ספרים מומלצים - המלצות ספרים, סקירות וביקורות

הייתי מופתע מעט מעוביו של הספר, מקיואן לרוב כותב ספרים קצרים יחסית, אבל ספר זה הוא אפוס רחב יריעה, רב דורי ומשתרע על פני יותר ממאה שנים. מקיואן באמצע העשור השמיני לחייו וכותב כבר 40 שנה, אבל ייתכן, שיצירה זו, שסצינות רבות מחייו מוטמעות בתוכה תהיה המגנום אופוס שלו. ימים יגידו. עיקרו משלב בין ילדותו של רולנד ביינס בשנות בית הספר והרפתקאותיו שם, בעיקר המיניות החולנית שהוא נקלע אליה ממה שבהתחלה היה נדמה לו כרצון מפחד להישאר בתול כאשר העולם יגיע לקיצו, אבל לקרוא ברור שלא, לבין אירוע המכונן השני בו אשתו פשוט נוטשת אותו ללא הסברים, גם אז על רקע של חשש שהעולם מתקרב לקיצו. אלו נקודות הכובד והמשען של הסיפור כולו, אבל העניינים רק מסתבכים.סיפורי המשפחה הם מהמקובל בסוגה. הורים שמנסים לממש את כל חלומותיהם באמצעות הילדים שלהם, הכישלון, או ההצלחה בכך, הילדים הכועסים על ההורים, המחירים הקשים שההורים היו צריכים לשלם והילדים אפילו לא מודעים להם. ייחוד של הספר הוא בכך שמופיעים בו לא סיפור אחד כזה וגם לא שניים, ולמעשה בשלב מסוים הפסקתי לספור. פענוח העלילה דורש הליכה עשרות שנים אחורה ועיסוק נרחב בהוריו, והורי אשתו, תיאור שמתחיל עוד בשלהי המאה ה-19 ושנים רבות קדימה, עד למעשה שנת 2023 ומגפת הקורונה. כך שאנו נחשפים כאן לפחות…

בתזמון מצוין, לאחר עלייתו של הסרט אופנהיימר יוצא ספר זה בעברית ומביא אספקט נוסף של הפצצה האטומית בספר תיעודי שבוחן את הנושא מנקודה שונה מעט ונותן לקורא הישראלי שפע מידע בנושא. נקודת ההתחלה אינה בתורת הקוואנטים, אינה באיינשטיין, הפיזיקה כלל לא נמצאת בספר זה, אלא מתחילה ביום בו רוזוולט מת וטרומן מוצא את עצמו בתור POTUS. המלחמה באירופה כבר לקראת סיום וטרומן שומע בחצי משפט משהו על איזה נשק חדש שהוא יקבל תדרוך מלא עליו כמה שיותר מהר. טרומן חסר הניסיון מבין שהוא למעזה זה שצריך להחליט האם להשתמש בנשק זה, האם הוא אכן יביא לסיומה של המלחמה, האם הנזק יעלה על התועלת, האם העולם יושמד? אז גיבור אחד של הסיפור הוא טרומן. גיבור אחר הוא מטוס ה B-29, זה שהיה צריך להטיל את הפצצה, מפקדו קולונל טיבטס וכל אנשי טייסת 509 שהתאמנו חודשים לקראת משימה שאת פרטיה ידעו רק זמן קצר לפני כן. בשלב זה של האירועים הפצצות כמעט מוכנות, המדענים די בטוחים שזה יעבוד, אבל גם הם גיבורים בעלילה ובעיקר בהכנות לניסוי טריניטי, שנערך תוך כדי פסגת פוטצדאם ליד ברלין. יש עוד שני סיפורי משנה, שבאים לתת תמונה כוללת יותר, האחד הוא של עובדת במפעל העשרת אורניום והשני של ילדה בהירושימה. שני סיפורים אלו נבחרו מהסיבה שמחבר הספר…

