשעשע, דווקא נירית, הגיעה להופעה בשביל לשוחח עם כפיר על שיר מינורי יותר, ועל משמעותו. נירית בעצמה בשלב של חיפוש עצמי. היא דתייה לשעבר, גרה ועובדת בתל אביב ומנסה להתחבר לסצינה של העיר הגדולה לעומת תקוע בה גדלה. בינה לבין כפיר מתחיל רומן, אולם מאחר ונירית לא ניתקה את יחסיה עם הדת סופית, ואפילו עושה את דרכה בחזרה, מתעוררים קשיים מרובים עוד לפני החתונה. כיום זוגות בהם אחד דתי ואחד חילוני הם עניין יותר נפוץ. חבר שלי שהוא גם DJ מספר שיש המון, ממש המון, זוגות כאלו, אבל האווירה לאחר רצח רבין הייתה עוינת הרבה יותר, ואמנם אימו של כפיר המחזיקה בדעות שמאל מקבלת את נירית כמו שהיא, אבל הוריה של נירית, שהם אנשי ימין מתונים למדי, בכל זאת מדובר על תקוע, מתקשים לקבל את כפיר, בגלל חילוניותו ועיסוקו. היחסים בין כפיר ונירית יודעים עליות ובעיקר מורדות שונים. הפער הדתי קיים, אולם הוא לא הגורם היחידי. קריירה של זמר רוק לא מאד מצליח שמנסה לקושש הופעה מפה ולשם אינה בדיוק מתכון ליציבות משפחתית, ונירית רוצה יותר. רוצה בית…

משפחת מילר שהתפזרה בעקבות ריבים וסכסוכים כאלו ואחרים מתאחדת עקב פטירתה של הלן, האמא והסבתא של הגיבורים. מעבר למפגש שבו צפויים לעלות זיכרונות, מתברר שבין פריטי הירושה מסתתר גם יהלום ענקי, בעל שווי עצום והמריבות מתחילות מייד, ומאחר ולכולם יש פה קצת יותר מדי גדול, הידיעה על קיומו של היהלום יוצאת לעולם ומתחיל בלגן שלם, כאשר רבים לוטשים עיניים לאוצר. העלילה בספר מתנהלת בשני צירים. הראשון הוא התחקות אחר מקורו של היהלום ואיך הגיע לידי הלן. המטרה הראשית של מחקר זה הוא להוכיח שהיהלום היה ברשותה כחוק, ולכן שייך להם וכך יוכלו למכור אותו, אולם בשלב מסוים, המחקר נועד גם לגלות את שורשיהם המשפחתיים ולענות על השאלה מי הם בעצם. פרולוג בספר נותן לנו רמז כלשהו לדרך הגעת היהלום ובהמשך הספר יושלמו הפרטים. תיאור זה הוא היסטורי ובדיוני לחלוטין אולם עושה שימוש ברקע קורותיהם של קרל וזיטה, הקיסרים האחרונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהיהלום היה ברשותם ומאז נעלמו עקבותיו. הציר השני הוא איך המילרים יצליחו לפתור כל אחד את בעיותיו שלו, לפחות באופן חלקי ובעיקר את הבעיות ביניהם, בעיות שירושה וכסף לא צפוי, רק מחמירים, לפחות בתחילת הדרך.מאיירסון מפתחת שני צירים אלו בצורה מהנה ומספקת וכזו שסיפקה לי עניין. בציר ההיסטורי, אמנם ביקרתי בוינה (תמונת הסוס והארמון בכריכה משם) וגם בבודפשט,…