נפתח בהדגשה שצריך מצב רוח מסוים לספר הזה. אין בו עלילה לינארית ולמעשה אין בו עלילה כלל, אלא זרמי תודעה שכולם סביב הנדודים, במקום ובזמן יחד עם סיפורים שונים, והספר קופץ ולא נח לרגע, וכך גם הקורא שבעצמו יוצא למסע נדידה, בלי לדעת לאן, ויופתע לגלות את עצמו במקומות לא צפויים. איים רחוקים, רציפים רכבות, מטוסים וטרמינלים, אוניות, וכל מה שמאפשר לנדוד ממקום למקום בצורה כלשהי. הכריכה מציגה איור של חדר פלאות. אוסף של דברים מכל מיני מקומות, מעין גרסה מוקדמת של מוזיאון, ומשהו שעוד אפשר לראות בכל מיני ארמונות באירופה. הספר עצמו נע בין חדרי פלאות, אבל משמש כחדר פלאות משל עצמו, עם שפע הגיגים וסיפורים, חלקם קצרצרים, שורות בודדות. לקטעים אלו אין סדר קריאה מחייב, ואין גם מסגרת זמן לקרוא אותו. אפשר להתחיל, להפסיק, לפתוח באמצע, ללכת קדימה או אחורה. אולי אפילו מומלץ לעשות זאת. לאט ובמתינות, הרי הקטעים כל כך קצרים, אז קחו רק כמה וחישבו מה בכלל קרא וקרה. בספר גם כמה סיפורים המשתרעים לכל אורכו, פרק פה פרק שם, בהם דווקא כדאי לשמור על סדר, אך הם בבחינת יוצאי דופן. לאחר הקדמה זו תוכלו להבין את הקושי לכתוב על ספר זה. הספר ישן יחסית, ואולי חיכו בהוצאה שטוקרצ’וק תתקבל כסופרת בארץ, כי ספר מסוג זה,…

החיים של מתילד היו מושלמים, עבודה שהיא מאד אוהבת, בן זוג שהיא מאוהבת בו עד מעל הראש והחלטה עקרונית שכבר קיבלו להינשא ולהביא ילדים לעולם. כבר המשפט השני בספר מבטיח טרגדיה, וכגובה אשליית החיים המושלמים, כך עמוקה הנפילה לתהום, צעד אחר צעד, כאשר הראשון הוא שבן זוגה, אטיין פשוט מסיים את הקשר ללא הסבר.הטרגדיה נבנית צעד אחד צעד, אמנם האפיזודה לא נעימה, וכאשר סיבת העזיבה המדוייקת מתבררת, היא אפילו נעימה פחות, אבל תגובתה של מתילד מוגזמת למדי. היא למעשה מתפרקת, ונכנסת לסחררה רגשית קשה עד אובדן היכולת התפקודית, ללא יכולת לקחת אחריו על חייה בשום מובן. צעד גורר צעד ומתילד, שאמנם כבר מודעת לבעייה ואף ניסתה לפנות לעזרה, רק מפתחת עוד ועוד תסביכים. לא נדון באמניות המוגזמת מאחר והצורך הספרותי בה ברור. בסופו של דבר, אחותה הגדולה, אגת, לוקחת עליה חסות, אולם כפי שהספר מבטיח, גם ממה שכתוב בתוכו, וגם מעצם התרחשותו כטרגדיה יוונית, בה הסוף נכתב מראש, הגורל קבוע ובלתי ניתן לשינוי, וכל צעד של הדמויות, גם אם נראה שהולך בכיוון ההפוך, רק מקרב אותן לאותו גורל, חסות זו רק תוביל לקרשנדו סיום לטרגדיה. אין מתח בסיפור, הקורא מבין הרבה זמן לפני האירועים מה יקרה, ולמה זה חייב לקרות ומדוע אין אפשרות לעצור את זה ולא משנה מה היו…

כפיר הלוי, הזמר והיוצר של הרכב בשם “הגולם מפראג” נערך להופעת הבכורה של הלהקה. הימים הם לאחר רצח רבין, וההרכב ממש בתחילת דרכו ומופיע במועדון קטן. בעוד רוב הקהל מתלהב משיר קליט ומשעשע, דווקא נירית, הגיעה להופעה בשביל לשוחח עם כפיר על שיר מינורי יותר, ועל משמעותו. נירית בעצמה בשלב של חיפוש עצמי. היא דתייה לשעבר, גרה ועובדת בתל אביב ומנסה להתחבר לסצינה של העיר הגדולה לעומת תקוע בה גדלה. בינה לבין כפיר מתחיל רומן, אולם מאחר ונירית לא ניתקה את יחסיה עם הדת סופית, ואפילו עושה את דרכה בחזרה, מתעוררים קשיים מרובים עוד לפני החתונה. כיום זוגות בהם אחד דתי ואחד חילוני הם עניין יותר נפוץ. חבר שלי שהוא גם DJ מספר שיש המון, ממש המון, זוגות כאלו, אבל האווירה לאחר רצח רבין הייתה עוינת הרבה יותר, ואמנם אימו של כפיר המחזיקה בדעות שמאל מקבלת את נירית כמו שהיא, אבל הוריה של נירית, שהם אנשי ימין מתונים למדי, בכל זאת מדובר על תקוע, מתקשים לקבל את כפיר, בגלל חילוניותו ועיסוקו. היחסים בין כפיר ונירית יודעים עליות ובעיקר מורדות שונים. הפער הדתי קיים, אולם הוא לא הגורם היחידי. קריירה של זמר רוק לא מאד מצליח שמנסה לקושש הופעה מפה ולשם אינה בדיוק מתכון ליציבות משפחתית, ונירית רוצה יותר. רוצה בית…

משפחת מילר שהתפזרה בעקבות ריבים וסכסוכים כאלו ואחרים מתאחדת עקב פטירתה של הלן, האמא והסבתא של הגיבורים. מעבר למפגש שבו צפויים לעלות זיכרונות, מתברר שבין פריטי הירושה מסתתר גם יהלום ענקי, בעל שווי עצום והמריבות מתחילות מייד, ומאחר ולכולם יש פה קצת יותר מדי גדול, הידיעה על קיומו של היהלום יוצאת לעולם ומתחיל בלגן שלם, כאשר רבים לוטשים עיניים לאוצר. העלילה בספר מתנהלת בשני צירים. הראשון הוא התחקות אחר מקורו של היהלום ואיך הגיע לידי הלן. המטרה הראשית של מחקר זה הוא להוכיח שהיהלום היה ברשותה כחוק, ולכן שייך להם וכך יוכלו למכור אותו, אולם בשלב מסוים, המחקר נועד גם לגלות את שורשיהם המשפחתיים ולענות על השאלה מי הם בעצם. פרולוג בספר נותן לנו רמז כלשהו לדרך הגעת היהלום ובהמשך הספר יושלמו הפרטים. תיאור זה הוא היסטורי ובדיוני לחלוטין אולם עושה שימוש ברקע קורותיהם של קרל וזיטה, הקיסרים האחרונים של האימפריה האוסטרו-הונגרית, שהיהלום היה ברשותם ומאז נעלמו עקבותיו. הציר השני הוא איך המילרים יצליחו לפתור כל אחד את בעיותיו שלו, לפחות באופן חלקי ובעיקר את הבעיות ביניהם, בעיות שירושה וכסף לא צפוי, רק מחמירים, לפחות בתחילת הדרך.מאיירסון מפתחת שני צירים אלו בצורה מהנה ומספקת וכזו שסיפקה לי עניין. בציר ההיסטורי, אמנם ביקרתי בוינה (תמונת הסוס והארמון בכריכה משם) וגם בבודפשט,…

ואל צ’סטרפילד, מומחית לשפות עתיקות, מקבלת שיחת טלפון מפתיעה מגרינלנד, מדען שהיא ואחיה כבר היו בקשרים איתו, גילה תגלית מדעית בלתי אפשרית, גופת ילדה שהוא הצליח להפשיר ולהחיות, אבל איש לא מבין מה היא אומרת והאם היא יכולה לסייע. הבקשה סבוכה, להיות במקום מבודד כל כך, די הרבה זמן והאם האיש שהיה לי אחיה כשמת באותו מקום בדיוק, אינו עניין פשוט.תיאור זה כבר מציב את העלילה כעלילה פנטסטית שכמובן לא תיתכן במציאות. כמו כן, אם עולה בראשכם המחשבה, נניח שבאמת מוצאים ילדה חיה, האם עושים עליה ניסויים מדעיים או מחפשים לאן לפנות אותה, אתם כבר מבינים את הכיוונים שהספר הולך עליהם. מישהו היה באזור מבודד הרבה יותר מדי זמן, וכמה ברגים התרופפו. כמה ואיך בדיוק, אתם עוד תגלו.מסיבה זו, הספר יותר ממזכיר, את הקלאסיקה של סטיבן קינג, הניצוץ, שלא לדבר על הגרסה הקולנועית עם ג’ק ניקולסון. ואל יוצאת לדרכה, גם כאתגר מקצועי, גם כדי לברר מה באמת קרה שם, והעניינים הולכים ומדרדרים, בדיוק כאשר הימים מתקצרים עד החשיכה לכמה חודשים. אין הרבה זמן, וגם אין לאן לברוח ומפלס המתח מתחיל לעלות.מאחר ומראש העלילה אינה ריאלית, אין צורך לדון בה על אמינות, ואפשר רק להנות מבניית העלילה, מהסיטואציות החריגות וכל זאת על רקע נופי קרח לבן אינסופיים, אבל עדיין עשירים בעולם…

אחרי הררי המילים שנכתבו בשבעים השנים האחרונות על “התפסן”, יהיה קשה לומר משהו חדש, אולם במחשבה שנייה, חידוש התרגום הוא פנייה נוספת למתבגרי הדור הצעיר (דור ה-Z נדמה לי) שאולי מכירים רפרנסים רבים לתפסן אבל לא את גרסת המקור. אבל האם אותם מתבגרים הם בכלל קהל היעד של היצירה שבפנינו? איני מצליח להיזכר מתי נתקלתי ביצירה לראשונה, אבל נדמה לי שזה היה עוד בתרגום “הפירטי” בשם “אני ניו יורק וכל השאר”. היכרות עמוקה עם היצירה הייתה לי לפני כעשרים וחמש שנים בקורס “גיבור ואנטי גובר ברומן המודרני” באוניברסיטה הפתוחה. בסיום הקריאה וניתוח הספר, עת הייתי נשוי אבל הורה לעוללים ובעברי מתבגר שלא עשה יותר מדי צרות בגיל ההתבגרות תפסתי את הולדן כילד מעצבן במיוחד, סוג של לוזר נודניק עם מיליון ציפיות מכולם ואפס דרישות מעצמו. אם ניקח בחשבון את האופי הייקי שלי, הרי שקל להבין מדוע היה לי קשה לגלות אמפתיה להולדן. ועדיין הולדן נתפס במשך דור או שניים כמייצג של הנוער, המתבגר, המורד וכעת כאשר אני בגיל העמידה ומן הסתם, שייך אותה קבוצה של המבוגרים הדפוקים והמזויפים וגם יצא לספר תרגום חדש, קראתי אותו לראות אם דעתי השתנתה. ההוצאה משוכנעת שכולם מכירים היטב את הספר, ולא רק בשמו אלא גם בתוכנו שכן אפילו בגב הספר אין שום פרט ממנה…

הפרולוג לספר, ולכן לא יהיה זה קלקלן, מפתיע עם הטענה (השנויה עד מאד במחלוקת) שלאמריקאים היה מידע ברור על המתקפה בפרל הרבור. משם ואילך הספר עוסק בשאלה כיצד הגיע המידע הזה, לידי מי ומה נעשה, או לא נעשה איתו. אלן ברנבי מגלה שההון המשפחתי ירד לטמיון והוא צריך פרנסה. למזלו, קשרים מהעבר וגרמנית טובה מאפשרים לו קבלת משרה חשאית והוא נדרש לארגן רשת סוכנים בברלין. הקורא מעט מתפלא על תהליך הקבלה המהיר לתפקיד כל כך חשאי והמצריך יכולות גבוהות, אבל מילא. אולי ככה היה פעם, סמכו על תחושות בטן וזהו. אנו רק בתחילת שנת 1936, אבל ארגונים חשאיים תמיד אוהבים לאסוף מידע. שאר עלילת הספר מתאר את בניית הרשת והפעלתה בימים שלפני המלחמה ובעיצומה. העלילה בדיונית, אולם משולבת בצורה נפלאה בעשרות תיאורי אירועים, אישים (אפילו אייכמן ימ”ש מוזכר בדרך אגבית לחלוטין) ומקומות אמיתיים, כך שלקורא קל להאמין כי אלו אכן אירועים שהיו, ואם לא אלו, אז אירועים דומים, בשיטות הפעולה, המסתור, המפגשים הסודיים, דרכי העברת הודעות, חילוץ אנשים וכמובן אימת ההלשנות והגסטפו האורב בכל פינה, ששום דבר לא נעלם מעיניו. הרשת פועלת, אולם כולם עושים טעויות. אין כאן צורת כתיבה הבאה לתאר ג’יימס בונד שהכל מצליח לו. ההיפך הוא הנכון, וכך גם כנראה יותר דומה למציאות. יש כשלונות ויש זעזועים,…

אם אתם בערך בגיל שלי, ואוהבים את המוזיקה של שנות השמונים (עכשיו אתם יכולים לדעת בן כמה אני), אז הספר הבא הוא בשבילכם.ג’וני בוי מאת יונתן ילון, מתאר את סיפורו של כוכב הפופ ג’וני בוי, שעלה ודעך במהירות בסצינה של סוף שנות השמונים (יונתן מעט צעיר יותר ממני), וכולל שפע של רפרנסים לכל מה שהיה טוב וכן גם למה שהיום נראה לנו הזוי לגמרי באותה תקופה.זו מחווה נוסטלגית רומנטית המתרפקת על העבר המפואר ומשאירה הרבה חיוך אצל הקורא. בספר עשרות רבות של רפרנסים לשירים וזמרים מהתקופה גם בצורה מפורשת, וכמובן בעברית של רשת ג’ כמו נערי חנות חיות השעשועים (אני זוכר ככה בספר מופיע מחמד), ומועדון תרבות וכך הלאה, וגם כאלו מעט גלויים פחות, אבל לא ממש חידתיים, אז מי שבעניינים יעלה על כמעט כולם.אני נהנתי, ויש גם רשימת השמעה, נו טוב, פלייליסט, ב-“את/ה שפורפרת (???)” שתעשה לכם טוב על הנשמה. ג’וני בוייונתן ילוןמגב הספרכשג’ון אשקרופט בן השמונה־עשרה מגיע ללונדון באמצע שנות השמונים, הוא לא מעלה על דעתו שבתוך שנה יהפוך לג’וני בוי, כוכב הפופ המצליח ביותר בבריטניה. יותר משלושים שנה לאחר מכן מגיע לעיר סופר ישראלי ומבקש לשחזר את סיפור הצלחתו קצרת־המועד של הזמר בראיונות עם האנשים שליוו אותו באותה תקופה סוריאליסטית. ג’וני בוי הוא שיר אהבה לשנות השמונים העליזות. הרומן…